ראש הממשלה השתתף בטקס הענקת עיטור למצטיינים במאבק בסחר בבני אדם

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף הערב בטקס בבית הנשיא. בטקס הוענקו עיטורים למצטיינים במאבק בסחר בבני אדם

שלום שי גיחז | כ"ד בכסלו תשע"ט | יום ראשון 2 בדצמבר 2018 | מערכת ישראל ניוז

מדי שנה מוענקים על ידי נשיא המדינה עיטורים ממלכתיים לגופים ממשלתיים או לגופים שאינם ממשלתיים או לאנשים פרטיים, שתרמו תרומה משמעותית למאבק בסחר בבני אדם.

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הענקת עיטור למצטיינים במאבק בסחר בבני אדם בבית הנשיא: ״אנחנו ערב נר ראשון של חנוכה: באנו חושך לגרש הערב, ובכל ימות השנה. אנחנו נחושים להתמודד באופן חסר-פשרות עם התופעה הבזויה של סחר בבני-אדם. עצם המילים הללו, המושג הזה מעורר חלחלה, בכל מי שצלם אנוש בקרבו. אני מברך אתכם, מקבלי העיטורים, על עשייתכם החשובה בתחום הזה. כל הכבוד לכם. ואני גם מודה לכל הגורמים שנרתמים יחד אתכם להסיר את הנגע הזה מחיינו.

המדיניות העקבית שלנו – של הממשלות בראשותי, של גופי החקיקה והאכיפה, של הארגונים, של הרבה מאוד מתנדבים – הפעילות הזאת מניבה פירות בולטים. זוהי השנה השביעית שבה מחלקת המדינה של ארה"ב מדרגת את ישראל בקטגוריה העליונה של המדינות שנאבקות בסחר בבני-אדם. יש עוד אתגרים שבהם צריך לטפל, יש עוד הרבה מה לעשות כדי לפתור את המצוקה של גברים, נשים, ילדים, אפילו תינוקות ואנחנו נמשיך לטפל בכך. אנחנו לא נרפה מן המשימה. כי גם מקרה אחד של ניצול מחפיר – הוא מקרה אחד יותר מדי!

אותם מנוולים, מפלצות, אותם אנשים שמשעבדים חסרי ישע, והופכים אותם לחפץ עובר לסוחר – הם מחזירים אותנו מאות ואלפי שנים לאחור. העבדות מלווה את האנושות מראשיתה. סחר עבדים רווח ברבות מתרבויות העולם; במצרים, ביוון וברומי. מעטים בלבד שחו נגד הזרם, והדגישו את השוויון היסודי בין בני-האדם, ביניהם היה הפילוסוף הרומי סנקה, שכתב כי העבד "מתענג על אותם השמיים, נושם בשווה, חי בשווה, מת בשווה" – אבל הוא הוקדם במונחי יסוד באלף שנים על ידי עמנו.

לנו עצמנו יש הרבה סיבות לגאווה. תורת ישראל דגלה מוקדם מאוד ברעיונות מתקדמים, מהפכניים מאוד, ביחס לעולם העתיק: קודם כל בעיקרון החירות, שקיבל ביטוי ביציאת מצרים, וכן בחוקי שחרור העבדים – בשנה השביעית ובשנת היובל. צריך להבין שזו הייתה מהפכה שאי אפשר להבין אותה אם מסתכלים על כל ההיסטוריה של העולם העתיק וכל חוקי העולם העתיק, וכל הספרות של העולם העתיק. דבר כזה לא היה, אבל זה היה אצלנו. שלא לדבר גם על הרגישות שלנו, על פגיעה מינית באישה חסרת הגנה, כפי שכתוב: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש – כן הדבר הזה".

את המורשת המוסרית הזאת צררנו בתרמילינו. דבקנו בה בימי-הביניים ובזמן החדש, שבהם הוסיף להתקיים סחר-עבדים. אני חייב לומר שאתגרי העבדות המודרנית, במובן מסוים, אינם נופלים מאתגרי העבר. מבחינות מסוימות הם עולים עליהם. ראשית, בעידן הגלובלי קל יחסית לעבור מארץ לארץ. וכידוע, פרצה קוראת לגנב: התופעה של הברחת בני-אדם למטרות ניצול – חוצה ימים ויבשות. זו התופעה הראשונה שאנחנו רואים. שנית, האינטרנט והרשתות החברתיות משמשים לא-פעם כזירת מסחר בבני-אדם, ממש כמו במכירה פומבית של רכוש. שלישית, זה דבר נורא, אבל זה זול מאוד להשיג עבדים. בעת הקדומה בעליו של עבד בדרך כלל שמר על חייו – כי מחירו היה גבוה. אבל היום, בייחוד בחברות קורסות, ולצערי יש לא מעט סביבנו, הכל נמצא בהישג-יד. יש מי שמכנה זאת: 'Disposable People', 'אנשים חד-פעמיים' –שמקמטים אותם וזורקים אותם לפח. אגב, גם בכוסות הפלסטיק ובצמצום הזיהום הפלסטיק העולמי אנחנו נדרשים לטפל, ונעשה זאת.

במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית אסור שיהיה מקום למעשים אפלים כאלה. הם עומדים בסתירה מוחלטת לעקרונות החירות, הצדק והשוויון – שהיו ויהיו נר לרגלינו. הגדר שהקמנו בגבול סיני כדי לבלום את נחשולי המסתננים הבלתי-חוקיים לארצנו – הגדר הזאת מסייעת לנו מאוד. היא מונעת בין היתר את הסחר השיטתי בנשים, שבעבר הוברחו ארצה, עונו ונוצלו קשות. שמעתי שמביאים גם בדרכים אחרות, לא באותו היקף ולא באותה אכזריות. היו שם שיירות של מסתננים עם קבלנים, סוחרי עבדים שהיו קודם כל מתלבשים על השיירה, משעבדים את האנשים, חוטפים את הילדים, מוציאים איברים, אונסים את הנשים, הופכים אותן לשפחות, ולצערי זה בדיוק מה שקורה במרחב סביבנו, ברדיוס עצום: האיסלאם הקיצוני הביא חורבן על אזורים נרחבים, תוך איבוד כל רסן מוסרי. רצח, התעללות, הטלת מומים גופניים גם למטרות כסף וגם למטרות רשעות, רוע והרבה אונס – אלה תופעות שבשגרה. הלב נקרע לשמע הזוועות שעוברות הנשים היזידיות; לנוכח הסאגה הבלתי-נגמרת של הנערות הניגריות, שנחטפו בידי קנאי 'בוקו חראם'. סיפר לי על זה נשיא צ'אד, על הקרב הבלתי פוסק הזה; למראה הנישואים בכפייה של המוני ילדות קטנות, בתימן ובארצות רבות נוספות.

מועצת זכויות האדם של האו"ם בוחרת בצביעותה לגנות את ישראל השכם והערב, זה אבסורד בפני עצמו – אבל מדוע אינם משקיעים מאמצים בזכויות אדם, בני האדם, בנות אדם, קשישים, בוגדים, ילדים, עוללים. מדוע אינם משקיעים מאמצים כלשהם בהטבת חייהם של אותם מיליונים אומללים.

מאוד התרגשתי לאחרונה, ודאי כמו רבים מכם, מבחירתה של נדיה מוראד היזידית לכלת פרס נובל לשלום. היא תקבל את הפרס בשבוע הבא. כשנדיה ביקרה בשנה שעברה בישראל, היא סיפרה בכאב ובעוצמה בלתי רגילה על חטיפתה בידי דאע"ש ועל הפיכתה לשפחה. כיום היא עוזרת לנשים אחרות, שחייהן וכבודן התפוררו כאבק. נדיה מוראד מייחסת חשיבות מיוחדת לשיתוף הפעולה איתנו, עם עמנו – עם למוד סבל שמגלה רגישות לרדיפת אחרים.

כמדינה ששואפת להיות מגדלור לאומות – תסתכלו במרחב גדול מאוד סביבנו, אנחנו מגדלור גדול בחשכה. מגדלור גדול באפלה, גדול מאוד – כמדינה ששואפת להיות מגדלור לאומות, נמשיך להיאבק בכל כוחנו בגילויי הסחר בבני-אדם, ובמקביל נילחם באלימות נגד נשים.

בשבוע שעבר ביקרנו רעייתי ואני במעון לנשים מוכות בירושלים. הקשבנו להן, חיבקנו אותן, שיחקנו עם ילדיהן. בעקבות הביקור פורסם כאילו הנחיתי להקים ועדת שרים מיוחדת. "עוד ועדה" כך אמרו, שתפעל להבטיח עתיד טוב יותר לקורבנות האלימות. לא. הוועדה כבר קיימת. אני עשיתי משהו אחר. מה שהחלטתי בעקבות הביקור, הוא שבוועדה הזאת נגד אלימות נשים, אני אעמוד בראשה כראש ממשלת ישראל. יש מעט מאד ועדות שרים שאני עומד בראשן. יש את הקבינט, ועדת השרים, ועדת השרים לביטחון, ואנו רואים את התוצאות לביטחון ישראל. יש ועדת שרים לרגולציה, אני עומד בראשה, ותוך שלוש שנים העלנו את ישראל למדרג התחרותיות העולמי מהמקום ה-25 למקום ה-17. אלה ועדות שעובדות. יש ועדת שרים למען אחינו העולים מאתיופיה שהביאה לשיפור עצום בזכויותיהם ולתודעה של המשטרה ושל גופים אחרים שבאמת עשו שינויים מרשימים מאוד ביחס לציבור החשוב הזה. ועכשיו אעמוד בראש הוועדה שתפעל להבטיח עתיד טוב יותר לקורבנות האלימות המחפירה הזאת.

אני כל כך הזדעזעתי, פעמיים. פעם אחת ממה שעובר על הנשים, ופעם שנייה ממה שלא עובר על הגברים המכים, שום דבר, כמעט שום דבר. אמרתי שזה כמו טרור, מה ההבדל, זה טרור. אז אנחנו לא נלחמים בטרור רק על ידי זה שאנחנו עוזרים לקורבנות הטרור, בוודאי שאנחנו עושים את זה. אנחנו נלחמים בטרוריסטים. יש פה ליקויים יסודיים, אנחנו נכנס את הוועדה פעם אחר פעם במטרה לתקן אותם, לצמצם את הפערים ולהביא עתיד טוב יותר ותקווה לנשים הללו. נעשה זאת יחד עם הציבור הרחב שאני מבקש ממנו לגלות מעורבות במקרה של כל חשד לניצול, להתעמרות או לאלימות, יחד עם אנשים ונשים חדורי שליחות מכל מגזרי החברה, ויחד אתכם, מקבלי עיטור השנה ומקבלי העיטור גם בשנים הקדומות. יחד נפעל להביא אור לעולמם של הסובלים במחשכים מאחורי דלתיים סגורות.״