חבר מכוכב אחר – הלילה בו נכבשה העיר אילת

קרלוס בן נון אמר: "בעת שהנחיתי את תכנית הרדיו השבועית שלי, התקשר לאולפן אדם שסיפר בהתרגשות כי בעקבות דיווחים בירדן ובאילת אודות עב"מ הטס מעל האזור, עלה להרים שמחוץ לאילת והניח את מצלמתו על חצובה . לאחר זמן קצר ראה לפניו, במרחק לא רב, מעין בועת סבון צבעונית ושקופה למחצה. הוא עשה זום, ואז פתאום ראה מול פניו פרצוף איום ונורא. הוא ברח משם בצרחות איימים וכשהגיע הביתה, נזכר כי שכח בהר את החצובה. הוא החליט לבדוק את הפילם וגילה, להפתעתו כי צילם, אמנם מעט בצורה מטושטשת, את הפנים של מה שנראה לו כשד.

"ליצור היו עיניים שחורות ענקיות, חורים במקום אף ופה קטנטן, ממש חיזר עם מבט נוקב", אמר

יפעת דבוש, מפיקת תכנית הרדיו באותה התחנה, מספרת על אירועי אותו הלילה: " היינו בשידור חי כשהתקשר אדם ומסר שראה חיזר ןשהוא עצמו שרוי במצוקה. קבעתי איתו פגישה ואמרתי שעוד חברים יגיעו. כשהגעתי אליו הביתה, ראיתי אדם, כבן ארבעים, היסטרי ומבוהל. הוא הראה לנו את הסרט. חלחלה אחזה בי. לשבריר שנייה עומד מולי יצור כמו ב"תיקים באפילה", עם פנים רחבות עם עיני שקד גדולות ואף קטנטן. לא חתול ולא איילה. הייתי אומרת בהחלט שזהו חיזר. הרגשתי פחד עוד המון זמן לאחר הצפייה".

הצלם, שמעון זוהר שמו, הסתגר בביתו. את הקלטת השמיד, ככל הנראה, והוא סירב להתראיין.

לאחר ימים אחדים, אותר צלם נוסף שצילם באותו הערב באילת. בני מזגיני, דמות מוכרת ופיגורה פוליטית מובילה בעיר. הוא חברו של זוהר, וכך סיפר לנו: "כשזוהר סיפר לי על החוויה שלו מהלילה הקודם, לא כל כך האמנתי לו. בכל זאת, חזרתי איתו למקום, על מנת לאסוף את החצובה שהשאיר כשברח. החצובה נעלמה ובמקום נמצא שטח שרוף ומפוחם בקוטר של כשלושים מטרים. השעה היתה שתיים בלילה וכל אילת היתה על הרגליים. ממעל ריחף לו עב"מ ענקי. רציתי לנסות לתפוס אותו במצלמה שלי. זוהר שיקשק מפחד. הגענו לתל שחורת, שלוש מאות מטרים צפונית ליציאה מאילת, ופתאום ראינו בשמים אור ענקי שהאיר את כל האזור. זה לא היה מטוס או או משהו ארצי. הגוף היה ענקי, נע בתנועות סיבוביות וסביבו נעו במהירות אורות צבעוניים מתחלפים. אחרי כשבע דקות, כשאני עדיין בשוק מוחלט, הכל נעלם.

בהיתי בחשכה. אחרי עוד כמה דקות הופיע במרחק של פחות מארבעים מטרים, משהו דמוי צלחת, בגובה של כעשרים מטרים מעל פני האדמה. נשמע ממנו צליל מיוחד, כמו זמזום מאוד צורם באוזן. בבת אחת נדלקו סביבו אורות אדומים, כחולים וירוקים. ושוב, בבת אחת, זה נעלם מהעיניים. חשבתי כבר שהכל נגמר.

ישבתי שתול במקום. אוחז בידי את המצלמה שלא עשיתי בה שימוש. פתאום יצאה מולי, כמו משום מקום, במרחק של אולי מטר, דמות עם פרצוף מפחיד ומשונה. כנראה שמרוב פחד, לחצתי על כפתור המצלמה פעמיים. שמעון התחיל לצרוח "שמע ישראל, שמע ישראל". זה לא היה משהו מהטבע, אלא חיזר שיצא מהגוף שריחף קודם בסמוך אלינו. אני מוכן להישבע בבית המשפט ולהיבדק במכונת אמת. מה שראיתי, היה חיזר".

לפניכם עיבוד המחשב של הדמות כפי שצולמה. העיבוד נעשה בעיתון מעריב בו עבדתי באותה העת.