השריון עשה היסטוריה

אם תשאלו שריונר טרי מה הוא הרגע הכי שווה בהכשרה הצבאית לו, הוא כנראה יענה: "שבוע מלחמה". במשך שבעה ימים יעברו השריונרים לראשונה בטנק התנסות מעשית של התפקיד שלהם. יתרגלו עבודה משותפת עם חברי הצוות ויפעלו למען מטרה אחת: כיבוש יעד בעזרת תכנית עבודה מדויקת, ואש חיה

אהרון קלפה | כ״ו בסיוון ה׳תשפ״ג | יום חמישי 15 ביוני 2023 | מערכת ישראל ניוז

"האדם שבטנק ינצח" כשנשאל ישראל טל איזה מן הטנקים הקיימים עדיף על כולם וינצח בשדה הקרב? הוא ענה שהטנק שבו הצוות הטוב ביותר, הוא אשר ינצח.

השריון עשה היסטוריה, 50 שנה מלאו למלחמת יום כיפור והצלת ישראל על ידי הטנקיסטים: השריון הציל את מדינת ישראל ב- 1973 והביא למדינה ניצחון ענק ב- 1967. בימים אלה צה"ל מציין 75 שנים להקמתו ובעולם מציינים 112 שנים להולדת הטנק. זהו אמצעי הלחימה שנכנס לשרות במלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר באמצע המאה הקודמת, הוקם חיל השריון במדינת ישראל.

ב-26 במאי 1948, חתם ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון על פקודה להקמת צבא ההגנה לישראל. ב-31 במאי 1948 הוקם צה"ל ובתוכו חיל שריון ישראלי שהחל את דרכו במלחמת העצמאות, תחילה כשירות המשוריינים שהוקם ב-24 בפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה, שמונה ב-24 במאי לעמוד בראש חטיבה 8, היא חטיבת השריון הראשונה של צה"ל.

לכבוד כך השבוע למעלה מ-45 רשויות האירו בירוק מבנים מרכזיים בסימן 75 שנה לצה״ל וכאות הוקרה למערך המילואים.

כדי להבין כיצד ואין הוקם מערך השריון יש לחזור אחורנית, ליום ההחלטה באו"ם על הקמת המדינה בה הצהירו הבריטים כי המנדט יסתיים עד אוגוסט 1948. באותו יום עזב הנציב העליון את אדמת ארץ ישראל וחיילים בריטים רבים ששרתו בארץ נשארו כאן לקפל את הציוד הצבאי הרב. יום סיום הנוכחות הצבאית הבריטית נקבע לליל 30-29 ביוני 1948. בלילה האחרון היה לחיילים הבריטיים הזדמנות להתהולל ולהשתכר. שני חיילים, מייק פלנגן טנקיסט אירי והארי מקדונלד מכונאי סקוטי, הגו חזון מטורף: להקים ליהודים במדינתם החדשה חיל שריון.

הם ידעו כי ליהודים יש אמצעי לחימה מוגבלים, מספר מטוסים, תותחים, נשק קל, כלי רכב משוריינים מהסוג שליוו שיירות לירושלים, אך אין טנקים. השניים השתלטו על שני טנקי קרומוול מהארסנל הבריטי בבסיס ליד יגור, מטנקים שעמדו להיות מועמסים ביום המחרת על אנייה בנמל חיפה, ושעטו אתם לכיוון תל-אביב. בסופו של לילה סוער הטנקים הוצבו עם שחר במגרשי התערוכה הישנים בצפון תל-אביב מוכנים לקרבות מלחמת העצמאות. הם לקחו חלק במבצע דני לכיבוש רמלה, לוד לטרון ורמאללה במסגרת חטיבה 8, חטיבת השריון הראשונה בצה"ל בפיקודו של יצחק שדה, שביקש מהבריטים לקנות חלק מהטנקים בכסף מלא אך הבריטים סרבו כדי לא לקחת צד בסכסוך הישראלי-ערבי.

השבוע פרסם ארכיון צה"ל את בקשתו של הרמטכ"ל חיים ברלב ב-1971 למצוא שם עברי לטנק. מחלקת ההדרכה בצה"ל פנתה לאקדמיה ללשון העברית ושם הציעו שמות למכביר, כמו: כריון (על משקל שריון), קרקרה, רכשר (רכב שריון), רח"ם (רכב חמוש משוריין) ועוד אך בסופו של דבר התקבלה הצעתו של סא"ל יאיר בורלא, ראש ענף הפרסומים והמינוח להשאיר את המונח האנגלי טנק, המקובל בלשונות רבות שמאוחר יותר הסתבר כי באנגלית זה היה בתחילה שם קוד.

החדשות העדכניות על השריון בצה"ל כי חטיבה 7 קולטת טנקי מרכבה סימן 4 כולל מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" (מערכת שזכתה החודש בפרס ביטחון ישראל). לגדוד הטנקים המסורתי מוקמת פלוגה מסייעת, הלוחם במסייעת הוא לוחם חי"ר. בצד זאת נסגרו חטיבות השריון 11 ו- 600 וכי לראשונה נמכר טנק "מרכבה" לצבא זר.

על כן מתאים לסיים בשיר של להקת גיסות השריון "השריון עשה היסטוריה". מלים ולחן מקוריים אינם ידועים ויוסי גמזו תרגם לעברית: "השריון עשה היסטוריה, וצריך אותה ללמוד טוב מאד, את רמלה ואת לוד לקחו בשנת ארבעים ושמונה כן, ארבעים ושמונה, כשריון בלתי-חדיר שמשו שם רק הכתונת והבטלדרס, איזה נס. השריון עשה היסטוריה עם פלדה, או בלי פלדה, זאת עובדה".

צילום: ארכיון צה"ל