מבזקים
דף הבית / חדשות / ראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "עברייני הלבנת הון הופכים ליותר מתוחכמים"

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "עברייני הלבנת הון הופכים ליותר מתוחכמים"

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון: "לעברייני הלבנת הון ומימון טרור כבר ברור שהפעילות שלנו ושל כל הרשויות הפועלות בשטח היא הרבה יותר מתוחכמת, הרבה יותר אגרסיבית, הרבה יותר נוקשה. עם זאת, אסור לנו בתכלית האיסור לנוח על זרי הדפנה. אנחנו מגלים שלמרות שהנחתנו עליהם מהלומות קשות וכואבות, הם ממשיכים והופכים ליותר ויותר מתוחכמים"

שמעון לוי | י"ד בניסן תשע"ט | יום שישי 19 באפריל 2019 | מערכת ישראל ניוז

רגע לפני שכלכלת מדינת ישראל עלולה היתה להיכנס לרשימה השחורה של הארגון הבינלאומי FATF, התייצבה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, למשימת חייה • למעלה משנתיים היא ניווטה 25 רשויות שלטון שונות על מנת לעמוד בדרישות אחת מהביקורות הקריטיות שנעשו במדינה כשבסיומה התייצבה ישראל בשורה אחת עם המדינות המצטיינות בעולם באפקטיביות המאבק בעבריינות הלבנת הון ומימון טרור • בריאיון מיוחד לכתב העת "עורך הדין" מתארת ד"ר ווגמן-רטנר את הדרך הארוכה שעברה המערכת, חושפת את סודות הצלחתה ומדברת על חישוב המסלול מחדש הנדרש מעורכי הדין בעקבות הביקורת • בין לבין היא מפרטת את המהפכה שעברה הרשות, מבהירה את חשיבות הרשות לכלכלת ישראל ולביטחונה ומודעת היטב לאתגרים הניצבים בפני הרשות על אף ההצלחות חסרות התקדים שרשמה עד היום

שחר שחר: בדצמבר האחרון נשמה המערכת הפיננסית של מדינת ישראל לרווחה. הארגון הבינלאומי היוקרתי FATF ׁ(Financial Action Task Force)ׁ, הארגון המוביל את המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, החליט לצרף את ישראל כחברה בארגון והכריז עליה כעל אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בכל הנוגע לאפקטיביות המאבק בהלבנת הון ומימון טרור. הארגון, שהוקם לפני 30 שנה, אף צירף את ישראל כחברה רשמית בארגון למלחמה בהלבנת הון. כדי להמחיש את עוצמתו של ההישג חסר התקדים הזה צריך רק לחזור לתחילת המילניום, לאותם ימים שבהם נכללה מדינת ישראל ברשימה השחורה של הארגון, רשימה לא מחמיאה במיוחד של מדינות שמזניחות את אחד מתחומי סיכון הכלכלה העולמית המשמעותיים ביותר.

מאחורי ההישג העצום הזה עומדים משרד המשפטים בכלל, בראשותן של השרה איילת שקד והמנכ"לית אמי פלמור, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בפרט. וכשאומרים הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מתכוונים בראש ובראשונה לעומדת בראשה בשלוש השנים האחרונות ד"ר שלומית ווגמן-רטנר. מי שניווטה את עבודת המטה הממשלתית במשך שלוש שנים ברציפות הציבה את מדינת ישראל במקום של כבוד לצד ארצות הברית ואנגליה. לא היה זה פשוט כלל ועיקר להנחות, להוביל ולחבר 25 רשויות שלטון שונות כדי לעמוד באתגר חסר תקדים בכל קנה מידה, מהרגע שבו הבינו מקבלי ההחלטות במדינה שמהביקורת ישראל יכולה לצאת לדרך חדשה או חלילה להידרדר לתהומות כלכליים אנושים. מצוידת ברוח גבית מהשרה שקד ומהמנכ"לית פלמור יצאה ד"ר ווגמן-רטנר למשימת חייה, שבסיומה החליט הארגון היוקרתי לצרף את מדינת ישראל לשורותיו, ובכך למעשה העניק תעודת יושרה משמעותית למערכת הפיננסית של מדינת ישראל.

בריאיון מיוחד לכתב העת "עורך הדין" מתארת ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, את מסלול חייה מהימים שבהם התחברה למשפטים המבוימים בבית הספר היסודי בערד, שהובילו אותה ללמוד משפטים, דרך ההתמחות אצל נשיא בית המשפט העליון השופט אהרן ברק, שהמליץ לה לעשות דוקטורט באוניברסיטת ייל, ועד ליום שבו הגשימה את אחד מחלומות חייה והפכה לאחד הגורמים המשמעותיים והחשובים ביותר שבמערכת אכיפת החוק לאחר שנבחרה לעמוד בראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

הגשמת חלום ילדות: ד"ר ווגמן-רטנר, מה גורם לילדה טובה ערד ללמוד דווקא משפטים, לימודים שיובילו בסופו של דבר לאחד מההישגים שיירשמו בספר הזהב של ישראל בשנה האחרונה?

