נזכור את כולם: טקס יום הזיכרון בהר הטייסים

חיל האוויר מתייחד על חללי מערכות ישראל בהר הטייסים, במקום בו 71 שנים קודם לכן במלחמת העצמאות, התרסק מטוס שהיה בדרכו לסייע לכוחות קרקעיים

אהרון קלפה | ג' באייר תשע"ט | יום רביעי 8 במאי 2019 | מערכת ישראל ניוז

כבכל שנה מתייחד חיל-האוויר עם חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ועומד דום למשמע הצפירה. שנה אחר שנה, ביום הזיכרון, מתכנסות משפחות חיל-האוויר בהר הטייסים שהפך לנקודת ציון במועד זה.

במהלך מלחמת העצמאות, הוצבו כוחות אוייבים שתצפתו על הדרך לעיר ירושלים, אשר היתה נצורה. כדי להעביר אספקה לעיר, נשלחו שיירות, אולם בכל פעם שעברו השיירות הן נצפו על ידי האויב. כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה, הוחלט לכבוש את אחד הכפרים באזור. במהלך הקרב, הוזנק מטוס מסוג "נורסמן" לסייע לכוחות הקרקעיים שפעלו בשטח, אך התרסק באזור "הר הטייסים". אנשי הצוות במטוס נהרגו במקום וההר הפך לאנדרטה בה הוצב מנוע המטוס. מאז, מקיים חיל-האוויר את הטקס באנדרטה.

במהלך הטקס אמר מפקד חיל-האוויר, האלוף עמיקם נורקין: "רביעיית מטוסי ה"סופה" (F-16I) שחלפה מעלינו זה עתה, נשאה על זנבות המטוסים את סמל טייסת "האחת". זהו אותו הסמל שעיטר את זנבות רביעיית ה"פנטומים" (קורנס), שהובילו חץ ועיני במלחמת ההתשה. חלפו 50 שנים מאז אותה המלחמה. ועתה, בעומדנו כאן על ההר שלנו, אנחנו זוכרים את כולם. את חללי מלחמת ההתשה, לצד כל אנשי חיל-האוויר שנפלו מיום היווסדו.

1,521 שמות חקוקים על עמודי הזיכרון. שמות של מפקדים ופקודים, של חברים ונשק ורעים לטייסת וליחידה. משפחות שהפכו, מתוך הטרגדיה, להיות חלק מאיתנו. ששגרת יומן המהווה בעצב בלתי פתור, נשענת, ולו במעט, על אנשי החיל המלווים אותן לאורך כל השנה, ומחבקים אותן אל ליבנו ביום הזה. ביום הזיכרון הזה נושא חיל-האוויר על כתפיו אחריות רבה יותר. בשנה האחרונה פעלו אנשי החיל בחזית העשייה הצבאית, הן בצפון והן בדרום, הן בהתקפה והן בהגנה.

בשני ימי הקרב שהתחוללו ברצועת עזה בתחילת השבוע, עוצמת החיל ואיכות פעולתו החזירה את השקט לאזרחי הדרום. ליבנו עם משפחות ההרוגים, וכולנו מחזקים את איריס עדן שחוותה טרגדיה שנייה. מתוך תחושת האחריות הזו, מתוך מורשת מבצעית שנבנתה לאורך 71 שנים ולאור זיכרון חברינו שאינם החיל יזם, חתר לביצוע משימותיו, והרחיב את מעגלי השפעתו ברחבי המזרח התיכון. מפקדים שטרם נולדו באותה מלחמה שהתחוללה לפני 50 שנים – מובילים היום את הבסיסים והטייסות.

הנכדים של לוחמי ההתשה, מאיישים היום את תאי הטייס. המטוסים הם לא אותם מטוסים, אבל הסמל הוא אותו סמל, הרוח היא אותה רוח, ותחושת השליחות והמחוייבות חזקה ואיתנה. אנשיי, אנשי החיל בסדיר ובמילואים, משפחות יקרות. היום אנו מרכינים ראש. אנו עומדים, בשורה אחת עם חברינו מצה"ל כולו, עוצמים עיניים וזוכרים. בה בעת אנו מותחים את הגב, מצדיעים בשירת ההמנון, ומכוונים גבוה – להגשמת חלומנו כאן בארץ ישראל. אנשי חיל-האוויר נחושים מול כל אויב, מלוכדים, זוכרים, ומייחלים לבואו של השלום".