מבזקים

הלכות והנהגות ליום רביעי י' אדר התשע"ז מ כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

תוכן עניינים

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" – הלכות והנהגות ליום רביעי י' אדר התשע"ז מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א מתוך הקונטרס החדש לפורים דברי הפורים לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל

א. חייב כל אדם מישראל אפילו עני שבישראל לקיים משלוח מנות איש לרעהו, ולא נקרא מנות אלא דבר שראוי לאכול. וכן חייב לכל הפחות שתי מתנות לשני עניים, דהיינו מתנה אחת לכל אחד. דכתיב "ומתנות לאביונים" משמע שתי מתנות לשני אביונים, וכן כתבו האחרונים ודעת הפרי חדש דעני פטור ממתנות לאביונים.

ב. משעות הבוקר המוקדמות יזדרז האדם בקיום המצוה של "מתנות לאביונים", וקודם שישלח המתנות לאביונים יאמר בשמחה עצומה "לשם יחוד וכו' הריני מוכן לקיים מצות עשה שכתוב בתורתנו הקדושה שציווני יוצרי ובוראי ב"ה של "נתון תתן לו" ושל "פתוח תפתח" וגם מ"ע של קבלה ומשלוח מנות לאביונים.

ג. יזהר האדם שלא יבוא על ידו ח"ו שום בושה וחרפה וצער לעניים, ולא יתן לעני‏ בפני הרבים. וכן יזהיר את השליח שמוליך את המתנות לאביונים כמה מעלות רבות בידו, וכן כמה סכנות גדולות בידו אם לא ינהג כשורה.

ד. יקפיד ויזרז האדם, שגם אשתו ובניו יקיימו מצוה חשובה זו של מתנות לאביונים, שמצות עשה זו היא חיוב על כל איש ואשה, ולחנך בניו הקטנים כמו בשאר כל מצוה. ודרשו רבותינו הקדושים זצוק"ל מדוע הלשון "מתנות", ופרשו דמשני הצדדים לשון 'מת' ובאמצע 'תנו' שהתנו תציל מ'מת'.

— לימוד שתי משניות יומי —
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה – ה"בבא מאיר" זצוק״ל

סוכה, פרק ד' משנה ה':
מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד, מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים, יֹפִי לָךְ מִזְבֵּחַ, יֹפִי לָךְ מִזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְיָהּ וְלָךְ, מִזְבֵּחַ. לְיָהּ וְלָךְ, מִזְבֵּחַ:

סוכה, פרק ד' משנה ו':
כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וּמַנִּיחִים אוֹתָן בְּגִיגִיּוֹת שֶׁל זָהָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמוֹשׁוּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין וְחוֹבְטִין אוֹתָן בַּקַּרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרִיּוֹת:

זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זרי.
[12:33, 8/3/2017] בן ציון עטיה: השם הקדוש שמפריד ומחליש את כוחות הטומאה – דבר תורה לפרשת תצוה – מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

מובא ברבנו החתם סופר בתורת משה (ד"ה. והיה כפי ראשו) בשם הגאון הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולי הי"ד, על פי הידוע כי היצר הרע הוא סמא"ל ובת זוגו היא לילי"ת, וכאשר מתחברים שני כוחות טומאה הללו, הם מביאים נזק גדול לעולם רח"ל.

אומר על כך רבי שמשון, כי יש שם קדוש "כפי" שמפריד ביניהם שלא יוכלו להזיק, וזהו רמז הכתוב "ל'פיו ס'ביב מ'עשה א'ורג" ר"ת סמא"ל – "ת'חרה י'היה ל'ו ל'א י'קרע" ר"ת לילי"ת. אמנם ביניהם יש מילת "כפי", שהוא שם קדוש המפריד ביניהם שלא יתחברו יחד עכדה"ק.

והנה ידע האדם, כאשר מתחברים שני הכוחות הרעים הללו לילית וסמאל ונהיים כאחד, הכח שלהם להזיק להחריב ולהשחית חמור וקשה הוא ביותר. וכך היה בשעת חורבן בית המקדש, ששני הכוחות הללו נתחברו לאחד ונחרב הבית.

וכך גם כל חורבן פרטי העובר על האדם ח"ו, הוא חיבור של שני הכוחות הללו שהוא חיבור מחריב והורס כל חלקה טובה, וכמעט שאי אפשר להתמודד עם מצבים ששני הכוחות הללו מתחברים לאחד ובאים על האדם, ואז חורבנם קשה ביותר. והשם קדוש הזה "כפי", הוא שם שבכוחו להפריד את החיבור הרע וההרסני שהם מתחברים.

*
והנה עוד רמזו רבותינו הקדושים על דברי הגמרא (בבא מציעא פה.) כל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקב"ה גוזר גזרה, מבטלה בשבילו שנאמר "ואם תוציא יקר מזולל "כפי" תהיה". והנה להוציא יקר מזולל, להציל את נפש האדם מכח הסיטרא אחרא והחיבור של שני הכוחות הרעים והקשים אשר מצוה להמנע גם מלהזכיר את שמם, "כפי" בכח כפי תהיה, תצליח להפריד אותם ואז להוציא את היקר מזולל.

*
וכך מצאנו בגאולת בני ישראל מארץ מצרים (שמות ד, לא), "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל" הנה ר"ת כ'י פ'קד י'-ה-ו-ה יוצא השם הקדוש כפ"י, ועל ידי האמונה שהאמינו בהקב"ה בכח השם הקדוש כפ"י הפרידו את הכח של שני הכוחות הטומאה שהתחברו, ואז נחלש כוחם ויכלו להיגאל מארץ מצרים.

*
וכך מצאנו בדברי הנביא (ירמיה לא, י) "כ'י פ'דה י' הוה את יעקב‏ וגאלו מיד חזק ממנו" והנה ר"ת כפ"י שזהו שם הפירוד בין שני הכוחות הטומאה.

ולכן כשמרגיש האדם יצר הרע גדול בכל עניני החיים שעובר עליו, יהרהר בנפשו ויאמר בפיו את הפסוקים הללו "כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" וכן "אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה". ובכח שם קדוש זה מפריד את כוחות הטומאה, וכך נוכל לצאת מאפילה לאור גדול "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב".

 

 

מאת: בן ציון עטיה
מאת: בן ציון עטיה

 

f87161c6-65a4-4bd2-9b66-a8a287d7eaf1

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: