מבזקים

"יוחק בספר לזכרון עולם" מכבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

תוכן עניינים

"יוחק בספר לזכרון עולם" תשובות מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א למכתבים שנשאל מאת קהל עדתו

לתלמידי האהוב והחביב, הנה בדבר שאלתכם עבור אחד החסידים היקרים והחשובים אשר מוסר נפש בעד הוצאת הספרים הקדושים אשר כתבתי בזעת אפי, ובקשתם בעדו עצה ותושיה להצליח בזמן היותו בימי משפט, ואין יום גדול לישראל כהתרת הספקות.

הנה יחזקו ויתחזקו באמונה בהקב"ה כי הוא הנותן כח לעשות חיל, וישתדלו ללמוד את כל דברי דניאל ולהידבק בנפשו, וביותר הדברים אשר נביאם פה, ויהיו כעצה וסגולה לדורות עולם לכל יהודי אשר נמצא תפוס בידי הספק, ונתון בידי בשר ודם אשר אין יראת ה' עליהם, אלא יראת הכבוד והפרסום והגדולה, וישתדלו לחזק ולהתחזק בדברים אלו וה' הטוב יתן דברו ויושיעם ויגאלנו במהרה בימינו.

איש חמודות סיפרו רבותינו על דניאל, אשר נשאוהו מלכי בבל ורוממוהו על כל השרים, ותהי עצתו ודברו אשר הגיד להם יקרים בעיניהם מאוד. וכנבוכדנצר בשעתו, כן דריוש העריץ את דניאל עד בלי גבול, וכעלותו על כס המלכות שלח אליו לאמור בואה לארמוני דניאל אל תירא, כי כאשר היטיב עמך כורש כן איטיב עמך אנוכי ועוד יותר, ויעשה דניאל כן ויבוא אל שושתר אל דריוש.

ותיגלה חכמתו ובינתו, עד כי לא עשה המלך בלעדיו דבר גדול או קטן.‏
ויהי היום ודריוש הולך בטל, ויצו את עבדיו לאמור הביאו לי את בגדי הקודש, ויחפשו עבדיו את הבגדים ולא מצאו. ויצו עליהם דריוש ‏מהרו לקרוא לדניאל אולי יוכל להגיד לי היכן טמונים בגדי הקודש, ויתייצב דניאל לפני דריוש ויאמר אליו לא אוכל לומר לאדוני המלך היכן הבגדים מוסתרים כי לא ידעתי, ויאמר המלך ראה ביקשתיך כי תגלה את אוזני אודות הבגדים, ואם אין את לבך לעשות כן אעשה בך שפטים. ויחרד דניאל וישב למלך אדוני ומלכי לא ידעתי מקום הבגדים, ואי ככה אוכל לומר דבר למלך. ויקצוף דריוש מאוד ויצו להשליך את דניאל אל בית האסורים, ויקחוהו עבדי המלך ויכבלוהו בשלשלאות של ברזל ויניחוהו בבית האסורים כמצות המלך.

וישא דניאל תפילתו לפני ריבון העולמים להצילו מבור כלאו, וישמע ה' לתחינתו ויסמא את עיני דריוש ויאמר אליו, למה הרעות לדניאל ותחבשהו בבית האסורים, יען כי עשית זאת לקחתי ממך מאור עיניך, והיה אם יתפלל דניאל עבורך ורפאתיך. ויתחלחל המלך ויריץ את עבדיו לשחרר את דניאל מכלאו, ויהי כבואו ויפן אליו דריוש ויאמר התפלל נא בעדי לאלוקים כי ישיב לי מאור עיני, אחר נקומה ונעלה לירושלים להתפלל במקום המקודש לכם. ויתחנן דניאל לפני רופא כל בשר, ויעתר ה' אליו וירפא את דריוש. וירחץ המלך עיניו במים והנה שב לראות בהן.

ויגל המלך מאוד, וכטוב ליבו עליו פתח את אוצרותיו ויחלק ממון רב לכהנים, ללויים ולעניי ישראל, ולדניאל נתן משאת רב כיד המלך. ויאמר עתה ידעתי כי גדול הקב"ה ורב חסד, אין כמוהו בכל הארץ.

וכל האנשים ראו את גדולתו וגבורתו של הקב"ה פוקח עיוורים, היללו את שם ה' ויתייהדו באמרם – אין כה' אלוקי ישראל בכל הארץ, מוטב נהיה עבדיו. ויחזר דריוש את שושתר ודניאל נלוה אליו, וימנה את דניאל לראש השרים ויהיה משנה למלך. וירבה כבוד דניאל מאוד, וינשא על ידי שרי החיל הפחות והפרתמים אשר למלך דריוש. וישאל המלך בעצתו, ויאמר לו דניאל רב משא המלוכה מהיות לאיש אחד, על כן ימנה נא המלך שלושה שרים אשר יעזרו לשאת הנטל, ויעש דריוש כן מהערצתו את דניאל.

ויראו שרי המלך והפחות, הפרתמים וכל גדולי המלוכה את חיבת המלך לדניאל ויהי עליהם הדבר לרועץ, ויוועצו יחדיו להכשילו ולהזיק לו. ויאמרו אל דריוש אדונינו המלך כלום כך היא דרכה של מלכות, כל המלכים גוזרים גזרות ונותנים דתות וציווים על בני המלוכה כדי לשלוט ולהרבות את כבודם בעיני העם, ואתה לא גזרת מימיך, יכריז נא המלך בכל רחבי המלוכה כי לא יתפלל איש קטן או גדול שר או מושל בלתי אל המלך לבדו, וכל אשר יחלה פני כל אלוה זולתי המלך, יהיה מאכל לאריות לא יגאל ולא יפדה.

וייטב הדבר בעני דריוש ויוציא את הצו, ודניאל שמע בהיגזר הגזרה הנוראה הזו כי משנה למלך היה, ומקומו בחצר המלוכה. ויהיה בהגיע עת תפילת מנחה, ויאמר בליבו וכי בשביל רשעים אלו איני מתפלל לפני בורא עולמים, ויקם ממקומו וישא תפילתו במעמד המלך והשרים ולא שת ליבו לנעשה סביב, ויאמר הקב"ה יען כי השיא דניאל עצתו לנבוכדנצר והורהו ליתן צדקה, אענישו שיפול לגוב האריות ‏ועל ידו יתקדש שמי.

ויאמרו השרים איש אל אחיו זוהי השעה לה יחלנו, ויבואו אל המלך ויצעקו לאמור אדוננו המלך, אדם זה עבר על דתך וזלזל בכבוד המלכות, על כן אחת דתו להמיתו. וירא דריוש כי כלתה הרעה על דניאל וכי לא יוכל להצילו מיד מבקשי נפשו, ויצו ישליחוהו לגוב האריות.

ויהיו בבור שישים וארבע אריות, ומאכלם שישים וארבע גוויות אדם ושישים וארבע צאן מידי יום ביומו. ויהי בהינתן הפקודה, וירעיבו עבדי המלך את האריות ולא הגישו לפניהם את מנת אוכלם, כדי שישסעו את דניאל שנוא נפשם ויקרעוהו לגזרים. אחר נטלו את דניאל וישליכוהו אל גוב האריות, ותראינה החיות את דניאל אשר צורת אלוקים לו, ותתמלאנה פחד ויראה ולא נגשו אליו, ולא עוד אלא שהיסבו לו פנים וליחכוהו ויניעו זנבותיהם וישישו לקראתו כמשוש הכלבים אל אדוניהם בבואו מן השדה.

ואחת מאבני ירושלים נתעופפה ובאה עד לכלאו של דניאל, ותיהפך לדמות ארי ותרבץ על פי הבור כדי שלא יפגעו בו שונאיו לרעה על ידי אבן או חץ.

ויתפלל דניאל אל האלוקים שיצילהו מן המקום הנורא ההוא, וזכות דוד המלך אשר העתיר בתפילתו עמדה לדניאל. שכן אמר הקב"ה לדוד, אילו היו שרי דריוש יכולים לעלות השמימה ולעשות עמי מלחמה היו עושים כן, אך כיון שנבצר מהם לפגוע בי יעשו כלה בדניאל, ויתפלל דוד ויעתר בעדו ותעמוד לו זכות התפילה. ויהי לעת ערב חבקוק הנביא ערך סעודה לקוצרים, וישאה לשדה לחלקה להם. ויהי דבר ה' אליו לאמור, לך והולכת את הארוחה הזאת אל דניאל עבדי הכלוא בבור האריות אשר בארץ הכשדים. ויאמר חבקוק אל הקב"ה אהה ה' אלוקים, מי יוליכני שמה לעת כזאת ורחוקה ממני הדרך.

ויצו ה' על מלאכו, ויאחז המלאך בציציות ראשו של חבקוק, וישאהו ויביאהו אל הבור אשר שם דניאל. ויתן חבקוק לדניאל את המטעמים אשר בידו, ויאכלו שניהם וישתו ויברכו את ה'. אחר בא המלאך וישא את חבקוק משם, ויביאהו אל מקומו בארץ יהודה עוד בטרם כילו הקוצרים את אוכלם.

ויהי בעלות השחר וימהר המלך אל הבור ויקרא דניאל דניאל, ולא ענהו דניאל דבר כי עסק בקריאת שמע והודיה להקב"ה על ניסיו ונפלאותיו אשר גמל עמו. ויתבונן המלך אל תוך הבור וירא כי דניאל חי וקיים לא אונה לו כל רע, ויקרא לכל שריו ועבדיו לחזות בפלא הגדול. ויראו גם המה כי דניאל שלם ובריא, ויאמרו אל המלך, אדוננו המלך מה תמוה שדניאל נותר בחיים, אלא האריות לא רעבו לטרף על כן לא נגעו בו לרעה.

ויען דריוש אם כך אתם אומרים, הבה ואשליככם אל בור האריות, לונו עימם הלילה ואז נראה אם שבעים האריות או לא. ויצו המלך וישליכו את השרים ובני משפחותיהם, מאתים ארבעים וארבע נפש אל גוב האריות, וישסעום ויתלשו מהם אברים אברים ויטרפום.

ויקר דניאל שבעתיים בעיני המלך, ויעביר המלך קול בכל מדינות מלכותו לאמר, אין כאלוקי דניאל נורא להפליא פלאות ותעצומות. על כן כל איש החפץ להעלות ולבנות את ביתו המהולל, יהי אלוקיו עמו ויעל ויבנה, ואף אני אתן מאוצרותי כסף וזהב לכל בדק המלאכה עד כלותה.

ודניאל זקן מאוד ויאמר אל דריוש, הנה נא זקנתי אין בי כח לשאת משא המלוכה, ברשותך אדוני המלך אלך ואשוב למקומי ואעבדה את ה' אלוקי בשארית ימי. ויען המלך ויאמר, אם אומנם תרצה ללכת מעמי, לך ויהיה ה' עמך, אולם הביאה לפני איש חכם ונבון אשר רוח אלוקים בו, שיעמוד לימיני ויעצני כאשר אתה עשית. ויתפלל דניאל אל אלוקיו, וישאל מעמו להעיר את עיניו כדי שיוכל למלא את רצון דריוש, וימצא את זרובבל בן שלתיאל ויביאהו אל המלך, לעמוד לפניו ולהיות לו לעזר. ויחלק דניאל את רכושו הרב לעניים, וילך אל שושן בירת עולם ויעבוד את ה' בכל לבבו.

הנה אחי ורעי יחזקו דברים אלו, והם סגולה לעורר רחמים להיושע ולהינצל מכל עצת אויב ושונא, ונזכה למיתוק הדינים וישועה בקרוב ממש. באהבה מרובה.

 

 

מאת: בן ציון עטיה
מאת: בן ציון עטיה

 

 

72cd7ea1-e6cf-4dc0-9ba0-a3b04cdeff7c

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: