מבזקים
דף הבית / יהדות וקהילה / דבר תורה להילולת רבי דוד אבוחצירא שחל ביום יד' כסלו

דבר תורה להילולת רבי דוד אבוחצירא שחל ביום יד' כסלו

דבר תורה לכבוד הילולת רבי דוד אבוחצירא שחל ביום יד' כסלו מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א.

יומא דהילולא של המלך דוד, רבינו דוד אבוחצירא הי"ד. הנה, מסכת חייו והוצאתו להורג של המלך דוד ע"י בני עוולה, צריכה להיות כמגדלור מקודש לנו לדורי דורות.

הנה בימי קדם, רודפי התורה והמצוות, מצאו תלאות שונות ומשונות, להצדיק את השיתוק הרוחני של עם ישראל, ובכל דור קמה וגם ניצבה עלילה חדשה.

היו דורות שרדפו את התורה ואת הרבנים באמתלה שמפריעים לסדר השלטון הנכון, היו דורות שגזרו גזירות באמתלה שאסרו את לימוד התורה וכן הלאה, בכל דור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.

והנה ביום זה, יום ההילולא של המלך דוד, נשים מול עינינו ונעורר את זכרו ע"י המעשה בדבר הוצאתו להורג בקידוש ה'.
רבי דוד היה ידוע כקדוש עליון, כתב שלושה חיבורים: "פתח האוהל" – על חמישה חומשי תורה, "שכל טוב" – על ענייני מדרש ומוסר, "רישא וסיפא" המבאר את הקשר שבין סיומה של פרשה לפרשה שאחריה. וידוע מה שאמרו חכמי דורו, ששלושה ספרים אלו נכתבו ברוח הקודש.

רבינו דוד עבר ייסורים קשים, שתי נשיו נפטרו ושבעת בניו נפטרו בחייו, אך תמיד היה בשמחה ובאהבה עצומה להקב"ה, וכל חייו ומאוויו היה רק עבודת ה'. ידועה קדושת העיניים העצומה שהייתה לו, מרוב שנזהר בקדושת עיניו ובסיגופין שסיגף עצמו, התעוור כ-5 שנים בשתי עיניו.

באחת השנים, ביום ההילולא של מו"ר זקנו רבנו יעקב אבוחצירא, ביקש רבנו דוד, שיביאו בפניו את ספרו הקדוש של מו"ר זקנו אביר יעקב, אחז את הספר "מחשוף הלבן" וייחד כמה ייחודים, והנה נס נפקחה עינו האחת והחל לראות בה. וכאשר תלמידיו לחצו והפצירו בו על עינו השניה, אמר להם: די לי לראות בעין אחת ולעבוד את ה' בעין אחת.

באותם ימים התחוללה המלחמה הגדולה בין צרפת הנוצרית, לבין מרוקו הערבית והצרפתים. בשנת תרע״ז, כבשו את מרוקו וכן את המחוז שרבינו היה מרא דאתרא, אך אחרי זמן קצר, צץ ופרח מנהיג רשע ועריץ בשם מולאי מחמוד בן קאסם ימ"ש, שהכריז על עצמו כמו שאהיד, שהוא צאצא ישיר של נביאם, והתחיל מלחמת דת וקודש נגד הנוצרים ולדכא את היהודים, והלך וקבע את בירתו בעיר ריסאני, מקום מושבם של בני משפחת אבוחצירא.

והנה מיום ליום הלך וגזר המנהיג האכזר גזרות קשות על היהודים, אסר עליהם להשתמש בטבק משום שטען שטבק הוא תוצרת של השטן, וכן גזרות שונות ומשונות מידי יום ביומו. ובכל פעם שאוצרותיו היו מתרוקנים, היה מטיל מיסים וגזרות קשות על היהודים.

ערב שבת קודש, לפני י״ד בכסלו, הלך והוציא גזרה קשה שברור וידוע לו שהיהודים עוזרים לנוצרים ולצרפתים לכבוש שוב את מרוקו, הלך והתיר את דמם של כל בני הקהילה. פחד ואימה אחז בכל בני הקהילה, ביודעם שבכל רגע צמאי הדם יקומו וישפכו את דמם, נשים זקנים וטף ביום אחד.

באותו ליל שבת הזדעזעו כל בני ביתו של המלך דוד, כאשר היו רגילים לראותו בכל ליל שבת לבוש לבן כמלאך ה' צבקות, ובאותה שבת, שיצא מעליית הגג, חדרו, יצא לבוש בגדים שחורים ופניו היו נפולות, וכך קם והלך לבית הכנסת בבגדים שחורים. הדבר העכיר יותר את האווירה והדאגה אצל כל הקהל.

למחרת ביום שבת קודש, זמן רעווא דרעווין, בא אותו מפקד צמא דם וביקש לכנס את כל היהודים בכיכר העיר, הבינו כל הקהילה שאחת דתם להמיתם.

הצורר האכזר החל בעיניו לספור ולבדוק את כל ראשי הקהל אך אחד היה חסר לו, המלך דוד הי"ד לא היה מבין כל היהודים שעמדו בכיכר העיר. בכעס עז צרח ואמר היכן הוא? פנו ואמרו לו בביתו יושב ולומד תורה ומייחד ייחודים. שלח מהר את חייליו להביאו ולראות מה מעשיו. כשנכנסו האויבים הצוררים לביתו, מצאוהו יושב ולומד משניות שבת ובפיו דברי המשנה בעוקצין (פרק ג, יב): "אמר רבי יהושוע בן לוי עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות".

כשהביאו את רבי דוד בפני אותו רשע מולאי מוחמד ימ"ש, שאל אותו רשע, מדוע אתה כותב מכתבים אל הנוצרים הכופרים ומזרזם שישובו הנה? המלך דוד השיבו בנחת, חלילה לי מעשות זאת אדוני. הצורר הרשע לא קיבל את דבר תשובתו, אלא שעמידתו היציבה ודיבורו השלו והרגוע של המלך דוד, הוציאוהו משיווי משקלו ומיד נתן פקודה להוציא להורג את המלך דוד ויחד עימו שניים מעשירי העיר, את רבי יצחק בן שמחון הי"ד ובנו רבי דוד הי"ד.

כל הקהל החל למרר בבכי ולבקש את כפרתם שהם ימותו כפרת רבם, אך הצורר עמד על שלו, וכך הובילו את שלושת הקדושים לקצה הכיכר, אשר שם עמד תותח גדול, ובגזירת אותו רשע קשרו את רבי דוד לתותח וכך ירו בגופו הטהור.
אנשים שראו את אותו מחזה מפחיד, מספרים ואומרים שראו כמעין שלושה יונים לבנים יוצאים ופורחים באוויר.

אותו צורר רשע גזר גזירה באותו היום, שמי שיבכה או יצטער על רבי דוד, יוציאוהו להורג ואף את גופת רבי דוד לא הסכים למסור אותה לבני משפחתו ולקהילה היהודית, רק לאחר ימים רבים ושלמונים מרובים ששולמו, הסכימו לתת בסתר את גופתו הקדוש ובתנאי שיטמנו אותו בסתר. וכך בלוויה עצובה וכואבת בלי בכי וצער, שאנשי הצורר הרשע ימ"ש לא יראו שבוכים, חברא קדישא חפרו שתי בורות, בור אחד טמנו בו את רבי דוד וכיסו בחול שלא יראו ששם נטמן, ובור שני הניחו בו תכריכים ופיארו והידרו אותו כדי שיחשבו ששם נטמן. עברו ימים, והצורר הרשע ימ"ש שלח את חייליו לפתוח את הקבר ולהוציא את הגופה ולקבל פידיון כספי, אך לא מצאו שם מאומה.

הנה, בדורות אלו, שאף נגזרים גזירות קשות ביותר על עם ישראל ועל חכמי ישראל כדורות ההם, אשר רדפו את התורה ולומדיה ברדיפות שונות ומשונות, חייבים אנו להתפלל על חכמי ישראל, שהקב"ה יצילם מיד צר. ומי שנותן מעצמו לכבוד החכמים בשעות קשות אלו, יש לו זכות ויש לו שותפות לו ולבניו אחריו עם המסירות נפש שמסרו את חייהם. ומי שנגרר אחרי רודפי הדת והתורה למיניהם ולתולדותם, שותף הוא למחריבי הדת אשר החל ניצניהם בדתן ואבירם.

והנה, ביומא דהילולא קדוש זה של המלך דוד שעליו אמרו דורו "סולת נקיה טהורה רבי דוד אבוחצירא" והוא איש חי עלה שמים בארצות החיים.

נשתדל לייחד נפשנו ולהדליק נר לעילוי נשמתו, ושיהיה בשמים מליץ יושר לפני כיסא הכבוד בעדנו ובעד כל אחינו בית ישראל המצויים בדור של מלחמה מתמדת של האור והחושך. שנזכה לתקן עולם במלכות שדי ולהרבות כבוד התורה ולהרבות כבוד שמים בכל מקום ונזכה לגאולה שלימה בקרוב.

 

%d7%91%d7%9f-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%98%d7%99%d7%94

מאת: בן ציון עטיה

 

%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%90

בדוק גם

מתחברים 1

המיזם החדשני ללימוד הדף היומי של הש"ס

בשבועות האחרונים נערכים בארץ ובעולם בהפקות מושקעות ברוב פאר והדר למחזור ה- 13 של סיום …