נר תמיד

קריאת קודש, לכל בתי המדרש של קהילת קודש שובה ישראל, בארץ ובעולם יצאה במוצאי שבת קודש פרשת בהר בחוקתי, ובה קרא האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א להדליק נר תמיד בשמן זית לכבוד האמורא הקדוש רבה בר נחמני.

בתקופה האחרונה, לימד כ"ק האדמו"ר בדברי תורתו ובשיעוריו, על תורתו של האמורא הקדוש, רבה בר נחמני שהיה אחד מגדולי האמורים בגמרא.

רבה, ממשפחת כוהנים שהתיחסו לעלי הכהן (ראש השנה י"ח.), היה תלמידו של רב הונא בסורא, (גיטין כ"ז). ותלמיד ר' יהודה בר יחזקאל בפומבדיתא.

רבה בר נחמני נקרא בגלל חריפותו "עוקר הרים". הוא רומם את ישיבת פומבדיתא, בראשה עמד אחר מות רב הונא בר חייא למרום פסגתה, עד שהיתה לישיבה המפורסמת והגדולה..
חריפותו ופלפולו משכו תלמידים רבים מכל קצוי ארץ, ורבים מתלמידי רב חסדא עזבו את ישיבת סורא והלכו לפומבדיתא ללמוד מפי רבה, "שהוא היה גדול מרב חסדא בסברא" (ע"ז י"ט). בחדשי הכלה היה מספר הנאספים בפומבדיתא כשנים עשר-אלף איש (ב"מ פ"ו). ותלמידיו נקראו "חריפי דפומבדיתא".

.ידוע במאמרו בגמרא שאמר על עצמו "אני בינוני", כלומר החזיק מעצמו רק "בינוני" ולא "צדיק", ומאידך ידע מגדולתו ואמר: יחיד אני בנגעים יחיד אני באהלות (ב"מ פ"ו).
רבה היה עני ונאלץ לקבל כסף למחיתו ולהחזקת ביתו מראש הגולה מר עוקבא, שהיה מוקיר רבנן ותומך בידם מקופה של צדקה שיסד לתכלית זו. בימי רבה פגעו הרדיפות הדתית גם ביהודי בבל, ע"י שבור מלכא. וכשנכנס פולמוס לפומבדיתא נסו רבה ורב יוסף וימלטו (חולין ט"ו). הלשינו על רבה לפני המלך ויועציו כי היא מבטל בדרשותיו י"ב אלף איש מעבודה שני ירחים בשנה (ירחי דכלה), ולכן אין ידם משגת לשלם את מס הגלגולת לאוצר המדינה. הלשנה זו הניעה את המלך להרע ליהודים ולרדפם.
כאשר הגיעה השמועה לרבה כי שלחו אחריו בפקודת המלך לתפשו, ברח ובא לאגם והסתתר שם ימים אחדים, לאגם והיה יושב על גזע דקל ועוסק בתורה ללא הפסקה.
הגמרא מספרת בשמים נפלה מחלוקת בעניין של טהרה: הקב"ה קבע: טהור, ופמליתו קבעה: טמא. החליטו לקרוא לרבה, שהיה בקי בתחום זה, שיפסוק במחלוקת. מלאך המוות, שנשלח להביאו, לא יכול לקחתו, משום שרבה לא חדל לרגע מתלמודו. נשבה הרוח בענפים, ורבה חשב שאלה פרשי המלך המחפשים אותו, וביקש למות כדי שלא ליפול בידיהם, ויצאה נפשו באומרו, בתשובה לשאלת השמים, "טהור טהור". יצאה בת קול ואמרה: "אשריך רבה בר נחמני, שגופך טהור ויצאתה נשמתך ב'טהור'". מיד יצאו החכמים לחפשו ולא ידעו איפה? באו ציפורים הרבה וחגו מעל גופתו וכולם ידעו היכן הוא.
מעשה נורא על גדולתו מספרים חז"ל שספדו אותו שלושה ימים ולילות. עד שנפל פתק מהשמים ובו נכתב , שמי שיעזוב את ההספד יהיה בנידוי. ישבו שבעה ימים.נפל שוב פתק לכו לבתיכם לשלום.
על מעשה זה אמר כ"ק האדמו"ר רבינו יאשיהו פינטו שליט"א:כי היו צריכים לקחת את רבה בר נחמני למעלה ולא יכלו לשאול אותו את השאלה כשהוא חי, כי מה ששאלוהו מן השמים הוא בבחינת: "כי לא יראני האדם וחי".כוחו של רבה בר נחמני גדול ועצום,משמים כיבדו אותו בכבוד גדול ונו הזכות לכבדו.

רבבות לומדי תורה בהיכלות הישיבות הקדושות בארץ ובעולם, לומדים מידי יום את דברי תורתו של רבה בר נחמני, וכדי לקדש ולחזק את בתי המדרש, וכוחם של לומדי התורה בזכותו של ראש הישיבה הגדול, האמורא הקדוש רבה, קבע רבינו האדמו"ר שליט"א, כי בכל בתי המדרש ידליקו מידי יום נר של שמן זית לכבוד רבה בר נחמני.