מבזקים
דף הבית / חדשות / ניסי הפצצת הכור בעיראק – ערב חג השבועות תשמ"א

ניסי הפצצת הכור בעיראק – ערב חג השבועות תשמ"א

בערב חג השבועות שנת תשמ"א הופצץ והושמד הכור הגרעיני בעיראק, במבצע מורכב שקדמו לו הכנות רבות, ואשר הסתיים, בחסדי שמים ובנסים גלויים, בהצלחה מליאה וללא שום פגיעה במטוסי חיל האוויר

צביקה נציב | ג' בסיוון תשע"ט | יום שישי 7 היוני 2019 | מערכת ישראל ניוז
מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבה, פרשן לענייני צבא ובטחון, שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד
מקור: נציבנט  https://nziv.net/24830/

הכור העיראקי נבנה על ידי ממשלת צרפת שגם סיפקה את האורניום הנדרש להפעלתו. הכור כונה בעיראק 17 בתמוז, משום שבתאריך זה בחודש יולי (המקביל לחודש תמוז בלוח השנה העיראקי) עלתה לשלטון בעיראק מפלגת הבעת'. אין צורך להכביר במילים על משמעותו של השם עבורנו (17 – י"ז בתמוז), מה גם שסדאם חוסיין ימ"ש ראה את עצמו כיורשו של נבוכדנאצר הבבלי, אשר החריב את בית המקדש הראשון. לשיטתו של סדאם, עיראק הייתה אמורה לתפוס מעמד עולמי כמעצמת בבל החדשה.

במהלך הקמתו של פרויקט הגרעין העיראקי, עקבה אחריו ישראל מקרוב, ואף הייתה אחראית על פי פרסומים זרים, לפעולות חבלה שונות ברכיבי הכור אשר תרמו לעיכובים שונים בהקמתו. יחד עם זאת, לדברי האלוף אביעזר יערי (לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן), קבוצת חשיבה של המוסד, אמ"ן וגופים נוספים, הגיעה למסקנה שהצלחת מאמצי השיבוש הינה חלקית בלבד. הוחל בדיונים בממשלה לקראת אפשרות של תקיפת הכור.

בכירים רבים התנגדו
רבים התנגדו לתקיפת הכור. ביניהם ראש אמ"ן (שהרמטכ"ל נאלץ להסתיר ממנו את התקיפה הצפויה מחשש שיפעל לסיכולה), ראש המוסד, שרים ופוליטיקאים. זאת משיקולים רבים: החשש ממשבר ביחסי ארה"ב-ישראל, הסיכונים והמורכבות של הפעולה, החשש מהתדרדרות למלחמה כוללת מול עיראק ואיראן, ואף מול כל העולם הערבי, והחשש שמא תקיפה שכזו לא תחסל את פרויקט הגרעין ורק תגרום לעיראק לזרז את מאמציה בתחום הגרעין.

סגניהם של ראשי אמ"ן והמוסד חלקו על דעת מפקדיהם, ויחד עם מפקדים נוספים סברו שיש לצאת למתקפה. זאת מתוך הערכה שהמשבר עם ארה"ב לא יהיה חמור. צה"ל מסוגל להוציא לפועל בהצלחה את הפעולה על אף מורכבותה וסיכוניה, והעולם הערבי לא היה צפוי להערכתם להתאחד למלחמה באותו זמן. כמו כן העריכו המצדדים בפעולה כי אף אם הפעולה לא תחסל את פרויקט הגרעין, מכל מקום הוא יעוכב באופן משמעותי, שיאפשר לישראל ולעולם להרוויח זמן חשוב אשר במהלכו יפעלו לסיכולו המלא. בסופו של דבר החליט ראש הממשלה מנחם בגין להוציא לפועל את המתקפה.

"עשרת הניסים"
בפרקי אבות, אותם נהוג לקרוא בשבתות אלו שלאחר חג הפסח, מובא: "עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש" (פרק ה', משנה ה'). בהתבסס על המידע שנחשף בשנים האחרונות, ניתן לראות שגם בתקיפת הכור אירעו עשרה נסים (ואף יותר). פרטים רבים על הניסים הנפלאים שאירעו במהלך התקיפה, נודעו לכותב שורות אלה

1. בתחילה, נערך חיל האוויר להפצצה באמצעות מטוסי פנטום שעמדו אז לרשותו. למטוסים אלו יכולות הפצצה משובחות אולם הם כבדים ודו מנועים, בעלי תצרוכת דלק גבוהה, והשימוש בהם חייב תדלוק אווירי שהיה הופך את הפעולה למסובכת ומורכבת יותר. ארה"ב סירבה באותן שנים למכור לישראל התקני תדלוק עבור מטוסי הבואינג, ולכן נאלצו בחיל האוויר לתכנן תדלוק אווירי מצומצם ומסובך יותר, באמצעות מטוסי תובלה מדגם הרקולס שנושאים כמות קטנה בהרבה של דלק. אולם, באותה תקופה קרס משטרו של השאה הפרסי, בשל המהפכה האסלאמית באיראן, ולכן הציעה ארה"ב לישראל לרכוש כ- 72 מטוסי 16F חדישים שהיו מיועדים במקור לאיראן.

לפני נפילת המשטר בפרס הייתה אמורה לישראל להמתין זמן רב עד לקבלת המטוסים האיכותיים, אולם המהפכה הביאה לביטול עסקת נשק ענקית של איראן עם ארה"ב וישראל קיבלה את המטוסים תוך זמן קצר ביותר. בישראל הכניסו שינויים נוספים במטוסים הללו. שינויים שאפשרו להם לטוס לטווח של כ- 1.000 ק"מ ללא שום תדלוק אווירי. אחד השינויים שהוחלט עליו היה וויתור מוחלט על נשיאתן של מערכות לוחמה אלקטרונית (פודי ל"א) אשר משקלן גבוה. מערכות אלו חיוניות לשם הגנה על המטוסים מפני מערכות נ"מ. הוויתור עליהן חשף למעשה את הטייסים לרמת סיכון גבוהה בהרבה, אולם, בחסדי שמים הגלויים, המטוסים חזרו כולם בשלום, כידוע.

מגבלות המשקל והדלק החמורות אילצו את הטייסים לבצע "תדלוק חם" לפני ההמראה. דהיינו להשאיר את המטוס מחובר לצינור התדלוק עד לרגעים האחרונים שלפני ההמראה. זאת על מנת לאפשר לו לקלוט כל טיפה אפשרית של דלק. זהו מהלך מסוכן מאוד מבחינה בטיחותית, היות והמנוע האדיר של המטוס פועל תוך כדי תדלוק, והוא גם עמוס בכמויות גדולות מאוד של חימוש, אולם בחסדי שמים, לא נגרם שום נזק.

2. ארה"ב הציבה בבסיסי חיל האוויר משקיפים שנועדו לוודא שישראל משתמשת במטוסים בצורה ראויה. משקיפים אלו עקבו מקרוב אחרי פעילות המטוסים והטייסים, ובחיל האוויר חששו מאוד מכך שלא ניתן יהיה להסתיר מהם את ההכנות והתרגילים המרובים שנעשו כהכנה לתקיפת הכור.

באחת ההזדמנויות, בסמוך ממש לתקיפת הכור נפלה מזוודה מידיו של אחד מקציני המודיעין הבכירים. שטרות כסף עיראקים התפזרו מתוכה. השטרות נועדו לחלוקה לטייסים (בשל ההערכה שלפחות חלקם יפלו בשבי) וקציני המודיעין שנחרדו מהאפשרות שהמשקיפים האמריקנים יבחינו בשטרות הכסף המוזרים, הסתערו על השטרות המתעופפים והמפוזרים ואספו אותם בחזרה. בסופו של דבר התברר כי אנשי הצבא האמריקאים לא הצליחו להבחין בפעילות החריגה (חלקם אף ננזפו קשות בשל כך לאחר שהפעולה התפרסמה).

3. אחד הניסים הגדולים ביותר אירע כבר בשלבים הראשונים של הטיסה. המטס האווירי כלל 8 מטוסי 16F (להפצצה) ו- 6 מטוסי 15F (לחיפוי אווירי וליווי צמוד), כוח אווירי גדול זה נע בגובה נמוך מאוד על מנת למנוע את גילויו על ידי מערכות מכ"ם. דקות ספורות לאחר ההמראה עברו המטוסים מעל מפרץ עקבה, בדיוק מעל היכטה של חוסיין מלך ירדן בכבודו ובעצמו. המלך חוסיין, שהיה טייס קרב מקצועי (ומפקד חיל האוויר הירדני בעברו), הבין מיד את המשמעות של המטס הגדול והחמוש היטב שעבר מעל לראשו. המלך יצר קשר מיידי עם המטכ"ל הירדני, תוך שהוא פוקד עליו להזהיר גם את עיראק. המודיעין בישראל איתר את השיחה והאזין לה. דרמה של ממש התפתחה ב"בור" (מוצב הפיקוד העליון של צה"ל) בו ישבו באותה עת כל בכירי צה"ל.

חשש עצום נוצר לחייהם של הטייסים. מבחינה מבצעית היה ברור שכל ניסיון ליצור קשר עימם ולהזהירם מטייסי האויב, רק יביא לכך שצבאות נוספים באזור יאתרו את תנועתם. על לכן היה ברור כי למעשה אין אפשרות להזהירם, אלא רק לבטל את הפעולה לגמרי, או להניח להם להתקדם לעבר היעד בלא להזהירם.

הבעיה המרכזית נבעה מכך שלא ניתן היה לדחות יותר את הפעולה, משום שהכור העיראקי עמד להיות מוטען באורניום. לכן אי אפשר כבר יהיה להפציץ אותו, משום שאז היה נגרם אסון המוני עם מאות אלפי נפגעים.

סגן אלוף (במיל') שמאי גולן שהיה קצין המודיעין של המבצע, סיפר שהרמטכ"ל רפול שאל אותו: "האם אנחנו נדע כשהעיראקים ילחצו על הכפתור האדום שיזניק מטוסים ויפעיל את סוללות הקרקע-אוויר (טילים נגד מטוסים)"? קצין המודיעין השיב בחיוב. הרמטכ"ל קיבל את ההחלטה הקשה להמשיך בתקיפה על אף הסיכון הגדול שנוצר, תוך שהמודיעין עוקב בדריכות רבה אחרי חילות האוויר באזור. הנס הגדול הוא שעל אף התראת המלך חוסיין, שום מטוס עיראקי, סעודי, או ירדני לא הוזנק לקראת מטוסי התקיפה.

לדברי מוביל התקיפה אל"מ זאב רז, הוא אינו מבין עד היום מדוע לא הוזנקו מולם שום מטוסי קרב, על אף ההזהרה הירדנית ועל אף העובדה שלדברי סא"ל גולן, היה קצין עיראקי במפקדה הראשית בירדן לצורכי קישור אווירי וההתראה יכלה בקלות רבה להגיע לחיל האוויר העיראקי.

זהו נס גלוי ונפלא, שכנ"ל אין לו שום הסבר עד היום.

4. במסגרת ההכנות למבצע, ניסו במודיעין חיל האוויר למצוא נקודת חצית גבול נסתרת לתוך סעודיה, אולם במהרה התגלה כי אין נקודה כזו, וכי כל הגבול נצפה היטב על ידי חיילי הצבא הסעודי. גם בהמשכו של נתיב הטיסה, בתוך שטח סעודיה, לא נמצא נתיב שיכל להבטיח באופן מלא שהמטוסים לא יתגלו. כמו כן היה ידוע שסעודיה רכשה מארה"ב והפעילה מטוסי מכ"ם חדישים מדגם אוואקס המסוגלים לקלוט מטרות אוויריות מטווחים עצומים של 400 ק"מ, ולהנחות לעברן כ- 60 מטוסי יירוט מעולים מדגם 15-F שהיו ברשותה. היה ברור שסכנת ההיחשפות של הטייסים לעימות עם חילות האוויר הירדני, הסעודי והעיראקי, היא גבוהה ביותר (ובפרט בדרך חזרה, כדלקמן).

בנוסף לכך, על מנת לזהות היטב את המטרה הוחלט שהתקיפה תתבצע בשעות היום. עובדה שהגדילה מאוד את הסיכוי לכך שהמטוסים יתגלו. על אף כל הסיכונים הנ"ל לא אירע שום גילוי של המטוסים, ובחסדי שמים לא הייתה שום פעילות חריגה של סוללות נ"מ, שום מכ"ם לא נעל על המטוסים, ולא שוגרו לעברם שום טילי נ"מ, אפילו לאחר שהכור הושמד.

5. חלק מהנתונים שנמסרו לטייסים על מנת לנווט למטרה, לא היו נכונים בשל גשם רב שירד ולא אפשר להם לאתר את הנ"צ הנכון. אך על פי כן הם הגיעו בהצלחה רבה ליעד. בנוסף, אלוף (מיל') עמוס ידלין (שהתמנה בהמשך לשורת תפקידים וביניהם מפקד חיל האוויר וראש אמ"ן), סיפר שבמהלך הטיסה מעל המדבר הסעודי, הוא גילה מחנות צבא וגם כבישים סלולים, שלא צוינו כלל במפות שעמדו לרשותם. (מובן מאליו שהמטוסים יכלו להתגלות על ידי אותם מחנות, שהטייסים כלל לא ידעו על מיקומם ולא יכלו להיזהר מהם וכו').

בחיל האוויר בוצעה עבודת מחקר רבה על מנת לאתר את כל עמודי החשמל בדרך, כדי שהטייסים יוכלו להישמר מפניהם תוך כדי שהם טסים בגובה נמוך מאוד (שמאפשר התחמקות ממכ"ם), אולם, לקראת סוף הטיסה, נאלץ מוביל הטיסה לשבור את דממת האלחוט ולפקוד על כל הטייסים לטוס גבוה יותר (ולהיחשף למכ"ם) בשל עמודי מתח נוספים שהתגלו. אף על פי כן לא הוזנקו לעברם שום מטוסי קרב. מוביל התקיפה סיפר גם כי לפני הטיסה הזהירו את הטייסים מפני סופות חול מדבריות ועננות, שיכולות לשבש את תנאי הראות והטיסה. אולם, בחסדי שמים, הראות הייתה מצוינת. יש לציין כי טיסה ממושכת בגובה נמוך מאוד, בתוואי שטח לא מוכר (בחלקו שטח בנוי בתוך עיראק), ובמהירות גבוהה, הינה מסוכנת מאוד ובעלת פוטנציאל גבוה לתאונות.

תוך כדי הטיסה, ביצעו הטייסים פעולה נוספת שהייתה אסורה לביצוע על פי הוראות היצרן, ולא בוצעה בחיל האוויר עד לאותו זמן, ושחררו את בידוני הדלק (מכלי דלק גדולים, התלויים מתחת לכנפי המטוס, ומספקים לו כמות גדולה מאוד של דלק בנוסף למיכל הדלק הפנימי), תוך כדי שהפצצות מחוברות לכנפיים. הסיכון שבפעולה כזו ברור. יתכן שהשלכת הבידונים תשפיע/תפגע בפצצות, אולם בתכנון המוקדם הוחלט להסתכן בכך, ובסייעתא דשמיא גם פעולה זו עברה בהצלחה.

6. הנחת העבודה הייתה שחלק מהטייסים לא יחזרו מהתקיפה רחמ"ל. כולם עברו אימונים והדרכה לקראת שבי, וכנ"ל אף חולק להם כסף עיראקי על מנת שיוכלו להשתמש בו אם יופלו ויאלצו להסתתר. הנחת עבודה זו נבעה מכך שסביב הכור נפרסו כ- 15 סוללות טילי נ"מ, ועוד כמויות רבות של תותחי נ"מ, מה גם שמיקום הכור היה בפרברי עיר הבירה בגדד, שהייתה מוקפת בשדות תעופה ובמחנות צבא רבים.

העובדה שעיראק הייתה נתונה במלחמה קשה עם איראן, הביאה את המתכננים להעריך כי בוודאי יתרחשו קרבות אוויר רבים מול חיל האוויר העיראקי שימצא בכוננות-על. בנוסף, האיראנים ניסו להפציץ את הכור בתקופה שקדמה למבצע. עובדה שגרמה לעיראקים לתגבר עוד הרבה יותר את ההגנה על הכור, חומת עפר גבוהה הוקמה מסביבו, להגנה צורפו גם בלונים נגד-מטוסים, וכוחות הנ"מ וחיל האוויר העיראקים הועמדו בכוננות שיא.

בפועל, בניסי ניסים, כמעט ולא שוגרו טילי נ"מ לעבר המטוסים, תותחי הנ"מ ירו רק אש דלילה, ושום מטוס קרב לא ניסה ליירט אותם. כל המטוסים הצליחו לתקוף ללא שום פגיעה מאש נ"מ. בדרך חזור, כאשר דיווחו על כך למוצב הפיקוד, התקשו לעכל שם את הבשורות הטובות, ושאלו שוב האם אכן הדיווח (שכולם הצליחו וחוזרים ללא פגע) הוא מדויק. חלק מהטייסים סיפרו שכאשר הדליקו את מערכות המכ"ם שלהם בשטח עיראק, ונוכחו לדעת שאין שום מטוסי קרב באזור, התקשו להאמין לנתוני המכ"ם, מוביל הטיסה אל"מ זאב רז, אף העיד על עצמו כי חשב שהמכ"ם שלו פשוט לא תקין. כאשר נחתו המטוסים בארץ, העידו הטייסים שחלקם התחבקו ארוכות כשירדו מהמטוסים, וזאת בשל העובדה שהיו בטוחים שחלקם הגדול לא יחזור כלל מהטיסה ח"ו.

7. פלא מדהים נוסף עולה מבדיקת תוצאות ההפצצה. חלק מהפצצות לא פגעו בכור, ושתי פצצות נוספות חדרו לתוכו אך לא התפוצצו. בתחילה נחשב הדבר כחוסר הצלחה מסוים של הטייסים (על אף שלפועל הכור הושמד). ברבות השנים התגלו נסי ה':

הפצצות שכביכול פספסו, פגעו והשמידו מבנים נוספים באזור, אשר היוו חלק ממעבדות איטלקיות שנועדו לסייע לעיראק להפריד פלוטוניום עבור הנשק הגרעיני.

הפצצות שלא התפוצצו כלל, מנעו במשך שנים רבות את שיקומו של הכור, וזאת מחשש של המדענים והמהנדסים מניסיון לפנות את ההריסות שבתוכן מונחות 2 פצצות במשקל טונה כל אחת.

אלו ניסים נפלאים שהתגלו רק כעבור זמן בו נחשב הדבר לחוסר הצלחה. כפי שאמרו חז"ל: 'מאי דכתיב "עושה נפלאות גדולות לבדו" אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו' (נדה ל"א,א').

פרויקט הגרעין העיראקי
פרויקט הגרעין העיראקי
כוח אווירי גדול זה נע בגובה נמוך
כוח אווירי גדול זה נע בגובה נמוך
מסלול הטיסה וביצוע התקיפה על הכור
מסלול הטיסה וביצוע התקיפה על הכור

בדוק גם

צילום: דוברות עיריית אילת

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ קרא לעצור את סגירת שדה דב על ידי חקיקה מהירה

תמיכה חוצת מדינה נגד סגירת שדה דב: ועדת הכספים של הכנסת, המליצה היום (ה') פה אחד …