"למדינת ישראל אין פריווילגיה להמשיך להסתיר את ממצאי הפרשה"

שרת המשפטים נשאה דברים היום באירוע פתיחת ארכיון המדינה בנושא חשיפת חומרי ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדי תימן.

"למדינת ישראל אין פריווילגיה להמשיך להסתיר את ממצאי הפרשה"
דברי השרה המלאים: "ראש הממשלה, השר הנגבי, חברת הכנסת קורן, נציגי העמותות והמשפחות מכובדי כולם. "פרשת ילדי תימן" מסמלת עבור דורות שלמים של אזרחי ישראל תופעות של קיפוח, אפליה וגזענות. הפרשה היא פצע פתוח עבור משפחות שלמות, המבקשות לפזר את הערפל שמלווה את הפרשה מיומה הראשון. לאור פניה של עמותת פורום אחים וקיימים ולאור החשיבות הציבורית לחשיפת המידע, לפני מספר חודשים פניתי לראש הממשלה בבקשה לחשוף את החומרים בפרשת ילדי תימן המזרח והבלקן. שמחתי כי ראש הממשלה נענה בחיוב ומינה את השר צחי הנגבי לעמוד בראש צוות שיבחן את הנושא.

עו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע השתתפה בצוות מטעם משרד המשפטים. ליוויתי והתעדכנתי בפעילות השוטפת של הצוות, ונוכחתי כי משאבים רבים הושקעו על מנת שמירב המידע ייחשף היום. מורכבות משפטית גדולה ליוותה את הצוות ; מידע רב, אישי ורגיש עם הסדרים משפטיים רבים. אלו יכלו בקלות להוביל אותנו לתוצאה שבה ייחשף המעט שבמעט.

נציגי משרד המשפטים בצוות פעלו על מנת להתגבר על המורכבות המשפטית ומצאו פתרונות יצירתיים שיצרו איזון עדין בין המחויבות שלנו לחשוף את מירב המידע לציבור לבין הצורך להגן על פרטיותם של משפחות – במיוחד בתחום האימוץ.

למדינת ישראל אין פריווילגיה להמשיך להסתיר את ממצאי הפרשה. חשיפת חומרי הפרשה היום, מהווה תקדים הן מבחינת היקף החומרים והן מבחינת המורכבות המשפטית שנדרשה. איני חושבת שמי שפנה אליי בתחילת הדרך האמין כי נצליח לפתוח מידע רב כל כך בזמן קצר כל כך.

התקדים שנוצר במקרה זה הוא פועל יוצא של שני דברים:

1. הרגישות העולה מהנושא עצמו – העלמות ילדים למשפחותיהם. הדעת אינה מעכלת את כאב הלב המלווה אובדנם של ילדים להוריהם – על אחת כמה וכמה כאשר האובדן מלווה בסימני שאלה רבים.
2. ההבנה בדבר חשיבותה של השקיפות כצעד בונה אמון. רק שקיפות, כצעד ראשון, תאפשר לטווח הארוך את החזרת אמון הציבור בדבר רצונה הכן של הממשלה הנוכחית להתמודד עם הפרשה.

אין באמור כדי להגיד שעם חשיפת החומר יינתנו התשובות לכלל השאלות המטרידות את הציבור. עם זאת, ברור לי שללא חשיפת מרבית החומרים המצויים בארכיון המדינה לא ניתן להמשיך לעסוק בנושא בצורה מספקת.

שלוש ועדות ממשלתיות עסקו בבחינת הפרשה. האחרונה, ועדת החקירה הממלכתית כהן קדמי, בחנה בין היתר, טענות לפיהן הייתה מעורבות ממסדית בהיעלמותם של ילדים.

על פי סיכום ועדת כהן קדמי – 1053 מקרים בחנו הועדות השונות שמונו בזמנו לנושא.

בסיכומו של יום 69 ילדים הוגדרו כ"עלומים" ולא נמצאה עדות למיקומם הנוכחי. גם ועדת החקירה התייחסה למקרים אלו באופן שלא ניתן לשלול המצאות אותם ילדים במשפחות אחרות וזאת לאור ממצאים אחרים שהובאו בפניה.

על מנת לפרוס בפני הציבור תמונה רחבה ככל שניתן, יונגשו חומרים שעד כה לא נחשפו לציבור ובין היתר, פרוטוקולים, תיקים אישיים של מעורבים בפרשה, רשימות שנמסרו לוועדה, (כגון רשימות חולים ונפטרים ורשימות קבורה), מידע שנאסף על התנהלות רשויות הרווחה באותה עת, מידע הנוגע לעבודת וניהול הועדה ומסמכים נוספים שהיו בידי חברי הועדה ועוד.

לא מדובר עוד רק במסמכיה הרשמיים של הועדה, אלא בכל המסמכים המצויים בידי הארכיון שיטילו אור על תהליך עבודתה. מידע זה יהיה זמין באתר ייעודי שהקים ארכיון המדינה.

נוסף על מסמכי הועדה, נאספו חומרי גלם רבים ממוסדות שונים. לדוגמא, נאספו כל התיקים הרפואיים מבתי החולים בשנים הרלוונטיות. מטבע הדברים, המידע כולל גם מידע שנוגע לילדים שאושפזו באותה עת ואינם קשורים לפרשה. מכיוון שלא הייתה לנו היכולת לאבחן בין התיקים השונים, החלטנו להשאיר מידע מזהה על הילד ולמחוק בעותק שעולה לאינטרנט את פירוט המידע הרפואי. דבר זה נעשה על מנת שבני משפחתו של הילד, יוכלו לפנות לארכיון המידע ולקבל את התיק השלם על בן משפחתם.

כמובן למשפחות תינתן גישה מלאה למידע אודות יקיריהן, למעט מידע מתיקי אימוץ המחייב צו שיפוטי.

איני רוצה להיכנס לפירוט רב יותר בנוגע למתווה המשפטי המורכב אשר כיאה לפרויקט של שקיפות – מפורסם באופן מלא. הרחבתי מעט רק על מנת להמחיש את המורכבות של הנגשת המידע ואת הפתרונות שנמצאו על מנת לאפשר את החשיפה.

אומר בכנות, כשרת המשפטים המלווה את תחום השקיפות השלטונית וחופש המידע, טרם ראיתי פרויקט בהיקף חשיפה כזה הנעשה בזמן קצר כל כך.
ברכות לשר הנגבי על הובלת הצוות, לגנז המדינה יעקב לזוביק ועובדיו וליחידה הממשלתית לחופש המידע שפעלה מטעמי ללוות את הצוות ולמצוא פתרונות משפטיים על מנת שייחשף מירב המידע שניתן".