תל לכיש – מנהרת זמן לתקופת בית ראשון

להיכן שלא נלך בישראל אנו נהיה ב"מנהרת זמן", שכבות של ישובים קדומים שנותנים מידע על העבר של הארץ ותושביה.

במהלך הפסח חיפשתי אתר פחות "צפוף" שיש לו משמעות והיסטוריה ארוכים וכמובן שמחבר אותנו לארץ דרכיה וסיפוריה.

החלטנו ללכת ל"תל לכיש" – אתר מוכרז שנמצא כרגע בשיפוצים נרחבים ועושה רושם שלאחר שיסתיים השיפוץ יהיה אתר מוביל שישלב טכנולוגיה עם ארכיאולוגיה.

בשלב זה האתר חינם וביקור בו מחזיר אותנו אחורה מעל 2500 שנה, במידה ואנו רוצים את הפן הישראלי ומעל 3000 שנה במידה ואנו רוצים תקופות קודמות לתקופה הישראלי.

סיור בתל מתחיל במגרש החניה בצמוד למושב לכיש, ליד החניה אתר בנייה – כאן יהיה ממרכז המבקרים המיועד.

ההליכה לתל אפשרית ממזרח בדרך עפר וממערב דרך "רמפה", המסלול מסומן.

המסלול מותאם למשפחות עם ילדים ובעת הביקור שלי במקום היו מספר משפחות שנהנו ממסלול קל ומעניין.

לכיש אחת הערים החשובות בתקופת בית ראשון שבוצרה בידי רחבעם בן שלמה.

אזכור נוסף שאנו נתקלים בלכיש הוא סיפור לכידת אמציה מלך יהודה שאנשי החצר מרדו בו והרגו אותו "וַיִּקְשְרוּ עָלָיו קֶשֶר בִּירוּשָלִַם וַיָּנָס לָכִישָה וַיִּשְלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָה וַיְמִתֻהוּ שָׁם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ עַל הַסּוּסִים וַיִּקָּבֵר בִּירוּשָׁלִַם עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד ")מל"ב יד, יט-כ; דה"ב כה,  כז-כח (נקודה נוספת בנושא גם אביו נרצח על ידי אנשי החצר מה שמביא אותנו לחשוב על אייך התנהלה חצר כזו בתקופות הקדומות ומה היה סדר היום שלה).

בשנת 701 לפני הספירה בתקופת המלך חזקיהו נכבשת לכיש על ידי ה"אשורים" ואף נמצא תבליט המפאר את הקרב ואת מלך אשור, בתבליט זה בנמצא בארמונו ב"ננווה".

בשנות ה – 30 של המאה הקודמת עם מציאת "מכתבי לכיש" שנמצאו בין השנים – 1935 ועד 1938 כשהמכתב האחרון נמצא ב – 1966, לכיש קיבלה פרסום משמעותי המאיר תקופה נוספת.

"מכתבי לכיש" שמכונים גם בשם "חרסי לכיש", כתובים בכתב עברי קדום ומתארים נושאים מהווי המקום כשהמכתב המפורסם ביותר מספר על איבוד קשר בין עזקה לבין לכיש כנראה בתקופת סוף בית ראשון  "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה." 

פרשנות ראשונה טוענת במדובר בכך שעזקה נפלה בקרב ולכן אין קשר באיתות כפי שמקובל בתקופה בין המצודות, פרשנות שנייה של ד"ר מנחם בגין טוען שאין קשר עין בין לכיש לעזקה לכן יש לראות בכך דיווח שגרתי ולא מצב חרום ונפילת עזקה שנצפה מלכיש.

למידע נוסף על מכתבי לכיש לחצו כאן.

נקודות שכדאי לבקר בהן בתל:

"נקודת התצפית" בחלק הדרומי של התל- תצפית יפה לדרום על הסביבה ועל השטחים החקלאים של המושב, בביקור שלנו דגל ישראל התנוסס בנקודה – אהבתי.

"חדר המכתבים" הנמצא "בבית השער הקטן" – מומלץ כאן לקרא את חרס מספר 4 צד ב' המספר את סיפור משואות עזקה ועם מעט דמיון ניתן להרגיש את המעמד שבו נכתב החרס.

"שער העיר" – בערים הקדומות כאן התנהלו החיים, זה המתנ"ס הקדום, בית המשפט, ומרכז הרכילות, לכאן מגיעים האנשים שבדרכים ומביאים את החדשות הטריות מהעולם החיצוני וכאן יושבים האנשים שרוצים שיכירו אותם וידעו על קיומם, שער גדול ויפה נמצא בלכיש.

"הארמון" – ארמון ששימש כנראה את מושל העיר בתקופת מלכי יהודה,  השכבה שאנו עומדים עליה נמצאת מעל שתי שכבות קודמות שכולם היו ארמונות.

"חומת העיר" ו"מקדש החפיר" – כאן נצפה על חומת העיר ועל מיקום שלושה מקדשים מהתקופה הכנענית – בהליכה קצרה חזרנו אחורה מאות רבות של שנים לתקופה שקדמה לתקופה הישראלית, בנקודה זו יש שלושה מקדשים קדומים אחד על השני.

שתי נקודות נוספות שכדאי לבקר בהן הם "הבאר" ו"עץ השדים", עץ השדים עץ דומים עתיק וגדול מחזיר אותנו למאה ה – 20 לכפר הערבי קוביבה שהיה במקום  ששרד כנראה עקב קדושתו למקומיים וסיפור הקשר שלו לבאר ולמים.

למידע נוסף על המסלול באתר רשות הטבע והגנים לחצו כאן.

הערות: האתר עדיין בשיפוצים יש ללכת בשבילים המסומנים בלבד, ולשים לב למצב הדרך. האתר כמעט ללא נקודות צל לכן מומלץ לטייל בבוקר מוקדם או בשעות אחר הצהריים.

לסיום כדרכנו, זכרו שיש לנו ארץ נהדרת טיילו תיהנו ותשמרו עליה.

מאת: ירון ניטקה נקש