בית משפט בחיפה פסק פיצויים גבוהים על אבחון רפואי לקוי

פסק דין נדיר: פיצויים של 4.265 מיליון ₪ למטופל שלקה בשבץ מוחי בשל פענוח שגוי של בדיקת CT

רון אטיאס | כ״ג בטבת ה׳תשפ״ג | יום שני 16 בינואר 2023 | מערכת ישראל ניוז

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה, כי על מכון מאר לפצות ב- 1.7 מיליון ₪ גבר שלקה באוטם מוחי – מפרצת. על פי התביעה, חרף הגעתו למכון לביצוע בדיקת הדמיה. האוטם לא אובחן ובשל כך נמנע ממנו טיפול שעשוי היה לשפר את מצבו באופן משמעותי ביותר.

עו"ד טלי טרייבנד, שייצגה את התובע, הגישה בשמו תביעה נגד קופת חולים כללית, ומכון מאר; באי כוחם של קופת חולים כללית הגיעו לפשרה עם התובע מחוץ לכתלי בית המשפט, בעוד שעניין אחריותו של מכון מאר, המשיך ונדון בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, עד למתן פסק הדין שניתן ממש לאחרונה.

על פי התביעה אותה הגישה עוה"ד טרייבנד, לפני כ-13 שנה פנה התובע (34), לרופאת המשפחה שלו בקופת חולים כללית, כשהוא מלין על נימול פתאומי בצד אחד של הגוף. הרופאה, שחשדה כי מדובר באירוע מוחי חולף, הפנתה אותו לבדיקת CT מוח במכון מאר. כעבור יומיים, כך נטען, ביצע התובע את הבדיקה, ומספר ימים לאחר מכן נמסרה לו התוצאה לפיה, הכל תקין.

אלא שעל פי התביעה, מצבו של התובע רק הלך והחמיר, ועל כן שב לרופאת המשפחה, שהפעם הפנתה אותו להתייעצות עם רופא נוירולוג בקופת החולים.

לטענת עו"ד טרייבנד, גם הנוירולוג ציין באבחנתו, כי בדיקת ה-CT תקינה, והמליץ לגבר להתחיל בטיפול תרופתי נגד דיכאון, שכן, דעתו, מדובר בתגובה נפשית. במקביל, כך נטען, המליץ הנוירולוג על ביצוע בדיקת MRI.

עוד נטען בתביעה, כי בטרם ביצועה של בדיקת MRI, חש הגבר ברע, ופנה למיון בבית החולים רמב"ם. ברמב"ם, כך נטען, נערך לגבר ייעוץ נוירולוגי, שבסיכומו נקבע, כי לא מדובר בבעיה נוירולוגית חריפה והוא שוחרר לביתו.

אך בניגוד לכל קביעות הרופאים והמומחים, שהסתמכו על הפיענוח השגוי של בדיקת הCT, בדיקת ה-MRI שבוצעה כמה ימים לאחר מכן, הדגימה ממצאים של אוטם מוחי פעיל.

משלב זה ואילך, לדברי עו"ד טרייבנד, עבר הגבר שורה של בדיקות ופעולות רפואיות, ובהן ניתוח מעקף, צנתור ותהליך של שיקום, אך חרף כך, הוא נותר עם פגיעה מוחית ונפשית קשה, המתבטאת בהפרעות דיבור, הפרעות קוגניטיביות, חולשה בפלג גוף ימין, דיכאון ועוד. בעקבות האירוע, החל התובע ליטול טיפול תרופתי קבוע, ומאז הוא נתון למעקב נוירולוגי ופסיכיאטרי רציף.

לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר יעקב וידנפלד, מומחה בנוירולוגיה, שקבע כי כבר בשלב בדיקת ה-CT, ניתן היה להבחין בבירור בסימני האוטם בהתהוותו. חוות דעת נוספת של ד"ר מאיר פייבל, מומחה רדיולוגיה שצורפה אף היא לתביעה, איששה את דבריו של ד"ר וידנפלד.

לקביעת המומחים, בניגוד לפיענוח בדיקת ה-CT, בדיקה זו העלתה ממצאים לא תקינים של אוטם בהתהוות, בשלביו הראשונים, וזאת כפי שאושר בדיעבד אף בבדיקה חוזרת של ה-CT בביה"ח רמב"ם.

לדברי עו"ד טרייבנד, מצבו הבריאותי הקשה של הגבר נגרם עקב רשלנותו של מכון מאר לדבריה. פענוח בדיקת ה-CT כתקינה היה פענוח שגוי, שכן ניתן היה להבחין בה בתחילתו של אוטם, שהתפתח לכדי דיסקציה (קרע בשכבה הפנימית ביותר של דופן אבי העורקים), שהיא מצב מסכן חיים, המתדרדר, ללא טיפול מתאים, לאירוע מוחי.

על פי התביעה, בשל אותה רשלנות ובשל פענוח שגוי של בדיקת ה-CT, נגרם איחור קריטי באבחון, וכפועל יוצא מכך, נמנע מהגבר טיפול מתאים עוד בשלבים הראשוניים של התהליך, דבר שהוביל להחמרה משמעותית במצבו.

מנגד, באי כוחו של מכון מאר טענו בכתב ההגנה, כי בדיקת ה-CT לא כללה בדיקה של כלי הדם המוחיים, ולכן, לא היה די בשליחת הגבר לבדיקת ה-CT, אלא נדרשו בדיקות נוספות. באשר לפענוח הבדיקה, טענו באי כוח המכון, כי לכל היותר ניתן היה לזהות בבדיקה עדות למרכיב של אוטם, אך לא אוטם ברור.

לטענת באי כוח מכון מאר, אי ציון קיומו של מרכיב האוטם אינו מהווה רשלנות, שכן אף אם הייתה טעות בפענוח, היא נמצאת בטווח הטעויות הסביר של מומחה בתחום הרדיולוגיה. הם הוסיפו וטענו להגנת המכון, כי הנזקים שנגרמו לתובע, התרחשו לפני מועד פענוח בדיקת ה-CT, כך שאין קשר סיבתי בין הפענוח לבין מצבו כיום.

כבוד השופטת תמר נאות-פרי מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה לאחרונה את התביעה, וקבעה בפסק דינה, כי הפיצויים להם זכאי התובע, עקב רשלנות רפואית מסתכמים ב-4.265 מיליון שקלים.

עם זאת קבעה השופטת, כי שיעור אחריותו של מכון מאר הוא 40 אחוז מסכום זה (כ-1.7 מיליון שקלים). בנוסף, השיתה השופטת על מכון מאר הוצאות משפט בשיעור של 20 אחוז מסכום הפיצויים שישולם לתובע.

לדברי עו"ד טרייבנד, אמנם התביעה כללה בתחילה גם את קופת חולים כללית, אלא שמולה הושגה פשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין, ובמסגרתה שולמו לתובע פיצויים בסכום חסוי שלא פורט בהסכם.

לדברי עו"ד טרייבנד, הליך גישור דומה בין התובע לבין מכון מאר לא צלח, ולכן התביעה נגד המכון התנהלה לכל אורכה בבית המשפט, עד למתן פסק דין.