מבזקים

מלחמת יום הכיפורים: חלק ראשון

תוכן עניינים

הפרק הראשון יעסוק באירועים שקדמו לפתיחת המלחמה. סימנים ראשונים למתיחות בגבול מצריים וסוריה נצפו על ידי המודיעין, כשבועיים בטרם פרצה המלחמה. ריכוזים גדולים של צבא סוריה ומצרים נראו בחזיתות ובצירים המובילים אליהם. בצה"ל קישרו זאת לתמרון מצרי שנערך בכל שנה.

בינתיים בישראל, כולם עסוקים במערכת הבחירות שאמורה להתקיים בסוף אוקטובר כשמפלגת העבודה מציגה מודעות בנוסח "הכל נמשך כרגיל והשקט נשמר בכל הגבולות".

הסימנים למלחמה קרובה, הולכים וגוברים. המודיעין צופה שהמצרים מקרבים שריון ארטילריה ואמצעי צליחה לתעלה. בנוסף נצפית תזוזה של סוללות נ"מ מתקדמות לעבר התעלה. המודיעין מרגיע ואומר שאין סימנים המעידים על מלחמה קרובה ואם היא תתרחש, אז המודיעין ייתן התראה של שלושה ימים לפני, כשהוא מסתמך על "פוליסת הביטוח" בדמות "האמצעים המיוחדים" שיופעלו בעת הצורך וייתנו התראה מספקת.

בתאריך 25/9 מגיע לארץ מנהיג ערבי בכיר מאוד ונפגש עם גולדה מאיר ראש הממשלה ומוסר לה שהמצרים והסורים צפויים לפתוח במלחמה. גולדה לא משתפת את המידע עם חברי הממשלה ומתפנה לצאת לאוסטריה כדי לטפל בבעיית העולים שהוגבלו על ידי השלטונות האוסטרים.

הסימנים הגוברים למלחמה גורמים לצה"ל להעלות את חטיבת השריון 7 לרמת הגולן כצעד של זהירות. עד לאותו יום היו ברמת הגולן רק 2 גדודי שריון עם 68 טנקים של חטיבה 188 ועוד חטיבה מרחבית אחת. עכשיו כבר יש 177 טנקים.

בחזית הדרום הייתה באותה תקופה "מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני" בפיקודו של אלוף מנדלר, עם שני חטיבות שריון 14 ו-401 שמנו כ-291 טנקים ועוד חטיבה מרחבית אחת. בנוסף היו כ-44 תותחים ו-2 שדות תעופה: רפידים ואל עריש.

על קו בר לב היו 450 חיילים ב-16 מוצבים ועליהם הגנה סוללת עפר גבוה ומספר טנקים.

מספר ימים לפני המלחמה, מיירט המודיעין תשדורת מאחת השגרירויות הערביות שבה נמסר שפני הסורים למלחמה ולמרות זאת, עדיין המודיעין בראשות האלוף זעירא נחוש בדעתו כי הסבירות למלחמה נמוכה.

יממה לפני המלחמה, מקבל ראש המוסד שיחת טלפון מהמקור המודיעיני הבכיר ביותר של המוסד ובו הוא דורש לפגוש את ראש המוסד בלונדון. (לא ברור עד היום מדוע לא מסר את המידע טלפונית, אלא משך עוד מספר שעות עד שנפגש עם ראש המוסד)

בפגישה מוסר המקור לראש אמן שהמלחמה תפרוץ למחרת היום בשעה 18:00 בפועל המלחמה החלה בשעה 14:00

בשעה 04:00 לפנות בוקר, 10 שעות בטרם החלה המלחמה, מוסר ראש המוסד את המידע לגורמים הנכונים. יש לציין שעד אז לא הופעלו האמצעים המיוחדים, למרות הרמזים והסימנים למלחמה וזאת עקב התנגדות ראש אמ"ן.

עוד לפני הידיעה מהמוסד, מבקש הרמטכ"ל לגייס מילואים, אך נדחה ומאושר לו לגייס חלקי בעת הצורך. הסיבות הן מערכת הבחירות הקרובה. בקשה כזו היתה יכולה לפגוע במפלגה במידה והיו מגוייסים מילואים. גם החשש שנואשם על ידי ארה"ב בפרובוקציה ולזאת יש להוסיף את פסיקת ראש אמן, שאמר שאין סכנה למלחמה.

עם קבלת הידיעה מראש המוסד, מתכנסת הממשלה ומתקבלת החלטה לגייס את כל המילואים. מאות כלי רכב יצאו ביום הכיפורים לבתי החיילים כדי למסור להם צווים.

הרמטכ"ל דרש בישיבה לאפשר לחיל האוויר לצאת לתקיפת מנע על שדות התעופה של מדינות ערב, אך נענה בשלילה.

בתאריך 6/10/1973 בשעה 13:52 בעיצומה של ישיבת הממשלה, נשמעו צופרי האזעקה ברחבי הארץ. ססמאות פומביות לגיוס מילואים נשמעו ברדיו. הנוראה במלחמות ישראל יצאה לדרך.

 

קצין המודיעין אלי זעירא
קצין המודיעין אלי זעירא
אליעזר דדו
אליעזר דדו
גולדה מאיר ומשה דיין עם החיילים
גולדה מאיר ומשה דיין עם החיילים
טנקים ישראלים במבואות איסמעיליה 1973
טנקים ישראלים במבואות איסמעיליה 1973
טנקים סורים פגועים
טנקים סורים פגועים
משה דיין עם החיילים בחזית
משה דיין עם החיילים בחזית
משיא מצרים אנואר סאדאת
משיא מצרים אנואר סאדאת
לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: