מבזקים
דף הבית / פרשת שבוע / ממתק לשבת פרשת פנחס תש"פ

ממתק לשבת פרשת פנחס תש"פ

בפרשת השבוע מונה התורה את בני לוי ומציינת גם את משפחת הקרחי. נשאלת השאלה, הרי משפחת קורח נבלעו באדמה עם כל אשר להם, מהיכן יצאו פתאום בני משפחת הקרחי?

הרב יוסף נחשון | י"ח בתמוז תש"פ | יום שישי 10 ביולי 2020 | מערכת ישראל ניוז

לפני פטירתו של הבעל שם טוב הוא קרא לתלמידו ר' יעקב ואמר לו: "לאחר פטירתי תפקידך יהיה להסתובב בין ערים וכפרים ולספר סיפורים שראית אצלי". ר' יעקב קיבל את תפקידו באהבה והחל להסתובב בעולם ולספר סיפורי בעל שם טוב.

יום אחד שמע על יהודי עשיר שנותן מטבע זהב על כל סיפור שמספרים לו על הבעל שם טוב והחליט לנסוע לאותו יהודי. היהודי מאוד שמח לראותו והזמין את כל הקהילה לאכול אתם סעודת שבת ולשמוע סיפורים מר' יעקב. אבל בסעודה ר' יעקב נעמד לדבר ולא מצליח להיזכר בשום סיפור. הוא מתאמץ ולא מצליח לזכור כלום.

הארוחה הסתיימה והעשיר אמר לכולם: "בטח הוא עייף מהדרך, מחר בע"ה כולם שוב מוזמנים לסעודה ואז נשמע סיפורים". אך למחרת הסיפור חוזר על עצמו ור' יעקב לא נזכר, כך גם בסעודה שלישית. עם צאת השבת ר' יעקב אורז את התיק ורוצה לצאת חזרה לביתו. העשיר מנסה להפציר בו להישאר עוד, אך ר' יעקב אומר לו שהוא מרגיש שמשמים הוא לא יכול לספר כאן סיפורים. העשיר מלווה אותו וכשר' יעקב עומד לעלות לעגלה הוא נזכר בסיפור ומתחיל לספר לעשיר: "פעם אחת הבעל שם טוב לקח אותנו למסע, הגענו לאזור שהיה נראה שקט מאוד. כל הבתים סגורים, דלתות נעולות, תריסים מוגפים ואין איש ברחוב, עלינו ביחד לבית בקומה שניה, והבעל שם טוב דופק על הדלת. יהודיה זקנה פתחה את הדלת והכניסה אותנו מהר ונעלה אחרינו".

ר' יעקב ממשיך: "הבעל שם טוב מבקש שהיא תסביר לנו מה קורה, והיא מספרת שיש כאן באיזור בישוף ששונא יהודים, וכל חודש הוא אוסף את כל מאמיניו במגרש שמאחורי הבית ומשסה אותם ביהודים. באותו שבוע כל יהודי שיהיה ברחוב, אין לו סיכוי לצאת מזה חי וממש בעוד שעה הוא אמור להתחיל לדבר.

"הבעש"ט ניגש אל החלון פותח אותו, עומד ומסתכל. תפסתי אומץ והצצתי לראות, ראיתי המון אנשים מתאספים ופתאום אני רואה את הבישוף עושה את דרכו אל הבמה. באותו רגע  הבעל שם טוב קרא לי ואמר לי ללכת להביא את הבישוף אליו. ירדתי למטה ולעיניהם המופתעות של ההמון ניגשתי אל הבישוף ואמרתי לו שהבעל שם טוב קורא לו. הוא חשב לרגע ואז אמר לי תגיד לו שמיד שאסיים לדבר אעלה אליו. חזרתי לבעל שם טוב עם המסר והוא אמר לי רוץ שוב ותגיד לו שביקשתי שיעלה עכשיו. רצתי ואמרתי לבישוף שהבעל שם טוב רוצה אותו מיד.

"להפתעתי הוא פנה לקהל ואמר שהוא נאלץ להתעכב והלך בעקבותיי. הבישוף נכנס לחדר כדי לשוחח עם הבעל שם טוב. ישב איתו שם שעתיים ומיד אחר כך הבעל שם טוב אסף אותנו ויצאנו לדרכינו." סיים ר' יעקב את סיפורו.

"ומה קרה שם בחדר?" שאל העשיר את ר' יעקב, ור' יעקב ענה: "לא הייתי שם ולכן אינני יודע". אומר לו העשיר "אני אספר לך. אותו בישוף נולד לאבא ואמא יהודים. בילדותו נפטרו הוריו ואחד השכנים הנוצרים אימץ אותו. הוא גדל כנוצרי ושכח את עברו היהודי ואף פיתח שנאה ליהודים. כשבאת אליו ואמרת לו שהבעל שם טוב קורא לו, הוא הרגיש שהוא חייב לשמוע מה יש לו להגיד. כשבאת בפעם השנייה בכזאת נחרצות, הוא הלך אחריך כמהופנט".

המשיך העשיר: "הבעל שם טוב ישב איתו והזכיר לו את עברו היהודי ואמר לו: 'לא די שאינך הולך בדרך אבותיך, אתה עוד אחראי להרס בעם היהודי?' דבריו של הבעל שם טוב נכנסו ללבו והוא שאל את הבעל שם טוב, האם יש סיכוי שיצליח לכפר על כל מה שעשה?. הבעל שם טוב אמר לו 'אין דלת שנעולה בפני התשובה, ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד'. הוא נתן לו דרך ואמר לו שהוא חייב לברוח מכאן ולהתחיל את חייו מחדש.

"הבישוף שאל את הבעל שם טוב 'רבי, מתי אדע שתשובתי התקבלה?' והבעל שם טוב ענה לו 'ביום שיבוא אליך מישהו ויספר לך את מה שקרה איתך, עכשיו תדע שתשובתך נתקבלה".

אמר העשיר לר' יעקב: "שנים אני משלם מטבע זהב לכל מי שיספר לי על הבעל שם טוב, בתקווה שיספרו לי את הסיפור שלי, וכשהגעת לכאן לשבת ושכחת את כל הסיפורים, הבנתי שעדיין לא התקבלה תשובתי. התפללתי להשם שיתן לי את הסימן ועכשיו שנזכרת בסיפור הזה אני מקבל את הסימן שתשובתי נתקבלה, ואוכל לחיות את שארית חיי ברוגע ובשמחה".

בפרשת השבוע מונה התורה את בני לוי ומציינת גם את משפחת הקרחי. נשאלת השאלה הרי משפחת קורח נבלעו באדמה עם כל אשר להם, ומהיכן יצאו פתאום משפחת הקרחי?
במקום אחר בפרשה כתוב הפסוק "ובני קורח לא מתו". מסביר רש"י שהם אמנם היו מיוזמי המחלוקת, אבל בשעת המחלוקת עצמה הרהרו תשובה בלבם, ולכן נוצר להם מקום גבוה באדמה שישבו שם ואחר כך יצאו והקימו משפחה.

אם בני קורח היו מגלים את חרטתם והרהור התשובה לכל ישראל, היו ניצלים ולא נבלעים כלל באדמה. אך מכיוון שכלפי חוץ הם היו נראים חלק מהמחלוקת ורק בלבם הרהרו תשובה, הרי שמדה כנגד מדה כלפי חוץ נבלעו גם הם באדמה ורק במעמקיה נשארו בחיים.

דבר זה מלמד אותנו הרבה על כוחה של התשובה. למרות שהיו מיוזמי המחלוקת והחטיאו את הרבים ולמרות שתשובתם היתה רק בלבם ולא במעשיהם, ניצלו מעונשם וזכו שיקרה להם נס מיוחד. על אחת כמה וכמה בדורנו אנו שכבר עברנו כל כך הרבה דורות של יהודים שמסרו את נפשם על קידוש השם ולמדו הרבה תורה וקיימו הרבה מצוות, הרי ברור שיקויים מה שכתב הרמב"ם: "סוף ישראל לעשות תשובה ומיד הם נגאלים", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

 

בדוק גם

בהעלותך

ממתק לשבת פרשת בהעלותך תש״פ

היו היה פעם יהודי שחיפש את האמת והחליט שהוא מוכן לעשות הכל ובלבד שידע מה …