"כשהייתי ילדה בבית הספר היסודי בערד נהגו ההורים ללמד שיעורי העשרה בתחומים שונים. אחד ההורים, שופט בית המשפט המחוזי באר שבע צבי סגל, לימד אותנו חוק ומשפט ועשינו מדי שבוע משפט מבוים. השופט היה מביא לנו סצנות אמיתיות מאולם בית המשפט שלו, והיינו עושים את ההידיינות המשפטית. כבר באותם ימים אמרתי לעצמי שארצה להיות כמוהו כשאהיה גדולה. אז נכון, שופטת אני לא, ואני לא חולמת על זה היום בעיקר בגלל שאני נהנית מאוד מהעשייה הציבורית שלי, אבל היה ברור לי שאלמד משפטים".

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר
ד"ר שלומית ווגמן-רטנר

היא למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וזכתה לעשות את ההתמחות אצל לא אחר מאשר נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרן ברק. "כשהתלבטתי באשר להמשך דרכי המליץ לי הנשיא ברק לעשות דוקטורט ולא להתפשר, אלא לעשות אותו בארצות הברית ורצוי באוניברסיטת ייל. וכך היה", נזכרת ד"ר ווגמן-רטנר בתחילת דרכה בעולם המשפט ובימים שבהם הפכה לסטודנטית מן המניין באחת מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. "מה שמייחד את האוניברסיטה הזו הוא שהיא מנסה כל הזמן לאתגר אותך, לדבר פחות על המשפט הקיים ולהביא אותך לחשוב על מה היית משנה במשפט לו רק יכולת. ומבלי לפגוע חלילה באקדמיה הישראלית, כאן בדרך לדוקטורט אתה עושה עוד המון דברים על הדרך, ואילו שם סטודנט הוא בעיקר רק סטודנט". ובכל זאת, כבר באותם ימים הצליחה ווגמן-רטנר להביא לידי ביטוי את יכולותיה הפנומנליות, כישורים שבזכותם רבים במשרד המשפטים רואים בה את אחד מהכוכבים הזוהרים של העשור האחרון במשרד המשפטים, ובצדק. לצד לימודיה לדוקטורט בתחום המשפטים וטכנולוגיות המידע, הוקפצה לישראל על ידי מנכ"ל משרד המשפטים באותם ימים, אהרון אברמוביץ', כדי להיות חלק משמעותי מצוות מיוחד שהקים את הרשות למשפט וטכנולוגיה, שלימים הפכה לרשות להגנת הפרטיות במשרד.

בתום משימת הקמת הרשות להגנת הפרטיות, בצוותא עם ד"ר נמרוד קוזלובסקי, חזרה ווגמן-רטנר לארצות הברית להשלמת הדוקטורט, והחליטה להישאר בתפוח הגדול לטובת עבודה באחד ממשרדי עורכי הדין היוקרתיים במנהטן, Wachtell, Lipton, Rosen & Katz (WLRK), משרד שטיפל בעיקר בעסקאות שגלגלו מיליארדים ועבד סביב השעון. העבודה התובענית במשרד הזה נמשכה כשנתיים, עד שחזרה ב-2009 בעקבות בעלה עם ילדם המשותף שנולד שם.

הבחירה בשירות הציבורי: את חוזרת לישראל עם הר של ציפיות שיפרשו בפנייך שטיח אדום, כי בכל זאת סיימת שם דוקטורט, עבדת באחד מאחד ממשרדי עורכי הדין היוקרתיים במנהטן, ובין לבין הספקת אפילו להיות שותפה להקמת הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. אבל זה לא קורה. למה ואיך התגברת על זה?

"כשחזרתי לישראל הייתי בטוחה שדרכי סלולה לשירות הציבורי, אבל זה ממש לא קרה. רציתי מאוד להיות במקומות שבהם יכולתי לתרום מניסיוני, אבל מהר מאוד גיליתי שצריך להמתין למכרזים פנויים שיתאימו כמובן לרצונות שלי".

ותחום איסור הלבנת הון לא היה אז כלל ברשימה: "לא. ממש לא. לא הכרתי את התחום. הלכתי לעבוד עם עו"ד דוד חודק ואסתר קורן במשרד עורכי הדין גרוס חודק קלינהנדלר ושות', בתחום מיזוגים ורכישות, ונשארתי שם שלוש שנים".

עד ש…

"בכל אותה עת עקבתי אחר מכרזים בשירות הציבורי ולא מצאתי תפקידים בכירים, עד שבאחד הימים צדה את עיניי מודעה שבה מחפשים יועץ משפטי לרשות לאיסור הלבנת הון. החלטתי ללכת על זה, ניגשתי והתקבלתי, לא לפני שעשיתי עבודת הכנה קפדנית על הרשות, עיסוקה ותפקידיה".

תחת פול לנדס כראש הרשות לאיסור הלבנת הון צברה ד"ר ווגמן-רטנר ניסיון רב בתחום, בעיקר בכל הנוגע למשפט הבינלאומי, שכן מדובר במאבק כלל עולמי שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות מנותקת ממנו. בתקופה זו הפכה ד"ר ווגמן-רטנר למעריכה בינלאומית בתחום איסור הלבנת הון, הייתה שותפה פעילה לגיבוש הצעות חקיקה רבות בתחום וייצגה את ישראל לא אחת בפורומים שונים שעסקו בנושא.

עד שהגשת את מועמדותך לתפקיד ראש הרשות.

"האמת היא שככל שעבר הזמן בעת ביצוע תפקידי כיועצת המשפטית של הרשות, סימנתי לעצמי את חלום העמידה בראש המערכת בבוא הזמן, ואני שמחה שבסופו של דבר, בתום הליך לא פשוט מול ועדת איתור מיוחדת בראשות מנכ"לית המשרד, החליטה שרת המשפטים לבחור בי. זה לא היה קל מאחר שהיו המון מועמדים מצוינים, ובישורת הממש אחרונה התמודדתי מול מועמדת מעולה".

והיא שם באופן רשמי וחתום מתחילת 2016.

כדי להבין עד כמה מלביני ההון בישראל הרגישו בתחילת המילניום כמו בבית הפרטי שלהם כמעט, צריך לצעוד מעט בזמן ולהיזכר בימים שבהם החלה ד"ר ווגמן-רטנר לשמש כיועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון. אז היו עדיין אין-ספור פרצות בחקיקה הישראלית בכל הנוגע לטיפול בעבריינים, בוודאי בהשוואה למציאות העכשווית. "החלל הגדול שהיה באותם ימים – פערים רבים בחובות על בעלי צ'יינג' לדיווח על עסקאות חריגות ועבירות מס לא נחשבו לעבירות מקור – אפשר ללא ספק לעבריינים להלבין הון כמעט באין מפריע, בוודאי בהשוואה למדינות מתוקנות אחרות".

כברת דרך ארוכה עברה מדינת ישראל בשנים האחרונות בכל הנוגע להחמרה בטיפול בתופעות הלבנת הון ומימון טרור, טיפול שכלל שינויי חקיקה, כולל חקיקת חוק איסור הלבנת הון. "חשוב להבהיר", אומרת ד"ר ווגמן-רטנר, "חישוב המסלול מחדש מצד מדינת ישראל בכל הנוגע לטיפול בתופעות חמורות אלו אינו בלעדי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד המשפטים. זו עבודה משותפת של המון רשויות, ובכלל זה משטרת ישראל, הפרקליטות, רשות המיסים, גופי ביטחון, משרד האוצר, רגולטורים פיננסיים ואחרים".

המחסום לפשע

אז מהו בעצם תפקידה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור?

"מדובר ברשות הלאומית למודיעין פיננסי שתפקידה לאתר פעילות הלבנת הון ופעילות עבריינית של מימון טרור. האנליסטים שלנו הם בעלי מומחיות וכישרון יוצא דופן, אנשי מקצוע מעולים, שבעזרת כלים טכנולוגיים מתקדמים יודעים לראות עולם של טרנסקציות פיננסיות, למפות את הקשרים והאינטרקציות ביניהן ולמצוא את הגורמים המחברים ביניהן, ובכך לאתר כספים ושותפים לעבירה, הלבנת ההון ונכסים לחילוט.

"אנחנו מבצעים פעילות זו בשיתוף עם גורמי האכיפה והביטחון, ולא אחת המידע שפוצח בידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היה זה שהציף את החשד הראשוני לחשיפת של פרשיות רבות, שחלקן גרמו לרעידות אדמה בתיקים אסטרטגיים. הרשות היא גם הגורם המוביל את המשך התוויית המסגרת החקיקתית הנדרשת בהתאם לסטנדרטים העולמיים, וגם אמונה על ייצוג המדינה בפורומים הבינלאומיים השונים הבודקים כל הזמן את המצב במדינה".

עד כמה באמת הפכה הרשות לגורם משמעותי במערך סיכול הפשיעה והטרור בשנים האחרונות?

"כיום כל גופי האכיפה והביטחון עושים שימוש תדיר ויומיומי במודיעין הפיננסי הייחודי שמקורו ברשות. הרשות פועלת בשני מישורים שונים: הצוותים שאמונים על איתור פעילות הלבנת הון עושים הכול כדי לאתר כספים 'שחורים' שמקורם בעבירות שעבריינים מנסים להלבינם במערכת הפיננסית ולהופכם לכשרים; והצוותים שפועלים בתחום מימון הטרור מבצעים פעולה לכאורה הפוכה ומנסים להתחקות על כספים 'לבנים' ותמימים לכאורה, אלו שמגיעים במסווה של תרומות וצדקה למשל, אבל מיועדים לפעילות 'שחורה' – מימון טרור. במקביל הרשות מנחה את הגופים המדווחים לשיפור הדיווחים אליה.

"בשנים האחרונות הרשות עשתה קפיצת מדרגה והגדילה את תרומתה לפעילות גופי האכיפה והביטחון עשרות מונים והפכה לגורם משמעותי ומרכזי בפעילות, ולא פחות חשוב, גם קהילת המודיעין הישראלית הבינה את הצורך בשימוש במודיעין הפיננסי שאנו מאתרים ומעבירים לגופים הרלוונטיים".

במדינה שבה מגלגל שוק הלבנת ההון עשרות מיליארדים בשנה, כך מתברר, היה צורך במבוגר אחראי שיעשה סדר וימנע את המשך הפיכתה של מדינת ישראל לגן עדן בינלאומי למלביני הון ומממני טרור. מי שנטל על עצמו את התפקיד היה הארגון הבינלאומי FATF, הארגון שלימים, לא מעט בזכות פועלם של ד"ר ווגמן-רטנר ואנשיה, יגרום כאב ראש גדול במיוחד למלביני הון.

עושה רושם שעד כניסת הרשות לאיסור הלבנת הון לתמונה, במקביל להתערבותו של הארגון הבינלאומי, נוצר כאן שטח הפקר, בוודאי בהשוואה למתרחש כיום.

"בשנת 2000 נכללה ישראל ברשימה השחורה של ארגון FATF, ובצדק. לא היה בישראל מנגנון כלשהו לטיפול בנושא, ולכן ישראל הייתה נקודת תורפה כמקום מקלט למלביני הון מרחבי העולם. בעקבות הלחץ העולמי החריף חוקק חוק איסור הלבנת הון והוקמה הרשות, אבל רק לאחר שהגיע לישראל צוות בינלאומי לבדוק שהרשות אכן מתפקדת, ישראל הוסרה מהרשימה השחורה בשנת 2002. מאז ישראל נמצאת תחת ביקורות חוזרות ונשנות, וכל הזמן יש את האיום שאם לא נפעל מספיק בנושא נמצא עצמנו שוב באותה רשימה מפוקפקת שפוגעת אנושות בכלכלה. במשך השנים נעשה שינוי מדיניות מקיף אצל כל מקבלי ההחלטות הבכירים בנושא, והמאבק בהלבנת הון ובמימון טרור הפך לנושא מרכזי ומתועדף על ידי כל גופי האכיפה, בעיקר על רקע החלטת הממשלה משנת 2006 בנוגע למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובתוצריהן. מאז פועלים כל גופי האכיפה יחד למאבק בנושא, בהובלת היועץ המשפטי לממשלה ובמתווה הוועדה המתמדת – המשותפת לכל גופי האכיפה בהובלת ראש אח"מ במשטרה.

"עם זאת, במסגרת הביקורת הנוכחית דרש ה-FATF מישראל, כמו ממדינות אחרות, להפגין אפקטיביות בפעילות נגד מלביני ההון, בהתאם לסיכונים הייחודיים לישראל. כתוצאה מכך, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, הובילה הרשות הערכת סיכונים לאומית, שחשפה ודירגה את הסיכונים האמיתיים והמשמעותיים שגוררת איתה תופעת הלבנת הון. קרוב ל-20 גופים, כולל כל גופי האכיפה והרגולטורים הפיננסיים, השתתפו בתהליך ארוך והציפו את הנתונים שעמדו לרשותם, וכך בעצם רוכזה רשימת הסיכונים והגורמים שפוגעים יותר מכול בכלכלה הישראלית בגלל פעילות הלבנת הון. רשימה זו אפשרה לכולנו לרכז את הכוחות והמשאבים בסיכונים המשמעותיים ביותר, ויתרה מכך, הובילה לכך שגורמי האכיפה יפעלו במשותף באופן הדוק ומתואם בהתאם לסיכונים, ולא כל אחד בנפרד".

הרשימה הזאת חשפה, כך מתברר, שמעורבות עורכי דין ורואי חשבון גבוהה יותר ממה שסברו תחילה.

"אקדים ואומר שבמסגרת המיפוי החשוב הזה התבררו הרבה דברים מעניינים. בין היתר, ראינו שתחום הנדל"ן נמצא בסיכון הרבה יותר גבוה ממה שחשבנו תחילה. ראינו גם יותר ויותר מעורבות של עורכי דין ורואי חשבון בפעילות עבריינית במסגרת תופעת הלבנת הון, לעיתים במסגרת פעילות עבריינית עקיפה ולעיתים כמלביני הון מקצועיים. חשוב לי להבהיר שמעורבותם לא הוגדרה בסיכון גבוה, אבל אנחנו כן רואים יותר ויותר מעורבות מצידם".

מה לדעתך גרם לזה?

"ראשית, בשנים האחרונות למדנו כולנו שהאכיפה הכלכלית היא גורם מרתיע מאוד במאבק נגד העבריינים, שהפגיעה בכיס היא הפגיעה הכי קשה בשבילם. עבריינים עושים לעצמם את החשבון שהם ישבו זמן מסוים בכלא, אבל כשיצאו החוצה יחכה להם הון תועפות שישתלם להם כלכלית, אבל ברגע שלקחת להם את הכסף אתה פוגע בהם, ממוטט להם את הארגון.

"שנית, אם בעבר העבריינים מלביני ההון היו מחביאים את הכסף הזה אצל הסבתא, הגיסה ושאר קרובי משפחה, הרי שכיום הוא לא יכול להרשות לעצמו לעשות את זה, והם מחפשים את אנשי הקש שיכולים להחביא את הנכסים שלהם. בשנים האחרונות הם נעזרים יותר ויותר בעורכי דין ורואי חשבון, בין השאר כי נהיה מאוד מסובך לנהל את האופרציות הפיננסיות המורכבות הללו".

זו הסיבה להכנסת תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון, תיקון שמחייב אותם לבצע הערכות סיכון לפני ביצוע עסקאות?

"זה לא רק בגלל זה אלא גם בגלל זה. הסטנדרט העולמי מחייב זאת. עם זאת, חשוב להבהיר שחובה זו אינה פוגעת בחסיון עורך דין-לקוח, והיא נוגעת רק בכל הנוגע למתן שירותים פיננסיים ולא לייצוג של הלקוח בהליכים משפטיים".

רגע האמת

מידע חשוב זה מוביל אותנו לביקורת שהסתיימה לאחרונה בקול תרועה רמה מבחינתך. לצד מצעד ההישגים חסר התקדים שהציג ארגון FATF מבצע הביקורת, נמתחה ביקורת על טיפול בכפפות של משי בעורכי דין ורואי חשבון בהשוואה לנהוג בעולם. לדרישת הארגון בנוגע לאופן טיפול המדינה בעורכי דין נגיע ברשותך בהמשך, ואנחנו כאן לא כדי להשבית שמחות. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שעל כתפייך הונחה לפני כשלוש שנים אחת המשימות כבדות המשקל הקריטיות ביותר לעתידה של הכלכלה הישראלית. בלי להשתמש בשפה גבוהה ודרמטית, איך הצלחת להוביל את מדינת ישראל ממקום שהיה במרחק נגיעה מחזרה לרשימה השחורה של הארגון הבינלאומי היוקרתי להצטרפות כחברה מן המניין בארגון, ולא פחות חשוב מכך, לאחת משלוש המדינות המצטיינות בעולם באפקטיביות הפעילות במאבק למיגור הלבנת הון ומימון טרור?

"לא אשתמש במילים דרמטיות לתאר את תחושת האחריות שליוותה אותנו מהרגע הראשון שבו נודע לנו על כניסתה של מדינת ישראל להליך הביקורת לפני כשנתיים וחצי, אבל אני בהחלט יכולה לומר לך שהיבטים כלכליים משמעותיים של מדינת ישראל היו בהחלט תלויים בהצלחתה. היינו מילימטרים מהרשימה השחורה. איך עשינו את זה? (לוקחת אוויר) ראשית, שרת המשפטים, איילת שקד, ומנכ"לית המשרד אמי פלמור, התייצבנו מאחורינו כמו בולדוזר אמיתי. שנית, גייסנו את כל 25 הרשויות הקשורות לישיבה במשרדה של מנכ"לית משרד המשפטים, שם היא הבהירה לכולם, אבל לכולם, את חשיבות ההתגייסות למשימת-העל הלאומית הזאת. לאחר הישיבה ישבנו עם נציגים של כל אחת מהרשויות הללו וירדנו איתם לרזולוציות הכי קטנות ודקות שאפשר כדי להעביר להם את המסר של חשיבות שיתוף הפעולה והעבודה הלאומית המשותפת, את הצורך בשינוי סדרי העדיפויות בעבודה, ומה יקרה אם לא נעשה כן. גיבשנו תוכנית אסטרטגית מפורטת לשנתיים קדימה, והיינו צריכים לרתום לביצועה עשרות גופי ממשל, וכל זה ללא החלטת ממשלה או הוראה אחרת שמחייבת אותם לבצע את המשימות הרבות הללו. הביקורת הזו ביקשה לבחון את אפקטיביות המלחמה שלנו בהלבנת הון ובמימון טרור, לבחון שאנחנו תוקפים את התופעות המשמעותיות באמת שגוררים איתם הלבנת הון ומימון טרור. רצו לראות תוצאות. זה לא היה פשוט כלל ועיקר".

וכל האחריות הייתה על כתפייך.

"כי אם חלילה היינו נכשלים כל הכישלון היה על כתפיי, אבל לשמחתי הרבה הייתה התגייסות יוצאת מן הכלל של כל הרשויות. זאת ועוד, עמד לצידי צוות עובדים מצוין באופן בלתי רגיל, שכלל, בין היתר, את היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון עו"ד מאיה לדרמן, עובדי הרשות המעולים ועשרות אנשי מקצוע מבריקים מכל הרשויות שנבדקו. לא פחות חשובה הייתה התגייסותו של יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי, למאמץ הלאומי. מצאנו אצלו אוזן קשבת לתיקוני החקיקה שנדרשו מאיתנו בדחיפות, כולל תיקון חקיקה אחרון שבוצע ממש בשבוע האחרון של הביקורת. זו הייתה משימה מורכבת מאוד, אבל שמחנו להיווכח שההתגייסות למהלך הלאומי בכל הגופים הייתה יוצאת מן הכלל. התהליך לימד אותנו על הערך הרב שנוצר בשיתופי פעולה לאומיים רחבים, ועד כמה אפשר להצליח כאשר כולם משלבים ידיים יחד ופועלים במשותף בלי אגו ולמען מטרה משותפת. אני מקווה שכמדינה נשכיל ליישם את הפרקטיקות והמתודות שפותחו כאן בפרויקטים לאומיים אחרים".

אפשר להבין שלא ישנת במשך שנתיים וחצי…

"ממש ככה… אחרי שהסתיים הליך הביקורת אמרתי לעובדים שלי שפתאום הבנתי שלא עצמתי עין במשך שנתיים וחצי".

צוות הביקורת הבינלאומי על תשעת אנשיו שהה בישראל כשלושה שבועות וסיכם את הביקורת שהתקיימה כאן שנתיים וחצי.

לזכותה של ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר ווגמן-רטנר, ויש לה המון זכויות, ייאמר כי גם היא מודעת לכך שעל אף דברי השבח וההלל שלהם זכתה ישראל בעקבות הביקורת, אין מקום לחגיגות. "ממש ככה. כי מצד אחד, בנוגע לאפקטיביות הפעילות שלנו, אנחנו אחת משלוש המדינות הטובות בעולם, אבל בכל הנוגע לרמת החקיקה בתחום, בקושי עברנו ואנחנו נמצאים ממש ברף התחתון. עלינו לשפר ליקויים שונים ברגולציה הפיננסית ולהחיל את המשטר על סקטורים נוספים, דוגמת מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות, נותני שירותי הקמת חברות ונאמנויות ועוד".

במילים אחרות, יש פער משמעותי בין העשייה של הגורמים המקצועיים בתחום ובין בית המחוקקים שלנו, לפחות בנוגע לתחום המאבק בפשיעת הלבנת הון ומימון טרור?

"זה אומר שאנחנו מצליחים לממש את היעדים שלנו ולהוציא לפועל את המשימות שלנו בתחום, אבל שישנם עדיין חוסרים משמעותיים בחקיקה אשר משפיעים על יושרת המערכת הישראלית בכללותה". ואת זה אומרת, חשוב לזכור, האישה שעומדת בראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שהייתה אחת משתי הרשויות בעולם שזכו לציון הגבוה בעולם, לצד ספרד.

יותר מכול מאושרת ד"ר ווגמן-רטנר שהביקורת העידה שהיושרה הפיננסית של מדינת ישראל היא גבוהה מאוד. "תוצאות הביקורת מובילות למסקנה שהכסף שלך ושלי שווה יותר, ולא פחות חשוב, שמלבין ההון הבא שיפעל כאן יודע שישראל היא כבר לא חממה לפשיעת הלבנת הון ומימון טרור, שלא נקבל אותו בזרועות פתוחות".

ובכל זאת, העבריינים האלו הרי לא ייעלמו לחלוטין ממפת הפשיעה הזאת.

"זה ברור לנו לחלוטין, אבל לעברייני הלבנת הון ומימון טרור כבר ברור שהפעילות שלנו ושל כל הרשויות הפועלות בשטח היא הרבה יותר מתוחכמת, הרבה יותר אגרסיבית, הרבה יותר נוקשה, ולראיה, לא מעט מנהלי ארגוני פשיעה נמצאים כיום מאחורי סורג ובריח או בהליכים משפטיים שנפתחו נגדם, או שהם מעבירים את פעילותם לחו"ל. עם זאת, אסור לנו בתכלית האיסור לנוח על זרי הדפנה. אנחנו מגלים שלמרות שהנחתנו עליהם מהלומות קשות וכואבות, הם ממשיכים והופכים ליותר ויותר מתוחכמים. אני יכולה רק להבטיח לך, ובעיקר להם, שהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ושאר הגופים הנאבקים בתופעות הללו לא ינוחו לרגע ויעשו כל שביכולתם למגר ככל האפשר את ממדי התופעה".

המעורבות והמגבלות: כמו שציינו קודם, לצד התשבחות, מצאה הביקורת שורה של ליקויים, ואחד מהם נוגע לציבור עורכי הדין. מה בכוונתכם לעשות כדי שהביקורת הזאת לא תחזור על עצמה בדוח הבא?

"הביקורת הצביעה על היעדר הטלת חובת דיווח על עורכי דין. החוק כרגע מבקש רק לבצע זיהוי והערכת סיכון, ובמישור האתי להימנע מביצוע העסקה אם מעריכים שיש סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. על פי מדיניות הארגון המדינה חייבת להטיל את חובת הדיווח על עורכי הדין, בדיוק כפי שהיא מטילה על גופים פיננסיים, רואי חשבון, יהלומנים. זה הסטנדרט הבינלאומי המחייב. עמדתנו שהובאה בפני הארגון היא כי ההסדר שגובש בישראל הוא אפקטיבי גם בהיעדר חובת דיווח, אבל הארגון לא קיבל עמדה זו. אנו לומדים את הערות הביקורת וכעת הנושא בבחינה".

לא מעט עורכי דין, אבל לא רק, מותחים ביקורת על הפער בין תפיסות הכספים והרכוש מהחשודים בביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור ובין החילוט הסופי, זה שמאשר בית המשפט. האומנם?

"לפני שאתייחס לטענה מוטעית זו, חשוב לי לציין שהוכחה נוספת לתרומת פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לגופי האכיפה באה לידי ביטוי גם בנתוני תפיסות כספים ורכוש מהעבריינים. אם בשנת 2013 תפסה המשטרה כ-200 מיליון שקלים כתוצאה מפעילות עבריינית, הרי שכיום מגיעות התפיסות לכמעט שני מיליארד שקלים. ובנוגע לטענות לפערים בין התפיסות הראשוניות לחילוט הסופי וליד הקלה לכאורה על הדק התפיסות, הרי שלצערי הרב קמפיין תקשורתי מתוזמן מוביל להצגת הנושא והנתונים בצורה מעוותת ולא הוגנת. כפי שעולה מנתוני הפרקליטות והמשטרה, וגם מדוח הביקורת הבינלאומי, שלילת הנכסים הסופית מעבריינים על ידי בתי המשפט עומדת בממוצע על 70 אחוז, אחוז שהוא ללא ספק גבוה ומעיד על חשיבה רבה ומעמיקה מאחורי פעילות התפיסות בתחילת ההליכים נגד העבריינים. העיוות בנתונים שפורסמו בתקשורת נובע מהשוואת נתונים רק באותה שנה קלנדרית בעוד ההליך המשפטי אורך זמן רב יותר, וכן מהיעדר התייחסות למכלול הסנקציות הכלכליות המוטלות על הנאשם ונלקחות מהכספים שנתפסו, דוגמת פיצוי קורבנות, קנס פלילי ומיסוי העבירה".

אחת ממשימות-העל של הרשות, משימה שהוטלה עליה רק בשנים האחרונות, היא המאבק במימון הטרור. עד כמה את יכולה לומר שהמידע שהתקבל אצלכם, שאיתרו אנשייך, הביא לסיכולם של פיגועים?

"יש לא מעט פרשיות שלא אוכל לפרטן מסיבות מובנות, שהמידע הראשוני שאותר דרכנו סייע בפענוחן. אני בהחלט יכולה לומר שהמידע שהעברנו סייע לסכל פעילות טרור משמעותית, ואף הוביל להגשת כתבי אישום ולהרשעות של אותם גורמים עוינים".

בים המידע שאליו את צוללת במסגרת המשמר על כלכלתה וביטחונה של מדינת ישראל, האם נחשפת למידע שבעקבותיו אמרת לעצמך "זה לא אמיתי"?

"בוודאי"

"אני ממש לא יכולה לנדב מידע בעניין, אבל אני בהחלט יכולה לומר לך שלא פעם, לא פעמיים וגם לא שלוש פעמים נחשפתי למידע שבו נפלה לי הלסת, מידע שהוא סופר מתוחכם וסופר יצירתי. המידע הדהים בגלל מעורבותם של גורמים מסוימים או בגלל אופי הפעילות שאליה נחשפנו, ואגב, לא רק בתחום מימון טרור. לעיתים קורה לנו, כמו אחת מהפרשיות שטופלו לאחרונה, שדווקא פיסת מידע פיננסי שנראתה תחילה תמימה התבררה בדיעבד כמשמעותית ביותר".

המהפכה הארגונית: במקביל לפעילות המקצועית חסרת התקדים בהיקפה, חוללה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בראשותה של ד"ר שלומית ווגמן-רטנר מהפכה של ממש גם בתחום הארגוני של הרשות. על כך, אגב, זכתה הרשות לפרס נציבות שירות המדינה להתייעלות בשבוע שעבר.

"עם כניסתי לתפקיד גיבשתי תוכנית אסטרטגית מקיפה לרשות. בתמיכה ובליווי של מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, ובגיבוי מלא של שרת המשפטים, איילת שקד, ביצענו מיפוי צרכים מקיף של הרשות. בעקבותיו הובלנו ברשות מהפכה של ממש, מהפכה שהובילה להתייעלות חסרת תקדים. כתוצאה מכך שילשנו את שיתופי הפעולה הבינלאומיים שלנו, את מספר הפרפרזות המודיעיניות שהעברנו לכל אחד מגורמי האכיפה, ואחוזי האפקטיביות שלנו קפצו לממדים גבוהים במיוחד. איך עושים את זה? הפכנו להיות יחידה ממוקצעת יותר, יחידה שיש לה צוותי עבודה ישירים מול כל גוף במשטרה, מול כל יחידה ברשויות האכיפה. הפכנו מרשות שכל אחד בה יודע לעשות הכול לגוף שכל מי שעובד מול יחידה חיצונית מכיר לעומק את היחידה שמולה הוא עובד. שיפרנו את כל תהליכי העבודה. הקמנו אגף בינלאומי, הבאנו מומחים גם מהסקטור הפרטי. בשורה התחתונה, ייעלנו את הרשות בצורה מדהימה והפכנו אותה לגוף מתקדם בהרבה מהרשות שהייתה בתחילת דרכה. בתקופה זו זכתה הרשות בפרסי הצטיינות רבים. הצלחנו לעשות זאת בעיקר בזכות צוות העובדים והמנהלים המקצועיים ברשות, שעובדים כולם מסביב לשעון, בארץ ובחו"ל, במקצועיות ובמסירות מעוררות התפעלות, כדי לאפשר את קפיצת המדרגה הזאת. ההצלחה היא בזכותם".

עדות נוספת לייחודה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולהצלחתה להטביע חותם אמיתי בנוף היא קיום כנס בינלאומי בישראל. ארגון FATF בחר לקיים כאן את כנס המומחים הבינלאומי בסוף מרץ. הכנס עסק בנושא מימון טרור, מטבעות קריפטוגרפיים וחילוט בינלאומי ועוד. "יש בכך הבעת אמון מאוד משמעותית מצד הארגון החשוב הזה", מביעה ד"ר ווגמן-רטנר שביעות רצון.

אחרי שנשמה לרווחה וזכתה לאין-ספור תשבחות בעקבות הביקורת הבינלאומית מהחשובות שבוצעו כאן במדינה בעשור האחרון ובעקבות השינוי הארגוני ברשות, מאחלת לעצמה ד"ר ווגמן-רטנר להמשיך ליהנות מאתגרי הניהול בשירות הציבורי. ולא, לפחות כרגע אין לה חלומות לעבור לכס השיפוט, אלא דווקא להמשיך להתפתח בתחום הניהול הבכיר בשירות הציבורי.

מה את מספיקה לעשות בזמנך הפנוי, אם יש לך כזה, מעבר ללכידת עבריינים מלביני הון?

"אני מנסה לבלות כמה שיותר זמן איכות עם הילדים שלי, לבשל איתם, לטייל איתם, ומשתדלת מאוד להיות מעורבת בחיים שלהם, וכמובן, להקדיש את הזמן לבן זוגי לחיים".

לצד זאת, כאמור, מקדישה ד"ר שלומית ווגמן-רטנר את חייה למאבק בשניים ממחוללי הפשיעה החמורים ביותר בישראל, ומצליחה לעשות זאת, כפי שגם ארגון FATF הספיק לגלות, בצורה מעוררת הערכה.

 

בדוק גם

צילום באדיבות המשפחה

חייל צה"ל נרצח בפיגוע דקירה סמוך ליישוב במרחב חטיבת עציון

דביר יהודה שורק, בן ליואב ורחל שורק בן 19 תושב עפרה, נרצח הלילה בפיגוע בגוש עציון. …