ישראל ניוז Israel News אתר חדשות ישראל ומבזקים בזמן אמת
אירועים שקדמו לפתיחת המלחמה: סימנים ראשונים למתיחות בגבול מצריים וסוריה נצפו על ידי המודיעין כשבועיים בטרם פרצה המלחמה. ריכוזים גדולים של צבא סורי ומצרי נראו בחזיתות ובצירים המובילים אליהם, בצה"ל קישרו זאת לתמרון מצרי שנערך בכל שנה. בינתיים כולם עסוקים במערכת הבחירות שאמורה להתקיים בסוף אוקטובר כשמפלגת העבודה מציגה מודעות בנוסח "הכל נמשך כרגיל והשקט נשמר בכל הגבולות"
אלי ששון | ז' בתשרי תש"פ | יום ראשון 6 באוקטובר 2019 | מערכת ישראל ניוז
מלחמת יום הכיפורים- חלק ראשון: הסימנים למלחמה קרבה גוברים והולכים, כשהמודיעין צופה שהמצרים מקרבים שריון ארטילריה ואמצעי צליחה לתעלה. בנוסף ניצפת תזוזה של סוללות נ"מ מתקדמות לעבר התעלה. המודיעין מרגיע ואומר שאין סימנים המעידים על מלחמה קרבה ואם היא תתרחש, אז המודיעין ייתן התראה של שלושה ימים לפני כשהוא מסתמך על "פוליסת הביטוח" בדמות "האמצעים המיוחדים" שיופעלו בעת הצורך, וייתנו התראה מספקת.
ב- 25/9 מגיע לארץ מנהיג ערבי בכיר מאוד (רם מעלה ונמוך קומה) ונפגש עם גולדה ומוסר לה שהמצרים והסורים צפויים לפתוח במלחמה. גולדה לא משתפת את המידע עם כל הממשלה ומתפנה לצאת לאוסטריה כדי לטפל בבעיית העולים שהוגבלו ע"י השלטונות האוסטרים.
הסימנים הגוברים למלחמה גורמים לצה"ל להעלות את חטיבת השריון 7 לרמת הגולן כצעד של זהירות. עד לאותו יום היו ברמת הגולן רק 2 גדודי שריון עם 68 טנקים של חטיבה 188 ועוד חטיבה מרחבית אחת, עכשיו כבר יש 177 טנקים. בחזית הדרום הייתה באותה תקופה "מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני" בפיקודו של אלוף מנדלר עם 2 חטיבות שריון 14 ו-401 שמנו כ-291 טנקים ועוד חטיבה מרחבית אחת. בנוסף היו כ-44 תותחים ו-2 שדות תעופה: רפידים ואל עריש. על קו בר לב היו 450 חיילים ב-16 מוצבים ועליהם הגנה סוללת עפר גבוה ומספר טנקים.
מספר ימים לפני המלחמה מיירט המודיעין תשדורת מאחת השגרירויות הערביות, שבה נמסר שפני הסורים למלחמה ועדיין המודיעין בראשות האלוף זעירא נחוש בדעתו כי הסבירות למלחמה נמוכה.
יממה לפני המלחמה מקבל ראש המוסד שיחת טלפון מהמקור המודיעיני הבכיר ביותר של המוסד ובו הוא דורש לפגוש את ראש המוסד בלונדון (לא ברור עד היום מדוע לא מסר את המידע טלפונית אלא משך עוד מספר שעות עד שנפגש עם ראש המוסד). בפגישה מוסר המקור לראש אמן שהמלחמה תפרוץ למחרת היום בשעה 18, בפועל היא החלה ב-14.
בשעה 04:00 לפנות בוקר, 10 שעות בטרם החלה המלחמה, מוסר ראש המוסד את המידע לגורמים הנכונים. יש לציין שעד אז לא הופעלו האמצעים המיוחדים למרות הרמזים והסימנים למלחמה וזאת עקב התנגדות ראש אמ"ן. עוד לפני הידיעה מהמוסד מבקש הרמטכ"ל לגייס מילואים, אך נדחה ומאושר לו לגייס חלקית בעת הצורך. הסיבות הן מערכת הבחירות הקרבה שזה היה יכול לפגוע במפלגה במידה והיו מגוייסים מילואים וגם החשש שנואשם על ידי ארה"ב בפרובוקציה. לזאת יש להוסיף את פסיקת ראש אמן שאין סכנה למלחמה.
עם קבלת הידיעה מראש המוסד מתכנסת הממשלה ובה מתקבלת החלטה לגייס את כל המילואים ומאות כלי רכב יצאו ביום הכיפורים לבתי החיילים כדי למסור להם צווים. הרמטכ"ל דרש בישיבה לאפשר לחיל האוויר לצאת לתקיפת מנע על שדות התעופה הערביים אך נענה בשלילה.
בתאריך 6/10/1973 שעה 13:52 בעיצומה של ישיבת הממשלה נשמעו צופרי האזעקה ברחבי הארץ, ססמאות פומביות לגיוס מילואים נשמעו ברדיו. הנוראה במלחמות יצאה לדרך.
מלחמת יום הכיפורים, פרק שני
כאמור, בעיצומה של ישיבת הממשלה נשמעת אזעקה ברחבי הארץ, מלחמת יום הכיפורים יצאה לדרך. בתזמון מדוייק יוצאים עשרות מטוסים מצריים לתקיפת מחנות ותשתיות של צהל בסיני וזאת בסיוע של למעלה מ- 1500תותחים שממטירים אש תופת לאורך כל החזית.
עשרות אלפי חיילים מצריים חוצים את התעלה באמצעות סירות וגשרים שמוקמים על התעלה. המטוסים תוקפים את כל המחנות הישראלים ואת המוצבים הקדמיים של פיקוד הדרום, המודיעין וחיל האוויר באום חשיבה וגם בשארם א שייח'. מולם ישב כח דליל של 450 חיילים שאיישו את המוצבים בקו בר לב, מגובים במספר טנקים. גיוס המילואים נמשך במלא המרץ ומאות טנקים החלו לזרום לעבר התעלה ממחנות צה"ל בבאר שבע, חסה, רפיח, שיבטה, קציעות וצאלים, כשרבים מהם עושים דרכם על שרשראות מרחק של למעלה מ- 200 ק"מ.
בחזית הצפון שוטפים הסורים את רמת הגולן ומשתלטים על מרבית השטח. מוצב החרמון החשוב שבמוצבים נכבש על ידי כח קומנדו סורי מוטס, שמשתלט על ציוד מודיעיני מתוחכם ביותר שהוצב בחרמון, שכונה ובצדק "העיניים של המדינה". כל הישובים האזרחיים ברמת הגולן מפונים. הגשרים שעל הירדן ממולכדים ומוכנים לפיצוץ, כדי למנוע זליגה סורית לעמק הירדן. חיל האוויר תוקף בכל הכח את סוללות הנ"מ בשתי החזיתות, ללא הצלחה, עם אבידות כבדות מאוד במטוסים וטייסים.
בצפון נהרג מחט 188 יחד עם חלק ממפקדי החטיבה והסורים כבר משוטטים על גדרות מחנה נפאח.
בדרום המצרים מעבירים לעבר שטחנו עשרות אלפי חיילים וטנקים רבים. חוליות נ"ט מצריות עושות שמות בשריון הישראלי. כעבור יממה משתלטים המצרים על רצועה בעומק 38 ק"מ במזרח התעלה ומשתלטים על כל קו בר-לב תוך שהם כובשים ומכתרים את מרבית המוצבים, וגורמים להרוגים, פצועים, שבויים רבים בקרב אנשי המוצבים.
שליש מכח השריון באיזור התעלה נפגע. אוגדות המילואים בפיקודם של האלופים אריאל שרון ואברהם אדן (ברן) מתחילות להגיע לחזית והכח הישראלי מונה כבר 3 אוגדות, ועוד אוגדה מאולתרת. סה"כ 15חטיבות כאשר 9 מהן משוריינות ו-2 צנחנים ו- 4 ממוכנות. אלוף הפיקוד שמואל גונן, הוא אלוף צעיר שמכהן תקופה קצרה בתפקידו. מה שיקשה עליו לשלוט במפקדי האוגדות הבכירים ממנו בוותק ובניסיון. בתאריך 8/10 עוד בטרם מתארגנים הכוחות כראוי, וללא הכנה מספקת ותכנון מדוייק, יוצא צה"ל למתקפת נגד כדי להדוף את המצרים. המתקפה נכשלת לחלוטין תוך אבידות קשות מאוד לצה"ל. צה"ל נוטש את הקו הראשון, נסוג מעט ומייצב קו הגנה שני על ציר חת"מ, כ-11 ק"מ מהתעלה. בהמשך, נהרג מפקד האוגדה (252) האלוף אברהם מנדלר מפגיעה ישרה של פגז בנגמ"ש שבו שהה, והוחלף על ידי האלוף קלמן מגן, שפיקד על כח אוגדתי מוקטן ומאולתר.
בישיבת הממשלה משדר שר הביטחון פסימיות ואומר שאנו עלולים לאבד את "הבית השלישי".
לאחר הכישלון של צה"ל במתקפת הנגד, נמשכו חילופי המהלומות כשצה"ל מחכה לטעות הראשונה שיעשו המצרים כדי שתפתח הדרך לצלוח את התעלה. הטעות הזו אכן מגיעה ב- 13/10 כשהמודיעין מיירט תשדורת שמרמזת על כוונה מצרית להעביר את יתרת הכוחות המשוריינים המצרים לשטחנו כדי לפרוץ קדימה. מה שישאיר כח מצרי קטנטן בשטח מצריים. צה"ל אורב לכח השריון המצרי שמבצע את המהלך שישנה את פני המלחמה לטובתנו.
