מבזקים

פינוי עמונה – לא מה שחשבתם

תוכן עניינים

על רקע פינוי עמונה, החלטתי להביע את דעתי. בעיקר לאחר דבריו של המקוממים של ראש מועצת כפר סילוואד שאמר: "הפתרון היחידי למתנחלים שפונו מעמונה הוא לחזור לאירופה המקום שממנו באו".
4 נקודות חשובות ביותר לפני שאתייחס לדבריו המקוממים:
1. השגיאה המרכזית של כל מנהיגי המפלגות ובעיקר ראשי הממשלה של הימין
2. שקר המיתוס הפלסטיני
3. חברי הכנסת הערבים
4. מה הפתרון היחידי לשאלת הפלסטינאים שנמצאים בשטחי יהודה ושומרון
5. שאלת הפיצוי לפלסטניים שיעזבו
6. שאלת הפיצוי ליהודי המזרח שנטשו את מדינותיהם
7. מקורות מידע

בפתח דבריי אציג את עצמי מי אני. מה זהותי הפוליטית, – מה שיפתיע רבים.

  • השגיאה המרכזית של כל מנהיגי המפלגות ובעיקר ראשי הממשלה של הימין. התשובה בסרטון   

  • שקר המיתוס הפלסטינאי

א. אם הפלסטנאים היו בני הארץ מדורות איפוא הקושנים שלהם שיציגו אותם, אדרבא האדמות בארץ ישראלי נקנו ע"י נציגי הקרן הקיימת לישראל מהאפנדים שהיו בעלי הקרקעות וערבים היו הארסים שעבדו את הקרקעות עבור אותם האפנדים שתמורת כסף שמחו להיפתר מהאדמות

 

3. ב-‏1867 סייר הסופר האמריקני מרק טוויין בארץ-ישראל, וכך הוא מסכם את מצבה: ארץ-ישראל עטויה שק ואפר. רובצת עליה קללה שייבשה את שדותיה והצמיתה את הונה…ארץ-ישראל שוממה ומכוערת… זוהי ארץ שיממון, חוסר תוחלת ושברון לב.1
ערב הופעת הציונות המודרנית, כתב הקרטוגרף האנגלי ארתור פנרין סטנלי:
לא תהיה זו הפרזה לומר שבמרחק של מילין על גבי מילין לא רואים ביהודה אות חיים.. 2

ג. אם הפלסטנאים הם עם: מי היו מנהגיהם? מה היה המטבע שלהם? מה היו גבולות המדינה שלהם? איפוא הישובים שלהם?

ד.הפליסטנאים טרגדיה פוליטית אנושית. הטרגדיה של התושבים הפלסטנאים שהם היו מהגרי עבודה, שהעולם הערבי ניצל אותם והפך אותם לבעיה פוליטית, העולם הערבי עשה הון פוליטי מבעיה אנושית.

3.חברי הכנסת הערבים

חברי הכנסת הערבים הם הקבלנים הנצלנים הגדולים ביותר של המצוקה של הערבים בישראל, במקום לסייע למגזר הערבי להשתלב בחברה הישראלית, הם בוחרים משיקולים פוליטים לאומנים, להעצים את מיתוס העם הפלסטנאי, לטפח זהות בדוייה ולרכב על גב הערבים בישראל לתועלתם האישית ולהאדרת שמם.

 

האני מאמין שלי בנושא ערביי ישראל:

אני דוגל בדו קיום בשוויון בין כול הדתות, אני מאמין שכול בני האדם נולדו שווים, ובעלי צרכים שווים, ושכולם רוצים לחיות חיים טובים ובעלי משמעות,

הפתרון היחידי לשאלת הפלסטינאים שנמצאים בשיטחי יהודה ושומרון הוא – חילופי אוכלוסין.

ב 1948 חיו 850.000 אלף יהודים במדינות ערב, שיקלטו מדינות ערב 850,000 מוסלמים משטחי יהודה ושומרון,
מהספר 850,000 יש להוריד כ 200,000 פלסטנאים שעזבו את מדינת ישראל בעקבות קריאתם של המנהיגים הערבים לעזוב את ארץ ישראל, כל מדינה ערבית שתקלוט לתחומה את אותו המספר של יהודים שחיו בתחומה. בתוספת הגידול הטבעי.
כמות של מוסלמים מיהודה ושומרון בהתאם לכמות היהודים שהיו בארצם וכמובן בתוספת הריבוי הטבעי,
בנוסף יש לפנות למנהיגי העולם בדרישה לקלוט לארצם עוד כ חצי מליון עד מליון תושבים שגרים ביהודה ושומרון כי הבעיה הפלסטנאית הפכה לבעיה פולטית בעידודו של הרוב האוטומטי באו"ם ולכן העולם צריך להשתתף בפתרון הבעיה שיצרו.

המטרה של דילול האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל,

לעקר את הסכנה הדמוגרפית לרוב ערבי בארץ ישראל,

להכיל את הריבונות הישראלית על כל שטחי ארץ ישראל,

לתושבי יהודה ושומרון תינתן אוטונומיה.

 

שאלת הפיצוי לפלסטניים שיעזבו

א. את נושא עזיבת יהודה ושמרון יש להציג לתושבים כהזדמנות לשיפור במצבם הכלכלי והפוליטי.
כול תושב שיעזוב מעריך ממשלתי בליווי מעריך מטעם המשפחה יעריך את שווי הרכוש הקיים, ואת פוטניצאל ברווח של הנכסים שבידיו. בנוסף כל משפחה שתעזוב תקבל פיצויי נדיב של 100,000$ להתארגנות ראשונית.
ב. לפלסטנאים שיעזוב יש להתייחס בסבלנות וברחמיים, גם הם קורבנות של המצב שנוצר. בהבדל מהיהודים שבשמחה באו לא"י הפלסטנאים יעזבו בכאב ולכן יש לנהוג בהם בנדיבות ובאחריות, כדי למזער את כאבם.

 

פיצוי ליהודי המזרח שנאלצו לנטוש במהירות וללא פיצוי את מדינותיהם

במסגרת הפיצויי לפלסטנאים שיעזבו את ארץ ישראל צריך לדרוש ממדינות ערב תשלום על הרכוש היהודי שנשאר בארצות האיסלם, בעיקר נכון הדבר לגבי קהילת יוצאי עיראק שקבלו הנחייה לוותר על האזרחות העיראקית לצאת מבלי אפשרות לשוב

 

קריאה לכול מפלגות השמאל

אני קורא לכל מנהיגי המפלגות הציוניות כולל מפלגות השמאל שאני חלק מהם, לאמץ את הפתרון היחידי האפשרי, כדי שנוכל לאתחל את היחסים שלנו מחדש עם המיעוט הערבי שחיי בקרבנו, כדי שכולם בארץ ישראל יוכלו לחיות בשלום ובשיווין.

צריך לנצל את שעת הכושר שיש ממשל חדש בוושינגטון שפתוח לרעיונות חדשים לאחר שהרעיונות הקודמים נכשלו כישלון חרוץ. פינוי שטחים לא הביא את השלום אלא את המלחמה. יותר יהודים ופלסטינאים נהרגו לאחר אוסלו, מאשר לפניה. ואני הייתי אחד התומכים הנלהבים של אוסלו.

אסיים בתשובתי לראש מועצת הכפר סילוואד:

בציטוט תשובתו של שמעון החשמונאי, אחרון בניו של מתתיהו המכבי שאמר לשליחו של אנטיוכוס השביעי, אשר דרש להסגיר לממלכה הסלבקית שטחי יהודה ושומרון, ששוחררו בידי החשמונאים

"לא ארץ נוכריה לקחנו ולא על נוכרים השֹתררנו, אלא על נחלת אבותינו, אשר נכבשה בידי אוייבינו באחת העיתים בלי צדק. ואנחנו, כאשר היתה לנו שעת כושר, השיבונו אלינו את נחלת אבותינו". ספר חשמונאים א', פרק ט

איננו כובשים בארצנו
איננו כובשים בארצנו

 

מאת: שמריהו יונה

 

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: