ממתק לשבת פרשת בא תשע"ז

חנן היה ילד חכם מאוד, מפעם לפעם אהב ללכת לקרקס, מכל החיות בקרקס ריתק אותו הפיל הגדול, במהלך ההופעה הוא ראה את הפיל סוחב עצים ודוחף חביות וכולם מתפעלים מכוחו העצום. לאחר ההופעה ראה חנן שקושרים את הפיל עם שרשרת ליתד עץ קטנה שתקועה באדמה, הוא שאל את עצמו "איך ייתכן שהפיל שקודם סחב עצים גדולים נשאר במקום ולא בורח, הרי הוא יכול להשתחרר בקלות מהיתד, כששאל את אביו הוא ענה לו שזהו פיל מאולף, ההסבר הזה לא סיפק אותו, שנים רבות ליוותה אותו השאלה עד שפגש באדם חכם שהסביר לו "כשהפיל היה פילון קטן קשרו אותו ליתד כזו כדי שלא יברח, הוא ניסה בכל כוחו להשתחרר ולא הצליח, הוא ניסה שוב ושוב ומשלא הצליח הגיע למסקנה שמיתד כזו הוא לא יכול להשתחרר אף פעם, לכן גם כשגדל וכוחו התחזק הוא נשאר שבוי במחשבות הילדותיות שלו ולכן הוא אפילו לא מנסה להשתחרר"

בפרשתנו אנחנו קוראים על כך שמשה רבנו אומר לפרעה בשם הקדוש ברוך הוא, "שלח את עמי״
הקב"ה רוצה להוציא את עם ישראל לחירות ומבקש מפרעה לשחרר אותם אבל המילה הבאה בפסוק היא "ויעבדוני" הקב"ה אמנם מוציא אותם מהגלות במצרים אבל הם הופכים להיות עבדים לקב"ה ומבחינה מסוימת נראה שעבדות רוחנית יותר חמורה מעבדות גשמית ואם כן היכן החירות שעם ישראל כל כך שמחים בה.

מסתבר שבניגוד למה שמקובל לחשוב שפירוש המילה חירות היא חופש, ישנה אפשרות לחיות לכאורה בחופש אבל לא באמת להיות בחירות, חירות אמתית היא לאו דווקא לא לעבוד קשה אלא לממש את עצמי במקסימום גם אם זה דורש הרבה עבודה.

כמו שכשבעל חי נמצא בכלוב אפילו שאין לו דאגות והוא מקבל את האוכל והשתייה שלו מאנשים הוא לא בחירות, ודווקא כשהוא בטבע וצריך לעבוד קשה למצוא את האוכל שלו הוא בחירות, כך גם כשאדם חופשי לעשות כל מה שירצה אבל אין לו את החופש לחשוב ולבטא את חכמתו ושכלו, הוא לא באמת בחירות.

כן הדבר בעם ישראל, כל זמן שהם תפוסים בהרגלים שלהם ממצריים ולא מצליחים לממש את רצונה של הנפש להתחבר לקב"ה, הם לא באמת בחירות, לכן אומר הקב"ה לפרעה "שלח את עמי" אבל לא מספיק שהם רק יצאו ממצרים, צריכים גם להוציא את מצרים מהם, "שלח את עמי" זה שלב ראשון אבל המטרה היא "ויעבדוני" דווקא כשהם יקבלו את התורה שתראה להם את הדרך והכלים לשליטה נכונה בחייהם אז הם יהיו בחירות אמתית.

לכל אחד מאתנו ישנם הרגלים ומגבלות שמפריעות לנו בהתקדמותנו בחיים בגשמיות וברוחניות, לפעמים אנחנו קשורים ליתד ואפילו לא מנסים להשתחרר כי התרגלנו לכך שאין לנו את הכוחות , עלינו לעשות כל מאמץ על מנת לצאת מהמצרים האישי לחירות ולהגיע לארץ ישראל הרוחנית של חיינו.

יהי רצון שבזכות העבודה האישית של כולנו לצאת ממצריים נזכה ליציאה של כל עם ישראל מהגלות לגאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום

מכל הלב והנשמה

מאת: יוסי נחשון – חב"ד חברון