ישראל ניוז Israel News אתר חדשות ישראל ומבזקים בזמן אמת
השאלות המעסיקות את התקשורת סביב מערכת היחסים של דונלד טראמפ עם רוסיה אכן משכנעים אבל הם מסיחים את הדעת מסיפור הרבה יותר חשוב ומסוכן: הסימנים לכך שממשל טראמפ הולך לקראת התנגשות עם סין הולכים וגדלים באופן שיכול להוביל אפילו לעימות צבאי.
הסימן האחרון לכך הגיע בשבוע שעבר בשימוע שנערך למזכיר המדינה המיועד בממשל טראמפ – רקס Tillerson שבדבריו רואים הקשחה משמעותית ביחסה של ארצות הברית לגבי האיים המלאכותיים של בייג'ינג בים סין הדרומי, הוא השווה את תכנית בניין האיים לסיפוח הבלתי חוקי של רוסיה בקרים ושבניית האיים חייבת להיפסק ואמר שממשל טראמפ מתכוון לשלוח איתות ברור לבייג'ינג כי "הגישה שלה לאיים הללו לא הולכת להיות מותרת".
זה נשמע כמו איום אמריקאי להטיל מצור על האיים, שעליו סין כבר בנתה מתקנים צבאיים. סין כמעט בוודאות תנסה לשבור את המצור בכל דרך, דרך הים או האוויר וכו. את השלב הזה אפשר להגדיר כגרסה מודרנית של משבר הטילים בקובה. התקשורת מטעם המדינה הסינית הגיבה בפראות להצהרתו של מר Tillerson. הטיימס גלובל הזהיר מפני "מלחמה בקנה מידה מלא", בעוד China Daily דיבר על "עימות הרסני בין סין וארצות הברית".
אפשר היה לחשוב בהחלט כי מר Tillerson הרחיק לכת מעבר למה שהתכוון בעדותו בקונגרס. שהרי הצהרתו סתרה את העמדה האמריקנית הרשמית כי עניינה היחיד הוא חופש השייט באוקיינוס השקט ללא ריבונות סינית מוחלטת על האיים. אבל מר Tillerson לא עשה דבר כדי להבהיר את דבריו. ועדותו של Tillerson אינה העדות היחידה שממשל טראמפ מכוון לעימות עם סין. כמו כן ישנם עוד שינויים במדיניות ארצות הברית לגבי טייוואן וכן נקודת הסחר באותו הכיוון שמתכוון לבצע ממשל טראמפ.
מאז 1979, כאשר התחילה הנורמליזציה בין ארה"ב לסין, ארה"ב כיבדה את מדיניותה של סין בבייג'ינג, שהתעקשה תמיד כי טייוואן היא חלק בלתי נפרד מסין והיא רק פרובינציה-מחוז של המורדים. כתוצאה מכך שום מנהיג של ארה"ב לא דיבר עם מנהיג של טייוואן במשך עשרות שנים. אבל בדצמבר, מר טראמפ שבר את התקדים הזה על ידי קבלת שיחת טלפון מהנשיאה טסאי אינג-וון של טייוואן. כמו שהורגלנו להפתעותיו של טראמפ, היו שהציעו כי אולי הנשיא הנבחר פשוט פספס- אבל בשבוע שעבר מר טראמפ נתן ראיון בו הוא הדגיש כי הממשל שלו בהחלט יכול לזנוח את מדיניות סין האחת, אלא אם בייג'ינג עושה ויתורים בקשר לסחר. מאז סין התעקשה שוב ושוב כי היא תלך למלחמה ולא תקבל בשום מצב את העצמאות הטיוואנית, שגם זאת נחשבת מדיניות בסיכון גבוה.
ככל הנראה השורה התחתונה האמיתית עבור מר טראמפ, היא כנראה סחר. במהלך מערכת הבחירות הוא מחה על כך כי – "יש לנו גירעון עם סין של 500 ביליון דולר … אנחנו לא יכולים להמשיך ולאפשר לסין לאנוס את ארצנו." אלה שקיוו כי מר טראמפ ינטוש פרוטקציוניזם לאחר הזכייה בבבחירות התאכזבו מהר. נהפוך הוא, פיטר נבארו, מחבר הספר "סין הורגת אותנו", מונה לעמוד בראש המועצה הלאומית לסחר חדש בבית הלבן. וישנם כבר דיבורים על הטלת מיסים גבוהים על ייבוא חדש של סחורות סיניות.
כשמרכיבים את שלושת הגורמים – טייוואן,דבריו של Tillerson וענייני הסחר אין ספק כי אמריקה של טראמפ מובילה לקראת עימות עם סין. והסיכוי לכך עוד יותר גדול בהתחשב בעובדה שסין, תחת הנשיא Xi ג'ין-פינג, עברה לכיוון לאומני יותר במידה ניכרת. בנאומו בדאבוס השבוע, מר שי הציג את עצמו כתומך של רגיעה באוקיינוס השקט. במציאות, סין נמצאת במדיניות של הגברת כוחה הצבאי ומפעילה לחץ מדיני וכלכלי על בעלי הברית של אמריקה באסיה. מדינות כמו דרום קוריאה וסינגפור כבר התרגלו לרעיון שהם יכולים ליהנות מקשרים כלכליים הדוקים עם סין, בזמן שעדיין הם מבקשים את ארה"ב שתערוב לביטחונם. אבל כל זה עשוי להשתנות- הממשלה הסינית כעת מאיימת להפלות חברות מדרום קוריאה אלא אם כן הממשלה בסיאול תהפוך את החלטתה לפרוס את מערכת ההגנה מפני טילים של ארה"ב בשטחה החלטה שאינה צפויה להשתנות.
בינתיים סינגפור עומדת גם היא תחת לחץ הולך וגובר על מנת שתשבור את קשריה עם טייוואן, שם כוחותיה ביצעו אימונים צבאיים ארוכים. סין הראתה את מורת רוחה על ידי החרמה של נגמ"שים סינגפורים כאשר עברו דרך הונג קונג בדרך מטייוואן. בשבוע שעבר סין שלחה-נושאת מטוסים דרך מיצר טיוואן, מה שגרם לחיל האוויר הטיוואני להקפיץ את מטוסי הקרב שלו. מוקדם יותר השבוע, חילות האוויר של יפן ודרום קוריאה גם היו בכוננות עליונה בתגובה לתמרונים הסיניים. עד כה לא חלו עימותים דומים בין צבא ארה"ב לציים הסיניים. אבל אם מר טראמפ ומר Xi ימשיכו לדבוק בעמדתם הנוכחית, זה כנראה רק עניין של זמן.
