ישראל ניוז Israel News אתר חדשות ישראל ומבזקים בזמן אמת
אין ספק, נורות לד חוללו מהפכה בתעשיית האנרגיה: חיסכון בצריכת החשמל ופעילות ארוכה יותר מנורות הליבון. למרות היתרונות, יש גם מי שמזהירים מהנורה החסכונית ואומרים כי היא עלולה לפגוע לנו בבריאות בלי שנרגיש. עכשיו חברו את כל המידע הזה עם ערים חכמות וטכנולוגיית G5
רות קרייתי | י"ח בניסן תש"פ | יום ראשון 12 באפריל 2020 | מערכת ישראל ניוז
הכירו את הרוצח השקט, כך על פי המתנגדים: נורות לד מפוזרות בערים חכמות, שבתוכם מוסתרות אנטנות סלולאריות של G5 הדור החדש שמרשת ערים חכמות. האם יש אמת בדבר?
אנטנות G5 המפוזרות בערים חכמות, לא הולכות לשום מקום, להיפך הן תתגברנה וכל זאת כדי לעמוד בצורך העברת שידורים גבוהים יותר. לשם כך ידרשו להקים מגדלי אנטנות סלולארים רבים יותר. התדרים הגבוהים האלו לא יחליפו את התדרים הנוכחיים, אלא יתווספו לרשת הקיימת, כפי שאמר דובר ארגון הבריאות העולמי: "על מנת לתת מענה לעליה משמעותית בכמות המידע שתועבר ברשתות G5 יידרש טווח לשידור בתדרים גבוהים יותר".
אם כך, מהן ערים חכמות ומה תפקידן בחיינו? לפי דוקטור סינדי ראסל שטען בשנת 2017: "לערים חכמות יש קישוריות דיגיטלית מקיפה, על ידי הקמת מערכת חיישנים אלחוטית אדירה של מתקני אנטנות סלולריות קטנים. הם כמעט בלתי נראים על עמודי תאורה, עמודי חשמל, בתים ועסקים ברחבי השכונות והערים. זה נוצר כדי להטמיע את האינטרנט ודברים נוספים באמצעות טכנולוגיית מידע IT. ערים חכמות מחוברות ומקושרות יחדיו. כלומר הן אוספות מידע מהחיישנים של האינטרנט הנמצאים בתאורת הרחוב וממכשירים אחרים, כדי לספק שירותים ותקשורת טובים יותר. כל זה ישפר את השירותים שניתנים לאזרח על ידי העיריות.
בואו נחזור לנורות לד ונבין מה הן מכילות. בנורות לד יש לא מעט חומרים רעילים, הכוללים בין היתר עופרת וארסן. החומרים לא מזיקים בשמן שהנורה פועלת, אך כאשר אותה נורה נשברת, המומחים מזהירים לבל נאסוף את השברים בידיים חשופות וממליצים לחבוש כפפות לידיים ולרחוץ ידיים בסיום הפעולה.
קחו לדוגמא את המומחה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת אסקס שבבריטניה, ארנולד וויקינס שערך מחקר בשנת 1989 על השפעה נורות פלורסנט על הבריאות. במחקר נמצא כי הנורות שמהבהבות 100 פעמים בשנייה, גורמות לעלייה בכאבי הראש בקרב עובדים. במחקר צוין כי למרות שלא נערך מחקר דומה על נורות לד הרי שנורות אלו מהבהבות כ-400 פעמים בשנייה, ולכן עלולות לגרום ליותר תסמינים כאלו בחשיפה ממושכת.
דוגמא נוספת של מדען ישראלי בכיר שפרסם בשנת 2016 על תאורת לד שעוצמתה החזקה מסנוורת, והשימוש בה כתאורת כבישים ופנסים של מכוניות, מסוכנת, פוגעת בעין ומסכנת את הנהג
ומהי עמדת משרד הבריאות: בשנת 2015 הבהיר משרד הבריאות את עמדתו בנושא נורות לד. בחיפוש נוסף באתר לא נמצא חידוש בעניין. וכך נכתב: בסקירה שנערכה לאחרונה במשרד הבריאות נמצא כי בנקודת זמן זו אין הוכחות מדעיות מספקות המעידות על קשר בין חשיפה לתאורת לד לבין השפעה שלילית על בריאות האדם.
לפיכך, ובהתאם לנהוג בשאר מדינות העולם, משרד הבריאות אינו מוצא בשלב זה הצדקה להגביל את השימוש בתאורת לד או להמליץ על צמצום החשיפה לתאורה מסוג זה בתוך מבנים (בתי מגורים, מוסדות וכו').
עוצמת ההארה של גופי תאורה המשמשים במרחב הציבורי הפתוח גבוהה בהרבה מזו המשמשת בתוך מבנים סגורים. הסוכנות הצרפתית לבריאות ולבטיחות במזון, בסביבה ובתעסוקה הביעה חשש באשר לנזק העלול להיגרם לעין עקב חשיפה ישירה לתאורת לד הפולטת אור בהיר בעוצמת הארה גבוהה. במשרדי בריאות במדינות אחרות לא הוגדרו סיכונים מסוג זה או סיכונים אחרים.
בשל החשש כי בעתיד יצטבר ידע מדעי נוסף, ומאחר והקמה של תשתיות בעלות של מיליוני שקלים מצריכה תחשיבים כלכליים שונים ביחס לשימוש ביתי בתאורה כזו המליץ משרד הבריאות לנקוט בגישה שמרנית, כך שאם יתגלה (למשל בעוד עשור) שאכן יש חשש בריאותי הרשויות לא ידרשו להחליף את כל תשתיות התאורה.
לגבי שימוש ביתי, כאמור, מדובר בתאורה שעוצמתה חלשה יותר והיא גם אינה קרובה לגוף האדם, ולכן (על פי המידע המצוי כיום) אין בה סיכון בריאותי. אם בעוד מספר שנים יהיה בידנו מידע שמצביע על חשש לסיכון בריאותי אז החלפה של נורות (ולא של מערכות ותשתיות) תהיה פשוטה וקלה ליישום.
יודגש כי מלבד החשש מפני נזק שעלול להיגרם לעין עקב חשיפה ישירה לתאורת לד בעוצמה גבוהה, לא נמצא קשר סיבתי בין חשיפה לתאורת לד לבין השפעות בריאותיות שליליות אחרות, לרבות תחלואה בסרטן.
לפיכך, משרד הבריאות חוזר על עמדתו לפיה, על פי הידע המדעי העדכני הנגיש כיום, השימוש בנורות לד אינו כרוך בסכנה לבריאות האדם.
ראו ניסוי שערך אתמול מיכאל בלום, שבדק את רמות הקרינה. מקור בדף הפייסבוק:
https://www.facebook.com/groups/570293910142792/permalink/834034630435384/
