ממתק לשבת חג הפסח תשע"ט

סיפר השליח הראשי לקליפורניה הרב שלמה קונין, בהיותו בחור צעיר זכה לקבל מהרבי מצות עבודת יד שנאפו בערב פסח, כשהרבי נתן לו את המצה שאל אם יוכל ללכת למשפחה מסויימת שגרה בשכונת ברונקס אותה שכונה שבה גרו הוריו ולתת להם מצות, הוא כמובן הסכים ולקח את המצות.

השליח הסתובב באזור לחפש את הכתובת המבוקשת במשך הרבה זמן עד שמצא, זה היה בניין דירות גדול, הוא מצא את הדירה ודפק בדלת, פתח לו אדם גדול בלי חולצה ושאל "מה אתה רוצה?" הבחור הצעיר ענה שהרבי שלח אותו להביא להם מצות, כששמע אותו יהודי שהרבי שלח אותו פתח את הדלת לרווחה ונתן לו להכנס, הבית היה קטן הם התיישבו ליד השולחן הקטן במטבח ושלמה חשב לעצמו למה הרבי שלח אותי למשפחה שלא נראה שחוגגים את הסדר? אבל מהר מאוד התעשת והבין שבדיוק בשביל זה הרבי שלח אותו, הוא שאל אותם אם ירצו לערוך סדר והם הסכימו בשמחה, האשה נכנסה לחדר בלווית שתי בנות שהיו עיוורות והיה ניכר עליה שהיא בהריון מתקדם,

פינינו את השולחן. שמתי כיפה על ראש האיש ואמרתי, "טוב, אנחנו עושים סדר!" ניסיתי להיזכר בברכות, אבל היה קשה לעשות את זה בלי הגדה. אכלנו את המצה והשתמשנו במים ובכוסות נייר בתור ארבע כוסות היין. ניסיתי לחשוב מה היה עושה הרבי אילו היה כאן. הבטתי בבנות הקטנות ובאמן, העומדת ללדת עוד ילד, והתחלתי לספר להם כמה דברים שהרבי לימד אותי.
אמרתי להם שעלינו להתאזר באמונה. באותו לילה שחרר אלוקים את אבותינו מעבדותם, והוא הוציא אף אותנו מעבדות לחירות. היה נראה שהבעל והאישה, נתלים בכל מלה שאמרתי, סיפרתי להם שבפסח אנחנו יוצאים ממצרים האישי שלנו ומגיעים לחירות, ואלוקים לא שם על כתפינו יותר משאנו מסוגלים לשאת. מרגע שאתה יודע את זה ומאמין בכך, כבר נגאלת. שרנו שירים עם הילדים, והזמן חלף מהר מאוד..
בשעה אחת לפנות בוקר, האישה השכיבה את הילדות, והגיעה הזמן להיפרד לשלום, שאלתי את האיש איך הכיר את הרבי. הסתבר כי הוא מעבד עורות הוא פגש ברב שעבד במחלקה אחרת במפעל הבשר. אשתו נכנסה להריון לפני כמה חודשים. כיוון שהם סובלים ממחלה שגורמת לילדיהם להיוולד עיוורים, הרופא המליץ להם על הפלה. האיש היה מדוכא מאוד ולא ידע מה לעשות. לכן הוא שאל את הרב הזה, שהציע לו לכתוב מכתב לרבי מליובאוויטש. הרבי ענה לו במכתב שעליהם להאמין באלוקים ולהביא את הילד לעולם.
לפני שיצאתי אמר לי האיש, "אתה יודע, אשתי ואני לא היינו בטוחים איך אנחנו אמורים להאמין באלוקים? איך אנחנוו יכולים לשכוח את המצב ולטפח תקווה בלבנו? לא חשבתי שהדבר אפשרי. אבל כיום, לאחר ששמעתי על אמונה ועל האופן שבו ה' נותן לנו את הכוח להתגבר על מצרים הפרטית שלנו, עכשיו אנו מבינים".
ב"ה הבן שנולד אחרי תקופה קצרה נולד עם יכולת ראייה וב"ה גם הבנות התחתנו וילדו ילדים בריאים, כוחה של אמונה.

בהגדה של פסח אנחנו קוראים על ארבעת הבנים חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול ומיד עולה השאלה למה הבן הרשע יושב ליד החכם הוא הרי הכי גרוע והיה צריך לשבת אחרי שאינו יודע לשאול?
וגם מפליא מאוד התשובה שנותנים לרשע "אילו היה שם לא היה נגאל" אם זה המצב אז למה הוא כאן חוגג איתנו הרי הוא לא היה נגאל?
מסביר הרבי מליובאוויטש שמלכתחילה חובתנו להביא לשולחן הסדר גם את הבן הרשע כי ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא וצריכים לקרב אותו, וכדי לגלות את הנקודה היהודית שבתוכו מושיבים אותו דווקא ליד החכם שיוכל ללמוד ולקבל את התשובות לשאלות שלו כי הרי התם ושאינו יודע לשאול לא יודעים מה ללמד אותו, ובזה נותנת התורה הוראה כפולה, לבן הרשע היא אומרת גם אם הגעת למצב הכי ירוד אתה מוזמן לסדר ויש לך תקווה גדולה, ולבן החכם אומרת התורה אל תסתפק בזה שאתה יושב בשולחן הסדר אלא צא וחפש את מי שצריך את עזרתך, תושיב אותם לידך ותגלה את הניצוץ האלוקי שקיים בתוכם.
והרבי מסביר שהתשובה לרשע היא "אילו היה שם לא היה נגאל" כי במצרים לפני מתן תורה באמת לא היתה תקנה אבל כיום ברור שהוא מוזמן והוא יכול תמיד לתקן את דרכיו.

בשיחותיו ומכתביו הרבי מדבר הרבה על כך שכל ארבעת הבנים מגיעים לשולחן הסדר ומשתתפים אך יש את הבן החמישי שלפעמים אין לו איפה לחגוג את הסדר או לא רוצה לחגוג וגם אותו צריכים להביא לשלחן הסדר, לכן בתי חב"ד בכל רחבי הארץ והעולם עורכים סדרים פתוחים לכל דכפין וגם כל אחד באופן פרטי מוזמן לקחת את המשימה ולהזמין עוד חבר או שכן שאין להם איפה לעשות את הסדר, ככה נתאחד כולנו לחגוג את הגאולה ממצרים כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש עוד לפני ליל הסדר.

שבת שלום וחג כשר ושמח

מכל הלב והנשמה
יוסי נחשון – חב'"ד חברון