דבר תורה יומי מכבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

דבר תורה יומי – מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א (ו' שבט התשע"ז)

לאחי ורעי האהובים והחביבים,

אמרו רבותינו זכרונם לברכה בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים.
והנה כח האשה בחיי האדם גדול ביותר, ואמרו רבותינו חכמת נשים בנתה ביתה (סנהדרין קי.), וצריכים להבין הנה הגמרא (יבמות סב:) אומרת כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא תורה, וביאור הדברים שבלי אשה אדם לא יכול לזכות לתורה הקדושה, ומצד שני הגמרא (קידושין כט:) אומרת נשים פטורות מלימוד התורה, דאמר קרא ולימדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם. וצריכים להבין מדוע פטרה תורתנו הקדושה את הנשים מלימוד התורה?

והנה מצאנו קודם מתן תורה (שמות יט, ג) "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" ופירש רש"י לבית יעקב אלו הנשים, ולבני ישראל אלו הזכרים. וצריכים להבין אם הנשים פטורות מלימוד התורה, מדוע לפני מתן תורה מצוה הקב"ה על הנשים לפני הגברים‏, ובמדרש שמות רבה (כח, ב) מביא למה נשים תחילה כדי שיהיו מנהיגות את בניהם לתורה.

והנה מובא בזוהר חדש (שיר השירים צא) שישנם בתורה הקדושה שישים ריבוא אותיות כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל, ודרשו רבותנו ואמרו ישראל ר"ת י'ש ש'ישים ר'יבוא א"ותיות ל'תורה הקדושה.

וידוע מה שהקשה הפני יהושע (קידושין ל) שהרי למעשה אם נספור באמת את האותיות של התורה, החשבון המדוייק הוא 304,508 אותיות, חצי משישים ריבוא. ורבו התרוצים על קושיה זו (ובע"ה במקום אחר נרחיב בענין זה).

והנה בשישים ריבוא אותיות של התורה הקדושה לא מצאנו מאיפה הנשים שואבות את כוחן, הגברים שואבים את כוחם מאותיות התורה הקדושה, כמו שמצאנו בדוד המלך (תהילים פו, יז) שביקש מהקב"ה "עשה עמי אות לטובה" שביקש לדעת מה האות של שורש נשמתו בתורה הקדושה.

וכך מצאנו בנביא (ישעיה ז, יא) "שאל לך אות מעם ה' אלוקים", וכך מצאנו באלדד ומידד שהתנבאו במחנה שכוחם היה מאות בתורה הקדושה (במדבר יא, כו) "וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתובים" שכוחם היה מהכתובים, מהתורה הקדושה הכתובה, מאותיות הכתובות.

וידוע שישנם אנשים שאין מעלתם רמה, וכוחם אינו מאות מהתורה הקדושה אלא מההפרשים שנמצאים בין האותיות, משמה יונקים את כוחם מבין פרשה לפרשה או בהפרשים שבין המילים.

וכך מובא בספר דברים (לב, מז) "כי לא דבר ריק הוא מכם", שגם במקומות הריקים ישנם אנשים שמשם שואבים את כוחם. ואומרת על זה הגמרא בירושלמי (פאה פ"א, ה"א) אמר רבי מנה כי לא דבר ריק הוא, ואם ריק הוא מכם הוא, ולמה מפני שאין אתם יגעים בתורה.

וכן ביארו רבותנו על הגמרא (ברכות נז.) כפרח הרימון רקתך מהי רקתך, אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון. וקשה כיון שמלאים במצוות מדוע קראם ריקנים, אלא הכוונה שבגלל שאינם מתייגעים בתורה, חיותם היא רק ממקום הריק שבתורה לכן נקראים ריקנים. ואם כך מובן, שאדם יונק את כוחו מאותיות התורה, אך הנשים מהיכן יונקות את כוחם?

**
הנה תדע האשה, שהקב"ה בראה להיות עזר כנגדו, ומהות האשה בעולמה לתת את כוחה לבעלה למסור נפש על התורה ועל המצוות. וכח חיות האשה ושורשה מהתורה הקדושה, הוא מהלובן שעליו נכתבה האות של האדם בתורה הקדושה. וזהו השורש של "אעשה לו עזר כנגדו", האשה יונקת את כוחה הרוחני מהספר תורה, מהמקום הלבן בקלף שעליו נכתבה האות של בעלה.

ולכן הקב"ה אומר "ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" והוא משום שלאשה יש את הכח על הלובן של התורה, שעליה נכתבה האות של האדם. ולכן מי ששרוי בלי אשה, שרוי בלי תורה משום שהאות שלו בלי שורש ובלי מקום להישען ולהתמך עליו.

**
ועל פי זה תובן הגמרא (קידושין פב:) אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו למי שבניו נקבות. וכל המפרשים הקשו מה הפרוש הדברים אוי לו למי שבניו נקבות? ותרצו ואמרו, שאוי לו למי שבניו הזכרים לא יונקים את כוחם מהאות שלהם בתורה, ומסתמכים רק על נשותיהם ויונקים את כוחם רק מהלובן של האשה בספר תורה.

**
ועל פי זה יובנו דברי הגמרא ‏שמי שרואה ספר תורה מתחלל צריך לקרוע שתי קריעות, ונקשה מדוע שתי קריעות? אלא קריעה אחת על האותיות של התורה, וקריעה שניה על הלובן שעליהם נכתב האותיות.
‏ובזה יובן מה שאמרו רבותינו, שהתורה הקדושה אש שחורה על גבי אש לבנה, אש שחורה אלו האותיות של תורתנו הקדושה, ואש לבנה אלה המקום הלבן שעליו נכתבין האותיות.

אם כך על ידי החיבור באותיות הלבנות והשחורות יש שלמות, וכך זוכה האדם שהברכה תחול במעשה ידיו.
ולכן במתן תורה הקדים "בית יעקב" שאלו הנשים, "לבני ישראל" שאלו הגברים, ולכן בזכות נשים צדקניות בארץ מצרים, שבמעשיהם המיוחדים והנעלים הכינו את האש לבנה בארץ מצרים, שעליהן תכתב האש השחורה של תורתנו הקדושה, ובזכות זה נגאלו בני ישראל ממצרים.

ולכן ידע האדם המעלה של אשתו בביתו, שהיא הבסיס והכלי שתחול עליו ברכת שמים.