קציני מודיעין: מתכוננים ללחימה בסוריה ולבנון יחד

הסכנה מהתפרקות דאעש, עתידה המעורפל של סוריה, הלך הרוחות ברחוב הפלסטיני והמנהיג החדש של חמאס בעזה. שיחה עם קצין המודיעין הראשי, תא"ל משה שנייד, וקציני המודיעין בגזרות השונות ביו"ש ובגבולות ישראל.

הם יושבים מול מסכים מרצדים ומנסים בין אלפי הפרצופים ללכוד את המחבל הבא. כל ציוץ בטוויטר או פוסט בפייסבוק מיתוסף למאגר וזוכה לניתוח פסיכולוגי מעמיק. חבריהם בצפון ובדרום סורקים את השטח באמצעים סודיים, מאזינים להצהרות האויב וערים כל הזמן להתפתחויות ולקרבות המתבצעים מתחת לאפם בשטח.

סביב שולחן אחד ישבו מולנו חמישה קציני מודיעין בכירים, ואיתם קצין מודיעין ראשי, תא"ל משה שנייד. מדובר במפגש שמאגד באופן נדיר את קציני המודיעין של הגזרות השונות, שהם אנשי הקשר עם הכוחות בשטח ועם היחידות הלוחמות.

הם צינור המודיעין שיספק את המידע החיוני והקריטי במהלך עימות, והם שיתריעו בפני הלוחמים על ירי טיל נ"ט בלב עזה או על מחבל שמנסה לפגוע בהם בצומת גוש עציון. "חוד החנית", מגדירים אותם באגף המודיעין.

פעילות ערה רוחשת כבר כמה עשורים מעבר לגבולות המדינה. חיזבאללה ונסראללה פועלים בלבנון, אסד נאבק בארגוני המורדים ובראשם דאעש בסוריה, ושלוחת הארגון בסיני משגרת רקטות לעבר אילת ופועלת נגד הצבא המצרי. לא הרחק משם, ברצועת עזה, גורמים סלפיים מאתגרים את חמאס המשקם את יכולותיו, וביהודה ושומרון טרור הבודדים לא פוסק. מתחת לפני השטח לא שקט.

במהלך השנים הם עסקו במחקר מודיעין מעמיק ובאיסוף מידע בשטח, וכל אחד מהם משרת בתפקידו זמן ארוך דיו כדי להבין את תמונת המצב ולשתף במגמות ובהערכות ביחס לכל אחת מהגזרות.

"המודיעין 'משורכב' יותר", אומר תא"ל שנייד, היחיד בחבורה שיכול לחשוף את פניו ואת שמו, ומסביר את הביטוי הייחודי: "המודיעין משודרג אבל מורכב יותר. העולם הולך ונהיה מסובך. אנחנו מביטים היום על הרבה יותר גופים במרחב".

אם בעבר קציני המודיעין התעניינו בעיקר בפעילות צבאית וטרוריסטית בגבולות, היום חשוב לעקוב גם אחר האוכלוסייה האזרחית, ולאסוף מידע שייצור בקיאות אחרת של הכוחות באזור. "יש ייחודיות בקבוצה שנמצאת פה", אומר תא"ל שנייד. "כל אחד מחזיק ידע רב על מרחב ספציפי, והבקיאות נרחבת ומעמיקה ממה שהיה בעבר, גם בתחומים שפחות עסקנו בהם".

סא"ל ג' הוא קצין המודיעין של אחת הגזרות השקטות בעשור האחרון – גבול לבנון. דרישת שלום מחיזבאללה שהגיעה לפני כשבועיים, בדמות סיור מתוקשר מעברה השני של גדר הגבול, הזכירה לו ולמפקדיו כי השקט זמני.

11 שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, היציבות הביטחונית מול ארץ הארזים מפתיעה, אבל יכולה להתפוצץ ברגע. בחודשים האחרונים נבחר נשיא חדש, מישל עאון, וראש ממשלה חדש, סעד חרירי, והם נדרשים לפני הכול לטפל בבעיות פנימיות.

"הלבנונים עסוקים בעצמם – בעיות כלכלה וחברה, התמודדות עם המלחמה בסוריה וניסיונות של ג'יהאד עולמי להיכנס ללבנון – ומנסים להיות אי של יציבות במזרח תיכון משתנה", הוא מסביר.

האתגר המשמעותי ביותר לדברי ג', הוא התמודדות עם חיזבאללה – תנועת ההתנגדות השולטת בשני שלישים מהפרלמנט ובחלק מהליך קבלת ההחלטות, ומכתיבה למעשה את סדר היום בלבנון. "הנשיא הלבנוני הצהיר ערב ביקורו בקהיר לפני חודשיים ש'ההתנגדות (חיזבאללה) היא חלק מהמדינה'. זו אמירה ברורה מאוד, ונשיא תומך חיזבאללה הוא אתגר. קיווינו שתהיה הפרדה בין מדינת לבנון, צבא לבנון והגופים הפנימיים ובין חיזבאללה, אך לצערנו הרב זה לא קורה. בלבנון יש לא מעט גורמי כוח בעלי אינטרסים שונים, וכל אחד מהם מאתגר אותנו.

"חוץ מחיזבאללה יש גם גורמים פלסטיניים, ג'יהאד עולמי, ו-1.4 מיליון פליטים סורים. לבנון זה גם צבא לבנון ויוניפי"ל. אנחנו מתעסקים בכל אחד מהגורמים הללו ובהשפעתו על הנעשה, ובכל זאת, בהשוואה למדינות אחרות שהחברים שלי מתעסקים בהן, לבנון שומרת על יציבות מסוימת וזה מקור לאופטימיות".

למרות הקביעות וההבנות לאחר המלחמה בקיץ 2006, המצב בשטח נותר כפי שהיה ואולי אף החמיר. החלטה 1701 שהתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם קבעה כי כוח בינלאומי וצבא לבנון ימנעו את המשך הפעילות של חיזבאללה בדרום המדינה. בפועל זה לא ממש קורה.

כאשר סא"ל ג' אוחז במשקפת וצופה אל מעבר לגדר הוא רואה שם חיילים מקומיים וכוחות של האו"ם, אך לא פעם גם לוחמים של ארגון הטרור הלבנוני הנמצאים סמוך מאוד לאזור הגבול. אף שעיקר כוחו של חיזבאללה מושקע בסוריה, בסיוע למשטר אסד, המוקד הראשוני לעימות נותר ישראל.

כמה מאמץ משקיע חיזבאללה בישראל ביחס לפעילות שלו בסוריה?
"חיזבאללה מתעסק גם בלחימה בסוריה וגם באיום הישראלי, והוא יודע לעשות גם וגם. לוחם בחיזבאללה עושה 'תעסוקה מבצעית' מול ישראל, וגם בסוריה, בעיראק, בתימן ובמקומות נוספים. האינטרסים של חיזבאללה פזורים בהרבה מקומות, אבל בסוף, הנושא המרכזי הוא ישראל".

אתה מתרשם שמותו המסתורי לפני שנה של רמטכ"ל חיזבאללה מוסטפה בדר א-דין משפיע על הארגון באופן משמעותי?
"אני לא מכיר אדם שאין לו תחליף בצורה כזו או אחרת. חיזבאללה עמד באתגרים כאלו בעבר, וגם באתגר כזה הוא יעמוד".

כאמור, חיזבאללה עסוק מאוד במלחמת האזרחים בסוריה ובסיוע אינטנסיבי למשטרו של בשאר אסד, בעיקר בלחימה מול ארגון 'המדינה האסלאמית' (דאעש). "רוב העיסוק של חיזבאללה הוא בצפון סוריה, ופחות על הגבול ברמת הגולן", אומר סא"ל ל', קצין המודיעין של אוגדת רמת הגולן.

באזורי הקרבות מחזיק ארגון הטרור הלבנוני בטנקים, ומבצע פשיטות והתקפות מסודרות. "זה פחות מעסיק אותי כקצין מודיעין של האוגדה", אומר סא"ל ל'. "אני אחראי לגבול שבו יש נוכחות של חיזבאללה, אבל היא עוד לא משמעותית".

בצבא הציבו את פעילות ארגון הטרור הלבנוני כיעד למעקב, כדי לוודא שלא ייחצו 'קווים אדומים' ולמנוע התקרבות אל הגבול ברמת הגולן. "אנחנו מכינים את עצמנו בכל הגזרה הצפונית, לאו דווקא למלחמת לבנון שלישית, אלא לזירה שתהיה בסוריה ובלבנון יחד", מגלה סא"ל ל', ולמעשה חושף הערכה שלפיה ההתמודדות בעתיד תהיה  מול גזרה צפונית אחת אחידה. "אבל המצב עדיין רחוק משם".

חיזבאללה שטרוד בסוריה מנסה לבצע פיגועים על גבול ישראל במעורבות שליחים ולא בצורה ישירה?
"אנחנו לא רואים פעילות נגד ישראל, ומניחים שהארגון מורתע. סוריה ולבנון הן לא אותו מגרש משחקים, ודברים שקורים בלבנון לא ניתן להם לקרות בסוריה. יש הבדל בין 'חיזבאללה לבנון' שהוא לבנוני טהור, ו'חיזבאללה סוריה' שאלו המון מליציות מקומיות שחברו לארגון ומסייעות לו בלחימה להגנת משטר אסד".

לדברי תא"ל שנייד, האינטרס המרכזי של חיזבאללה, הוא סיוע למשטר אסד במלחמתו הפנימית ומניעת זליגה של ג'יהאד עולמי ללבנון. כשקצין המודיעין האוגדתי, סא"ל ל', נשאל על העברות נשק מסוריה ללבנון הוא משיב: "זה לא העיסוק שלי".

למעשה, ישראל פועלת מול הניסיונות להעביר נשק מתקדם לידי חיזבאללה. לאחרונה נחשפה פעילות כזו, ובתגובה לתקיפה ישראלית בשטח סוריה ירה משטר אסד טילים נגד מטוסי חיל האוויר.

בכלי תקשורת ערביים נטען כי ישראל מעורבת ומסייעת לכוחות מורדים בגזרת קוניטרה. אולם סא"ל ל' טוען כי המדיניות הישראלית היא אי-התערבות. "יש סיוע הומניטרי, בעיקר לפצועים, ואנחנו מסייעים למי שצריך לסייע לו. מדינת ישראל מבצעת את המדיניות שלה".

כאשר מדברים באמ"ן על איסוף מודיעין בגבולות, הסיוע ההומניטרי שמעניקה ישראל בשנים האחרונות הוא דוגמה טובה לכך. המודיעין חייב לספק תמונת מצב טובה ככל הניתן כדי שאפשר יהיה לדעת מי מגיע אל הגדר לקבל עזרה וטיפול, ואל מי מהגורמים בצד השני הוא שייך. "לא צריך לדעת רק על חוליה שבאה לפגע אלא גם מי גר בכל כפר, מי תומך במשטר ומי מתנגד לו", מסביר תא"ל שנייד.

"תגברנו את המודיעין במרחבים הללו באנשים מעולים כדי לגבש מודיעין בתחומים הרצויים. אנחנו צריכים כלי איסוף משוכללים מאוד כדי לקחת מידע גלוי ולדעת להבין אותו", מוסיף שנייד.

לדברי סא"ל ל', איסוף המידע ברמת הגולן הוא נרחב ומגוון, ותמונת המודיעין משתנה בקצב מהיר. "אנחנו צריכים לוודא שאנחנו לא עושים הערכת מצב שמתאימה לאתמול; בשנה וחצי האחרונות מוקד העניין שלנו השתנה מקצה לקצה.

"האתגר שעומד מולנו הוא לשמור על כל מה שקורה על להבה נמוכה, וברגע שזה משתנה לדעת לטפל בו. ואם עכשיו חיזבאללה יעניין אותנו יותר, אנחנו צריכים שיהיה לנו מודיעין מסוים ויכולות איסוף, ובשנים האחרונות המודיעין פועל הרבה יותר בשטח, לא רק בבניין הזה בקריה".

בסוריה מתנהלת לחימה כבר שש שנים. לאן זה הולך?
"גם ראש חטיבת מחקר לא ידע לענות לך על השאלה הזו. המצב משתנה כל הזמן. בחצי השנה האחרונה קיבל אסד תנופה בגלל הרוסים, ואולי דברים ישתנו בשבועות הקרובים. קשה לנו מאוד לנבא את זה. אנחנו מכינים את השטח לכל דבר שיבוא, תוך שמירה על האינטרסים שלנו".

מה יכול להוביל את דאעש לגדר?
"אי אפשר לעמוד על משהו ספציפי, אבל דווקא התפרקות 'המדינה האסלאמית' יכולה להיות זרז לפעילים שיאבדו את הגוף שאיתו הזדהו ויבקשו לעשות פעולה בלתי אחראית בדמות פיגוע בישראל. ברמת המתיחות הקיימת, מספיק משוגע אחד כדי להקפיץ את העסק – מישהו שבא מבחוץ ואין לו זיקה מקומית, ומחליט לבצע פיגוע ולהבעיר את השטח".

יש תרחיש שבו סוריה חוזרת להיות מדינה?
"אני לא רואה את זה קורה".

חמשת הקצינים מכירים כבר שנים רבות, ולא אחת הם עובדים בשיתוף פעולה. לפני כחודשיים הגיעו כלל קציני המודיעין של האוגדות אל רמת הגולן ליום למידה משותף. "ביום הזה הבנתי שיש הרבה מן המשותף בגזרות השונות, ושאני יכול להסתייע בפתרונות מגזרות אחרות שלא חשבתי עליהם", תיאר סא"ל ל', קצין המודיעין בגבול לבנון.

"המציאות שבה אנחנו עובדים משתנה במהירות, והמענה לאתגר הזה הוא שותפות ואיחוד כוחות. אנחנו משאירים את האגו מחוץ לחדר, מנסים לדייק במה שאנחנו רוצים להביא גם למפקדים וגם ליחידות, ולהבין שבעבודה משותפת יש מכפיל כוח. הדבר מתבטא בעבודה שלי מול הקמ"ן של הגזרה הנושקת בסוריה. המרחב היום משותף. לכן אנחנו נמצאים הרבה יחד ואנשינו מדברים באותה שפה".

סא"ל ב', קצין המודיעין של האוגדה הממונה על הגבולות עם מצרים ועם ירדן באזור הערבה, מסכים עם הדברים. "יש שיתופי פעולה לא רק בין הגזרות, אלא גם בין הגופים השונים. אמ"ן עובד היום עם שב"כ, עם המנהל האזרחי, עם המשטרה ואם צריך גם עם המוסד, ויש שיתופי פעולה משמעותיים יותר מבעבר. הביזור של האויב מכריח אותנו להפוך את עצמנו להרבה יותר מקצועיים ומגוונים".

סא"ל ב' מוצא שפה משותפת עם חברו מרמת הגולן – שניהם עוסקים בדאעש.
יש קו משיק בין האתגרים שלך מול "מחוז סיני" של דאעש למה שקורה בסוריה?
"הראש הוא אותו ראש, ומה שקורה למדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק משפיע בסופו של דבר על מה שקורה לשלוחה שלהם בסיני".

מה מטריד אתכם? לקראת מה אתם נערכים בגבולות?
"האיום המשמעותי הוא מכיוון 'מחוז סיני', ובחודשים האחרונים ראינו כמה אירועים של ירי רקטות. אנחנו מוטרדים גם מאפשרות של התגברות האיום וחזרה לפיגועים מורכבים יותר, כמו שראינו בעבר. שדרגנו משמעותית את מערך ההגנה, הגדר ומערך האיסוף. האחיזה שלנו בשטח טובה יותר ממה שהייתה בעבר".

אחד האתגרים המרכזיים בשני הגבולות שבהם פועל סא"ל ב', הוא העובדה שמדובר בגבולות של שלום, והצורך לברור בקפידה את ההבדל בין מעשה טרור למעשה פלילי. "חמוש על הגדר יכול להיות שוטר מקומי שמגן מפני הברחות ולאו דווקא מחבל, ונדרשת הבחנה טובה וברורה כדי להתריע בזמן ולהבדיל בין פיגוע לניסיון הברחת סמים", הוא אומר.

לדברי סא"ל ב', פעילי 'מחוז סיני' רואים את כוחות הצבא המצרי כיעד לטרור לא פחות מאת כוחות צה"ל. מכיוון שכך, הרצון למנוע טרור משותף לשתי המדינות. "בשני הצדדים מוטרדים מהעניין הזה ועוסקים בו. קיים תיאום ישיר של מפקדים בשטח בסוגיית ההגנה על הגבול ועל מרחב הגבול".

מה יכול להוביל את 'מחוז סיני' להפנות את מרב הכוח שלו לעבר מדינת ישראל?
"ארגון הטרור 'אנסר בית אל-מקדס' היה הרבה יותר מכוון כלפי מדינת ישראל. השבועה שלו ל'מדינה האסלאמית' גרמה לשינוי משמעותי בהיבט הזה, ולהתמקדות כמעט בלעדית נגד צבא מצרים. התפרקות המדינה האסלאמית מטרידה אותנו מאוד בהיבט הזה, ואנחנו עוקבים כל הזמן כדי לנסות לאתר מה יכול לגרום למדינה האסלאמית או למחוז סיני לחשב מסלול מחדש ולחזור לראות אותנו כיעד מרכזי".

כלומר, התפרקות המדינה האסלאמית בסוריה תוביל להסלמה באזור סיני.
"כרגע אנחנו לא מזהים תהליכים כאלה, אבל אנחנו מוטרדים מהאפשרות שזה יקרה".

אחד משיתופי הפעולה הבולטים של 'מחוז סיני' עד לאחרונה, היה עם ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. "בעת הנוכחית אנחנו מניחים שיש כרגע טריז בין הארגונים האלה ושישנה ירידה בשיתוף הפעולה", אומר סא"ל ב'.
אחד החששות במערכת הביטחון הוא מפני פיגוע של גורמי טרור קיצוניים נגד תיירים ישראלים בחופי סיני.

בערב פסח האחרון החליטו בישראל לסגור את מעבר טאבה למעבר אזרחים מישראל למצרים, מחשש לפיגועים ובעקבות התרעה ממוקדת שעלתה, לדברי גורמים ביטחוניים.

"סגירת המעבר היא החלטה מדינית, ואנחנו לא עוסקים בה", מסביר סא"ל ב' בניסיון שלנו להבין עד כמה הייתה ההתרעה רצינית, והאם מניעת הכניסה של ישראלים הצליחה לשבש אותה. "אני מניח שאם השר הממונה החליט מה שהחליט, היו סיבות טובות וראויות לבצע מהלך דרמטי כזה".

סא"ל ש' אמון על המודיעין בגזרת עזה. מאז מבצע 'צוק איתן' הוא מדבר על שקט יחסי בגזרה, אבל גם לו ברור שישנה פעילות רציפה על פני השטח ומתחתיו. "מבחינתי רצועת עזה היא כמו סיר פויקה", הוא אומר, וגורם לחבריו סביב השולחן לחייך.

"יש הרבה גורמים שמכניסים חומרים לקדרה, ורק בסוף אפשר יהיה לדעת מה יצא ממנו. גזרת עזה מורכבת מאוד, ומבחינתנו היא עתירת איומים. אנחנו יודעים שחמאס פועל כל הזמן לבנות את הכוח שלו מבחינה התקפית והגנתית. הוא מתעסק הרבה ביכולות שלו, מפיק לקחים מהעבר, לומד מטעויות, ועושה את זה בצורה שיטתית. אם הייתי צריך לתת ציון לארגון, הייתי אומר שהוא מתקדם בצורה יפה".

יחיא סנוואר, בכיר הזרוע הצבאית של חמאס, נבחר לפני כמה חודשים לראש הארגון בעזה. סנוואר, שעל אכזריותו העיד השייח' אחמד יאסין, לא הספיק להיכנס לעניינים וכבר היה צריך להתמודד עם חיסול חריג על אדמת עזה של מפקד שטח בכיר – מאזן פוקהא. רבים דיברו על הפיכת חמאס לקיצוני יותר בעקבות המינוי, והחיסול לא תרם לשקט.

"בניגוד לפרשנים, אני לא רואה את חמאס הולך לכיוון קיצוני בעקבות המינוי", אומר סא"ל ש'. "חמאס עוסק היום הרבה בנושאי משילות ואכיפת החוק ברצועה. הוא פועל מול ארגונים פנימיים שמאתגרים אותו, וגם מולנו. האתגר שלנו כקציני מודיעין הוא לעקוב אחר פעילותו ולראות מה המוכנות של חמאס בכל המישורים בצורה מדויקת. אנחנו חיים היום במציאות של חמושים מטעם חמאס שפרוסים היטב לאורך הגבול, כולל עמדות מסודרות הנראות בעין".

האם המכשול שמוקם בגבול הרצועה יכול לדחוף לעימות? האם יחיא סנוואר יכול להשלים עם מציאות שישראל חושפת לו מנהרות?
"הפרויקט של המכשול הוא פרויקט של אוגדת עזה ושל צה"ל בכלל. האתגר שלנו הוא להשלים אותו כך שייתן מענה למרחב העל-קרקעי והתת-קרקעי, כדי לאפשר את השקט שנמשך פה כבר שנתיים. אנחנו עוקבים אחרי כל התרחישים".

קצין מודיעין ראשי, תא"ל שנייד, מבקש להתערב. "כולם מדברים על המכשול כגורם משמעותי של הגנה. אבל צריך להבין את העבודה שהמודיעין מספק לנו, שהיא הרבה יותר מקו הגנה. המודיעין של האוגדה בוחן את המרחב כולו, ומשקלל איומים פוטנציאליים. הוא מתייחס למגוון הגורמים שנמצאים ברצועה ולא מתעסק רק בשאלה אם חמאס על הגדר, היכן הוא נמצא עכשיו ואיפה יש חוליה כזאת או אחרת.

"המודיעין של האוגדה ינסה להבין מי מתגורר במרחב של הגדר, מי הם החקלאים שעובדים שם, מה אורח החיים שלהם בחורף ובקיץ, ביום ובלילה, בקור ובחום. רק באמצעות הבנת המרחב אפשר לספק הגנה".

השיחה עם קציני המודיעין נערכת בימים שבהם אבו-מאזן מאיים להשית מגבלות על שלטון חמאס ברצועה, ומשבר כלכלי עלול להכתיב מציאות של שש שעות חשמל ביום וסכנה ממשית למשבר הומניטרי. "המצב הכלכלי בעזה הוא מרכיב משמעותי במרחב. מבחינה זו, עזה היא פצצת זמן ויש פה אירוע באמת דרמטי", מסכים סא"ל ש'.

"אנחנו עוקבים אחרי המצב בעזה ומנסים להבין מהן ההשלכות של משבר כזה. יש בעזה כשני מיליון תושבים שחיים עם תשתיות לא טובות של חשמל ומים, וצריך לומר שישראל עושה מאמץ רב בכל הקשור לנושא ההומניטרי. אנחנו מכניסים מדי יום כ-800 משאיות עם מטענים מגוונים דרך מעבר כרם-שלום".

לדבריו, יחסי הרשות הפלסטינית וחמאס משפיעים גם הם על חוסר היציבות. "ההורדה במשכורות של הפקידים בעזה שביצע אבו-מאזן השפיעה על המצב הכלכלי בכל הרצועה, ללא הבדל".

סיר הלחץ הנפיץ והרגיש ביותר נמצא בגזרתו של סא"ל א', הממונה על המודיעין ביהודה ושומרון. "בשונה מחבריי שאוספים נתונים מודיעיניים כדי לתת מענה לאירוע גדול 'מאפס למאה', אצלי הסיפור הפוך", מסביר א'.

"בשנה וחצי שאני בתפקיד אירעו 350 פיגועים בגזרה, ואני צריך לתת מענה לאלפי חיילים ושוטרי מג"ב שעושים עבודה יומיומית. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שפגיעה בשגרת החיים של הפלסטינים עלולה לצרף עוד אנשים למעגל הטרור ולגרום להידרדרות ביטחונית. לכן אני צריך לשאוף להשיג מידע מדויק כמה שיותר.

"בעבר, כשחיפשנו אמצעי לחימה בכפר, היינו עוברים מבית לבית והופכים אותו בצורה מאוד גסה ובלתי מדויקת. היום אני צריך לספק מודיעין על הבית המסוים שבו יש אמל"ח, ואפילו איפה בבית צריך לחפש. ככה אנחנו מוצאים יותר אמצעי לחימה, וגם מאפשרים את המשך השגרה לאלו שאינם מעורבים בטרור כדי לא לדחוף אותם לשם".

בניגוד לעבודת המודיעין בעבר, שבה נאסף מידע על מדינות אויב או על ארגונים גדולים ומסודרים – היום נדרש אמ"ן למפות ארגונים קטנים כמו הארגונים הסוררים שיורים רקטות מעזה לעבר ישראל או מאות ארגונים בסוריה, ועד  טרור היחידים ביו"ש.

"כשילד בן 17 בלי רקע פלילי מגיע משום מקום, ובגלל ריב עם החברה או כישלון במבחן בגרות לוקח רכב ומבצע פיגוע דריסה, אתה מבין שצריך לפתח מנגנונים אחרים לאיסוף מודיעין", מסביר סא"ל א'.

"הבנו שמרדף אחרי המניע או הדרך שבה מתבצעים הפיגועים לא יוביל לתוצאות, ולכן אנחנו מנסים לדייק מיהו המחבל הפוטנציאלי. בנינו דמות של מפגע מקבוצת המבחן הגדולה של המפגעים שלצערי היו לנו, והגדרנו פרמטרים כמו גיל, מקום מגורים, משפחה ועוד כדי למקד את החיפוש. העוצמה של זה אדירה".

במסגרת המחקר המודיעיני, הקצינים נעזרים בפסיכולוגים מקצועיים. כך, צעיר הסובל מבעיה אישית בחייו הפרטיים, עלול להיות מנותב על ידי גורמים עוינים לפעילות טרור נגד ישראל שמשכנעים אותו כי זה יהיה הפתרון לצרותיו.

בנוסף, המחקר העלה זווית של חיקוי לפיגועים קודמים. "חלק מההשראה של המפגעים הוא ביצוע פיגועים במקומות ספציפיים. בטרמפיאדה בעפרה, שבה נרצח אלחי טהרלב, היו ארבעה פיגועים בתקופה האחרונה והיא נחשבת פופולרית בקרב המפגעים. ברגע שאתה יודע את זה אתה יכול לרכז שם חיילים, ואפילו לתת הוראה איך לעמוד בהתאם לסוגי הפיגועים המועדפים".

המפגעים ומקומות הפיגועים זוכים לרייטינג ברשתות החברתיות. המדד אינו מספר הנפגעים, אומר סא"ל א' ונותן דוגמה שבה פיגוע שבוצע בידי מפגעת יפה או מפגע 'ערס' יזכו לפופולריות משמעותית ברשת. גם סוגי הפיגועים משתנה לפי אופנות מתחלפות, והכוחות נערכים לפיהן.

"דבר נוסף ששמנו לב אליו הוא שהמפגעים קשורים זה לזה. בכפר קבטיה ראינו ארבעה בני כיתה אחת שיצאו לנקום את מותו של חבר. זה אירוע משמעותי מאוד מבחינה מודיעינית, כי מעכשיו קצין המודיעין צריך להתחיל לשלוט ברשימת השמות של כיתה מסוימת בבית ספר מסוים. זה מודיעין שלא יצרנו בעבר ולא נזקקנו לו.

"הגדרנו גם כפרים מסוימים כאלימים, ואנחנו מרכזים בהם פעילות. היום המידע זמין ונגיש, והסיפור הוא לא להשיג אותו אלא לארגן אותו כך שתצליח לשאול את השאלות הנכונות ולקבל את התשובות".

שביתת האסירים שעליה הכריז מרואן ברגותי נפתחה על רקע דרישות כמו הגדלת מספר הערוצים בטלוויזיה והיתר ללימודים אקדמיים. סא"ל א' מסביר שהשביתה, בדומה ל'ימי אזכור' רשמיים, לא מעניינת את הצעיר הפלסטיני. "הצעירים מאסו במפלגות חמאס ופת"ח, ואין כמעט שום גורם או משהו שיכול לאחד סביבו את הפלסטינים ולהוציא המונים לרחובות".

אז מה יכול היום לעורר את השטח לאינתיפאדה?
"החברה הפלסטינית עברה שינוי. אם פעם הם היו רוצים רק לחיות, היום הם רוצים לחיות טוב. אני חושב שהדבר היחיד שיכול להוציא אותם לרחובות הוא פגיעה משמעותית באיכות החיים שלהם. לכן בשנה וחצי האחרונות, למרות גל האלימות, לא חסמנו את הכבישים, נתנו לפלסטינים לצאת לעבודה ולא ביצענו סגר אפילו יום אחד מלבד בחגים.

"אני חושב שחלק מהתפקיד שלי כמדייק של המודיעין והפעולה, הוא לטפל בכפרים האלימים ובגורמים הבעייתיים, ולאפשר חיים סדירים לאחרים כדי למנוע מהם להתאגד ולצאת לרחובות. פלסטיני ממוצע רואה היום פחות צבא מבעבר, וזה כל הסיפור".

אנחנו מבקשים מתא"ל שנייד לסכם את הפגישה. "המודיעין משתנה ומתפתח, ואחד התחומים המשמעותיים בפיתוח הזה הוא עיבוד המידע והשליטה בו", הוא אומר. "זה כבר לא אותו מודיעין שאתה שולח סוכן להביא לך את 'ידיעת הזהב'. היום אתה צריך לנבור במסות של חומרים שנמצאים בידיך, לפתח שיטות ולגייס כוח אדם שידע לשלוף את התשובות מתוך המידע הזה בצורה הטובה והמהירה ביותר".

המציאות הזו, הוא מסביר, מחייבת לחשוב בצורה רשתית גם בתוך גורמי המודיעין, ולעבוד בשיתוף פעולה עם הגורמים השונים במערכת הביטחון. "הארגונים כולם עובדים יחד ברשת אחת, ואנחנו המפקדים מבזרים את יכולות המודיעין עד לרמת קציני המודיעין בשטח, כדי שהם יעבירו אותו לכוחות וישתמשו בו בשטח באופן ישיר".

אם חמש הגזרות הללו פעילות כל כך, ברור שאחת הבעיות היא סדרי העדיפויות שהמפקדים נדרשים לקבוע. "אנחנו מתאימים את עצמנו לגזרות", אומר תא"ל שנייד. "ערכנו ביקורים פיזיים בגזרות השונות ושמענו את הצרכים, במטרה להתאים להם פתרונות. אנחנו משקיעים בכוח אדם מעולה במרחבים השונים, מתוך הבנה שאם בשטח לא יהיו אנשים טובים, תמונת המודיעין הכללית שאנחנו מנתחים בפיקוד, תהיה חסרה.

"בנינו מודל בשם 'גובה הלהבות', ובאמצעותו אנחנו מווסתים את המאמצים בין הגזרות השונות. כמות החומר וההשתנות המהירה של הגזרות הובילו למסקנה ברורה שאסור אף פעם לכבות לגמרי את הלהבה – כלומר הפעילות שלנו – בגזרה מסוימת, כי אחר כך קשה מאוד ליישר קו מחדש".

הערכת המצב שלכם אופטימית או פסימית?
"כשאנחנו מסתכלים על מפת האיומים, אי אפשר לומר שיש היום גורם משמעותי שמעוניין לפתוח במלחמה כללית באחת הגזרות. עם זה, אופיו של האויב השתנה, והאפשרות שמשהו יתלקח לא מתוך רצון מכוון אלא כי משהו 'התגלגל', גבוהה הרבה יותר מבעבר. אזרחי מדינת ישראל צריכים לדעת שאנחנו עושים ונעשה ככל יכולתנו להגן עליהם, יחד עם הכוחות בשטח".

 

מאת: יוחאי עופר ואסף גבור
פורסם מקור ראשון במעריב

קישור לכתבה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/876/480.html