הלכות והנהגות ליום חמישי כז' שבט התשע"ז

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" – הלכות והנהגות ליום חמישי כז' שבט התשע"ז  מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א מתוך הסידור החדש לימי החול אמרי פי לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל

א. בשו"ת רב פעלים בסוד ישרים (חלק ג, סימן יג) כתב וז"ל, הוא בעצמו בודאי היה לו לב רחב ופתוח כפתחו של אולם שיכיל כווונות רבות ועמוקות, לכויון בהם בדברים שמוציא מפיו, והיה יכול לסקור בסקירה אחת כוונות רבות ועמוקות בכל מילה ומילה, ולא היה צריך לו זמן הרבה בתפילתו עד שישלים כל הכוונות הראויות לכויון. והראיה לדברינו אלה דמצינו שכתב רבנו מורנו הרב חיים ויטאל זצוק"ל עליו שהיה מתפלל מנחה עם דמדומי חמה, ואם היה צריך לו זמן רב עד שישלים תפילת העמידה מחמת ריבוי הכוונות, הנה אם יתחיל בדמדומי חמה היה צריך להשלים אחרי בין השמשות, ואיך היה עושה כן לכתחילה וכו'. ולכן מוכרח אתה לומר מחמת שהיה ליבו פתוח כפתחו של אולם היו הכווונות סדורים על לוח לבו. ורבנו הבן איש חי זצוק"לש"א, פרשת ויקהל אות ב') כתב וז"ל, "הנה הוא היה לו מניין מיוחד שיתפללו עמו, וממתינים עד שיגיע זמן זה, ולא שייך בהו טרדה, אבל כל אדם צריך להיות זריז למצוהות, שאם ימתין עד זמן זה אפשר שיזדמן לו עסקים ויעבור הזמן ולא יתפלל.

ב. עוד כתב בשער הכוונות [(שם בעניין תפילת מנחה, דרוש ב']) שם וז"ל, והיה נזהר מאוד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה, ותיכף היה מסירם מעל ראשו, והיה חוש בדבר זה מאוד. (ומובא בשערי תשובה (סימן י"ח ס"ק ג, וסימן ל ס"ק ג). וז"ל, בעניין נוסח התפילה (סוף תפילת שחרית) בתפילת המנחה אם היה אומרה סמוך לשקיעת החמה, והיה רואה שכבר שקעה החמה, היה תיכף מסיר מעל ראשו תפילין של ראש, ואחר כך היה מוריד הטלית בין כתיפייו, משום דלילה לאו זמן ציצית הוא, וכשהוא בין כתיפיו אין חשש אם הוא לילה.

ג. ומובא במגן אברהם [(סימן יח, ס"ק א]) וז"ל, כתב הב"ח אפילו היה טלית עליו יסירנו כשמתחילין ברכו, מאחר דשעכשיו אין לובשין הטלית אלא למצוות ציצית, אם יהיה עליו יראה כאלו סובר לילה זמן ציצית הוא.- וז"ל הברכי יוסף (או"ח סימן יח, ס"ק א) וז"ל,- ראיתי לרבנו ישעיה הראשון בתשובותיו כתב יד סימן ד"י, כתב וז"ל וכו', דע לך כי אסור להתעטף בציצית ואפילו בלא ברכה משקיעת החמה, דהכי אמרינן שלהי פרק הקומץ [(ל"ו:]) אמר רבי אלעזר כל המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה וכו'. וגם הרב המקובל הקדוש מוהר"ר יוסף ן' ג'קיטיליא בתשובה הביאה הרב בית דוד סימן ט' כתב שהוא איסור גמור והאריך ע"ש. וכו', וכן כתב המהרח"ו זצ"ל בספר הכוונות שרבנו האר"י זצ"ל היה נזהר בתכלית שלא להיות מעוטף מציצית ותפילין אחר שקיעת החמה, והיה חושש מאוד בדבר הזה עכ"ל, וכן ראוי יתי ליהזהר עכ"ל הברכי יוסף. וכ"כ בשערי תשובה (סימן י"ח, ס"ק ג). ועיין שם בכף החיים (סעיפים י"ב, וי"ג).
— לימוד שתי משניות יומי —
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה – ה"בבא מאיר" זצוק״ל

סוכה, פרק ב' משנה ח':
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה. קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ, חַיָּב בַּסֻּכָּה. מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִכֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן:

סוכה, פרק ב' משנה ט':
כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי. יָרְדוּ גְשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מֻתָּר לְפַנּוֹת, מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה. מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו:

זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי