דוח הגיוון התעסוקתי והיצוג בשירות המדינה הוגש לראש הממשלה

דו"ח הגיוון התעסוקתי שהוגש לראש הממשלה בנימין נתניהו מציג עליה ושיפור תעסוקה בקרב אוכלוסיות מרקע מגוון בהם ערבים, חרדים, אתיופים ובעלי הצרכים המיוחדים

אהרון קלפה | י' באייר תשע"ט | יום רביעי 15 במאי 2019 | מערכת ישראל ניוז

נציב שירות המדינה הגיש לראש הממשלה את דו"ח הגיוון התעסוקתי והייצוג בשירות המדינה. בדוח מצויין כי בשנת 2018 נרשמה עליה בשיעור המועסקים בשירות המדינה מקרב אוכלוסיות מרקע מגוון ביניהם מועסקים ערבים, דרוזים וצ'רקסים, מגזר חרדי, יוצאי אתיופיה ועולים חדשים. כך עולה מדו"ח הגיוון התעסוקתי והייצוג בשירות המדינה לשנת 2018 שהגיש נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, לראש הממשלה בנימין נתניהו.

בנוסף לעליה זו, נמצא כי למעלה מ-80% מהעובדים המשתייכים למגזרים אלו, נקלטו בשירות המדינה במשרות רגילות ולא במשרות ייעודיות לאוכלוסיות ספציפיות במסגרת הזכאות לייצוג הולם. הדו"ח מתפרסם זו השנה השנייה, ולראשונה מוצגים בו גם נתוני הגיוון בתכניות העתודה של שירות המדינה, במערכת משרדי הממשלה ומערכת הבריאות.

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, אמר בעת הגשת הדו"ח: "הגיוון התעסוקתי לרבות שוויון מגדרי ומניעת גזענות, מצוי כיום בעדיפות גבוהה ביותר על שולחנה של הנציבות. זאת, מתוך ראיה כי מדובר בצורך ראשון במעלה בחברה בריאה. רק חברה שיש בה ייצוג הולם לכל חלקיה, יכולה להבטיח שירות ראוי לכל אזרחיה".

ראש הממשלנ בנימין נתניהו, קיבל את נתוני הדו"ח והזמין את פרופ' הרשקוביץ לתת לממשלה סקירה על הדו"ח באחת מישיבות הממשלה הקרובות.

בעיקרי הדו"ח לשנת 2018 מצויינים הדברים להלן: שירות המדינה עומד במרבית היעדים הכמותיים שהוצבו לו, אך עוד רחוק מהיעדים האיכותיים. בחלוף שנה מהקמת האגף לגיוון תעסוקתי ניתן להצביע כבר כעת, על תמורות משמעותיות בשירות המדינה: מינוי והכשרה של ממוני גיוון תעסוקתי בכל אחת מיחידות שירות המדינה (מעל ל-60 מונו והוכשרו). פרו-אקטיביות בגיוס עובדים: עלייה של מאות אחוזים בהשתתפות יחידות שירות המדינה בירידי תעסוקה לאוכלוסיות מגוונות. קיום של עשרות ימי עיון להנהלות יחידות שירות המדינה, סמנכ"לי משאבי אנוש וממונים. הגשת תכניות עבודה עתידיות לגיוון וכשירות ביחידותיהם של למעלה מ-50 משרדים, יחידות ובתי חולים ממשלתיים.

למעלה מ-80% מהעובדים מרקע מגוון נכנסים אל שירות המדינה דרך משרות רגילות ולא ייעודיות. כמו כן, מספר גדול יותר של מועמדים מרקע של גיוון מגישים מועמדות למשרות בשירות המדינה.

ערבים, דרוזים וצ'רקסים בשירות המדינה – יותר עובדים זוטרים, פחות בכירים, אבל במגמת שיפור עקבית: שירות המדינה עומד ביעדי הייצוג שנקבעו לחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית (10%)- שיעור ייצוג של 11.73% (9,210 עובדים). 1.6% מעובדי שירות המדינה משתייכים לעדה הדרוזית, כפי שיעורם באוכלוסייה בישראל.

62.6% מהעובדים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים נמצאים בדרג הכניסה (דרג המסד), בהשוואה לאוכלוסייה הכללית  בה 50.2% נמצאים בדרג זה. פחות מ-1% מהעובדים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים נמצאים בדרג הבכיר, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ש-3.25% מעובדיה נמצאים בדרג זה.

תמונת מצב אופטימית יותר במערכת הבריאות הממשלתית: מלבד הדרג הבכיר, שיעור ייצוג העובדים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים במערכת הבריאות (64.61% מכלל העובדים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים) גבוה בהרבה מייצוגם במשרדי הממשלה ויחידות הסמך (35.39%), וזאת בכל אחת מהרמות של מדרג שירות המדינה. בעוד שבמערכת הבריאות מתקיים ייצוג הולם בדרג הכניסה ובדרג הניהול הזוטר (דרג המרב) ובקרב הסטודנטים, במשרדי הממשלה במבט כללי אין ייצוג הולם באף אחד מהדרגים.

עלייה של 34% בשיעור המועמדים למשרות ייעודיות למגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי בשירות המדינה משנת 2017. היחידות הבולטות בייצוג הערבים, הדרוזים והצ'רקסים הן: משרד הפנים – ייצוג של 18.24%, משרד הבריאות – 16.77% , משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – 11.68%.

יוצאי אתיופיה בשירות המדינה: יותר מועמדויות למשרות ייעודיות, כניסה לשירות המדינה בעיקר לדרג הזוטר:   שירות המדינה עומד ביעדי הייצוג שנקבעו ליוצאי אתיופיה (1.7% על פי שיעורם באוכלוסייה). רובם המוחלט מועסק בדרג הכניסה ובשיעור של 2.67% (שהם 2,210 עובדים) בין השנים 2014-2018 נרשמה עלייה של 1.13% בשיעור ייצוגם של עובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה.

בהסתכלות על מדרג שירות המדינה וצורות ההעסקה השונות, רובם המוחלט של עובדים אלו נמנים על הדרג הנמוך ביותר, דרג הכניסה ומלבד ייצוג הולם בדרג זה [4.57%], אין עמידה ביעד בשאר הדרגים. כאשר במערכת הבריאות הממשלתית, אין כלל עובדים יוצאי אתיופיה בדרג הבכיר. 68% מהעובדים יוצאי אתיופיה נמצאים במערכת הבריאות הממשלתית (97.27% מהם בדרג הזוטר ביותר) וכ-32% מהעובדים נמצאים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך (61.71% מהם בדרג הזוטר ביותר). עלייה של 40% בשיעור המועמדים למשרות מיועדות בשירות המדינה משנת 2017.

שלושת היחידות "המצטיינות" בייצוג יוצאי אתיופיה הן : משרד העלייה והקליטה עם 4.39% אחוזים, משרד הבריאות עם 4.03% אחוזים ומשרד העבודה,הרווחה והשירותים החברתיים עם 3.35% אחוזים.

עולים חדשים: יותר עולים חדשים מועסקים בשירות המדינה. 951 עובדים חדשים מועסקים בשירות המדינה ומהווים 1.21% מכלל עובדי שירות המדינה. 0.27% אחוז מהעולים החדשים בשירות המדינה הם יוצאי אתיופיה. בין השנים 2016-2018 חלה עליה של 0.29% בשיעור ייצוגם של עולים חדשים בשירות המדינה. בשנת 2018 לבדה חלה עליה של 0.2%. רובם המוחלט של העולים החדשים (83.21%) עובדים במערכת הבריאות הממשלתית.

למרות שהממשלה לא קבעה יעד ייצוג , שלושת המשרדים אשר מעסיקים את הכמות הגדולה ביותר של עולים חדשים הם: משרד העלייה והקליטה (4.39%), משרד הבריאות –  2.22% , משרד החקלאות –  1.17%.

אנשים עם מוגבלות: פחות עובדים עם מוגבלות מועסקים בשירות המדינה, אבל מגישים יותר מועמדויות: שירות המדינה קרוב לעמוד ביעדי הייצוג שנקבעו – נמצא כי 4.22% מהעובדים בשירות המדינה הם אנשים עם מוגבלות. בשנת 2018 חלה ירידה של 0.45% בשיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלות. נמצא כי בשליש מהיחידות בשירות המדינה (32.63%) יש ייצוג של פחות מ-2% (ייצוג נמוך ביותר, כלומר אין עמידה ביעד שקבעה הממשלה).

זוהי עלייה של 40% בשיעור המועמדים למשרות מיועדות בשירות המדינה משנת 2017. היחידות הבולטות בייצוג עובדים עם מוגבלות (מעל 5%) הן: משרד הבינוי והשיכון עם שיעור ייצוג של 6.37%, המשרד לשירותי דת –  5.89%, משרד הבריאות –  5.75%.

חרדים: שיעור גבוה מאוד של חרדים הגישו מועמדות לשירות המדינה. שיעור נמוך באופן יחסי התקבלו. החל מסוף שנת 2017 המגזר החרדי מהווה אוכלוסייה הזכאית לייצוג הולם. נתונים אודות שיעור ייצוג בשירות המדינה בתהליך איסוף וטיוב ביחידות שירות המדינה. ניתן כבר להצביע כי שיעור המועמדויות של חרדים גבוה במיוחד. כך בעוד ששיעורם בכוח העבודה הינו 6.23% (עפ"י נתוני למ"ס) שיעור המועמדים החרדים מכלל המועמדים עומד על 9% (שהינם 12,490 מועמדויות). מתוך כלל הנקלטים בשירות המדינה, 3% בלבד הם עובדים חרדים.

הנתונים דלעיל' מצביעים על מספר הישגים, לצד אתגרים העומדים לפתחו של שירות המדינה: בשנת 2018 שירות המדינה שוויוני ומגוון יותר ועומד במרבית היעדים הממשלתיים אשר הוצבו. כך, ישנה עליה עקבית בשיעורי הייצוג של האוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם (ערבים, דרוזים וצ'רקסים, חרדים, יוצאי אתיופיה ועולים חדשים). ירידה נרשמה ביחס לעובדים עם מוגבלות. רוב העובדים מרקע מגוון מצויים בדרגות הכניסה, וייצוגם בדרג הביניים והבכיר עדיין נמוך. ייצוג נמוך עד אפסי בתכניות העתודה של שירות המדינה לאוכלוסיות מרקע מגוון.

יצוין כי במערכת הבריאות נרשם ייצוג גבוה לאוכלוסיות מרקע מגוון בפער ניכר ממערכת משרדי הממשלה, נתון אשר מטה את תמונת הגיוון והייצוג בשירות המדינה. חוק שירות המדינה (מינויים) תשי"ט – 1959 סעיף 15 א', קובע כי שיעור ייצוגם של עובדים עם מוגבלות בארגון שמונה למעלה מ-100 עובדים, לא יפחת מ-5%.

ממשרד נציב שירות המדינה נמסר: "האגף לגיוון תעסוקתי הוקם כחלק מאגף בכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות בנציבות שירות המדינה, ושם לו למטרה להבטיח שוויון והוגנות באמצעות קידום הנושא. מטרת פעולות האגף הינה להבטיח כי שירות המדינה ישקף את פני החברה הישראלית על מנת להבטיח את מקצועיותו ומצוינותו במתן השירותים לאזרחי ישראל ולצד חיזוק אמון הציבור במערכת השירות הציבורי. תנופת השינוי ניכרת בשטח".