מבזקים

היום שהיה: תקיפת הכור הגרעיני בעיראק

תוכן עניינים

היום לפני 39 שנים, בתאריך העברי, בערב חג השבועות של שנת 1981 במבצע שכונה בשמות: מבצע אופירה ומבצע תמוז, הושמד הכור הגרעיני בבגדד על ידי חיל האוויר הישראלי

אלי ששון | ה בסיוון תש"פ | יום חמישי 28 במאי 2020 | מערכת ישראל ניוז

המבצע להשמדת הכור הגרעיני בעיראק החל לאחר שנדחה בעקבות הדלפה לגורמי חוץ על ידי "נשמות טובות" שהתנגדו למבצע והעבירו לגורמי חוץ. במהלך חודש מאי נדחה המבצע פעם אחת מחשש להדלפה ונדחה בפעם השניה, כי זה היה בסמוך לפגישת בגין עם הנשיא המצרי.

בחודש אוגוסט 1980 בנאום תוקפני במיוחד, סדאם חוסיין שוב מאיים בהשמדתה של ישראל : "יש לכתוש את תל אביב בפצצות". בשעה שבישראל שוקדים על תוכנית מתאימה, האמריקנים גינו בחריפות את נאומו של חוסיין. תחילה קראו לתוכנית התקיפה בשם גבעת התחמושת ובעקבות מכתבו של פרס, שונה שם המבצע.

המבצע יצא לדרך בערב חג השבועות שחל בתאריך הלועזי באותה תקופה ב- 7 ביוני 1981, כאשר 8 מטוסי F16 ועוד 6 מטוסי F15 שהצטרפו להגנה וגיבוי, יצאו מבסיס חיל האוויר עציון בבקעת הירח. בסיס הסמוך לאילת שהוחזר למצרים בהסכם השלום. המטוסים טסו דרך המרחב האווירי של ערב הסעודית, הטילו את הפצצות בסך 16 טון, פגעו בדיוק ביעד ובהצלחה מלאה ושבו בשלום לישראל.

כדי להגיע חזרה לישראל, נעזרו המטוסים במכלי דלק נתיקים, שהגדילו את טווח הטיסה שלהם. מטוסים נוספים השתתפו במבצע, אך לא בתקיפה עצמה.

ראש הממשלה ושר הביטחון באותה תקופה היה מנחם בגין. הרמטכ"ל רפאל איתן ומפקד חיל האוויר דוד עברי. כולם תמכו בתקיפה, אך מנגד היו לא מעט שהתנגדו כמו שר הביטחון עד לפני התקיפה עזר וייצמן, ראש האופוזיציה שמעון פרס, ראשי אמן והמוסד ובכיר בוועדה לאנרגיה אטומית.

בעקבות השמדת הכור, בישראל חששו מתקיפת תגובה עיראקית, אך היא מעולם לא הגיעה.

צילום ארכיון ידיעות אחרונות
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
צילום ארכיון ידיעות אחרונות

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: