זעקת הגמלאים ומשפחות השוטרים: "היד שנותנת היא גם היד שסוטרת"

כבשת הרש: מאבקם של גמלאי משטרת ישראל עולה דרגה. החלטת הממשלה משנת 2006 לעלות את שכרם של גמלאי הצבא, מחייבת בחוק להעלות גם את שכרם של גמלאי משטרת ישראל, שב"ס, שב"כ ומוסד. בפועל זה לא קורה. משרד האוצר חולט את כספי הגמלאים המגיעים להם כחוק, כאשר פסק דין והחלטת בית המשפט שקבע במפורש להעלות גם את שכרם. הגמלאים כועסים ויוצאים להפגנות ענק

יהודית רימון | ו' בחשוון תשע"ח | 26 באוקטובר 2017 | מערכת ישראל ניוז

גמלאי משטרת ישראל קובלים על הסכמים שנקבעו על ידי הממשלה, אך אינם מכובדים. בשנת 2006 נתנה ממשלת ישראל תוספת שכר של 7% אחוזים לכלל גמלאי הצבא. תוספת 'אי בטחון תעסוקתי' קראו לה. התוספת היתה חייבת להתעדכן באופן אוטומטי, על פי הסכמים קודמים, גם לגמלאי המשטרה, השב"ס ושירות הבטחון. בפועל הדבר לא קרה.

לאחר שפנו הגמלאים למשרד האוצר בדרישה לממש לאלתר את זכויותיהם, הוגשה גם תביעה בבית המשפט. דוד סיטון מראשי המאבק מספר: "על איזה אי בטחון תעסוקתי הם דיברו? באותו משקל אפשר לקרוא לזה תוספת כיפה אדומה. האוצר משנה החלטות ממשלה אך זאת לא החלטה לביצוע, לפי מה שקורה אצלנו. אותה ממשלה שקבעה שנקבל העלאה בשכר, היא גם אותה ממשלה שמעמידה נגדנו פרקליטים כדי שלא נקבל את מה שמגיע לנו בחוק".

עופר אשקורי גמלאי משטרה מוסיף: "התוספת הזו שקיבלו גמלאי הצבא, היתה אמורה להיות תוספת גם לגמלאי המשטרה, לגמלאי שירות בתי הסוהר, לגמלאי משמר הכנסת, שב"כ ומוסד. זה מה שנקבע. לאורך הזמן הגשנו תביעה ונעשתה פניה לשרי האוצר. פנינו בזמנו לשר האוצר דאז, יאיר לפיד ועכשיו לשר כחלון. ביקשנו ממנו שירד מהתביעה. היות והאוצר לא שילם, משנת 2006 התנהל דיון בבית הדין לעבודה. דיון שנמשך עד לפני חצי שנה".

בחודש יוני 2017 נתנה החלטה על ידי בית משפט, למשרד האוצר לשלם לגמלאים את כספי התוספת, כפי שהובטח להם ואשר מגיעים להם על פי חוק. בפועל הדבר לא קורה. הגמלאים ניסו לקבל את הכספים המגיעים להם, לפני שיפנו לערכאות ואף פנו לשרי האוצר וזאת התשובה שקיבלו

דוד סיטון: "שר האור דאז, יאיר לפיד הבטיח לנו. היות ומדובר בתביעה משפטית, הכסף שמור אצלו במשרד האוצר ונחכה להחלטת בית המשפט. פנינו גם לשר כחלון שהחליף את לפיד וביקשנו שמשרד האוצר יקיים את ההבטחה שלו, וביקשנו ממנו שירד מההתנגדות ויתן את הכסף. הפנייה לכחלון נעשתה  לפני המשפט, היות והדבר עומד בבית משפט, נאמר לנו שהוא מחכה לפסק הדין".

עופר אשקורי: "באמירה של כחלון זה עוד סוג של אמירה שלטונית שניתנה לגמלאים טרם החלטת בית משפט".

דוד סיטון: "כחלון ככל הנראה חשב שיקרה כמו שקרה עם קודמו ואז הוא יגיד 'אחרי המבול'. הוא יעבור את זה וששר האוצר הבא ישבור את הראש ויתמודד איתנו".

שר האוצר משה כחלון הבטיח לגלאים לכבד את פסק הדין, בטרם קבלת פסק דין ומשהתקבל פסק דין המורה למשרד האוצר לכבד את ההסכמים שנעשו עם הגמלאים, לא טרח השר לעמוד בהבטחתו ואף הגיש ערעור על הפסיקה, לבית המשפט.

דוד סיטון: "השופטים כתבו ביקורת קשה מאוד על התנהלות משרד האוצר בכל המהלך הזה. מילים קשות נכתבו שם. נכתב על שר האוצר שנהג בחוסר הגינות שלא בתום לב ופעל ללא סמכות. השופט נתן להם 45 יום לערער על ההחלטה. חשבנו ששר האוצר לא יערער על ההחלטה ויישם את ההחלטה".

עופר אשקורי: "שר האוצר החליט לערער על ההחלטה. מדובר על כספים שמגיעים לגמלאים רטרואקטיבית משנת 2006. מדובר ב- 4.8 מיליארד שקל ברוטו וכל שנה קדימה זה 500 מיליון שקל ברוטו. תוספת דיפרנציאלית לשכר לפי דרגות".

גמלאי משטרת ישראל הבינו מהר מאוד שמשרד האוצר יערער על פסק הדין והחליטו לצאת להפגנות ברחבי המדינה. תחילה הוקם מערך של ועד גמלאים, דבר שלא היה להם לפני כן, ומזה כארבע חודשים הם פועלים באופן רציף במחאות והפגנות ברחבי המדינה. בנוסף, הגמלאים נמצאים בקשר רציף עם חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית שיכולים לעזור במאבקם, ובתקווה שאלו יתמכו גם במאבקם.

עופר אשקורי: "אנחנו דורשים את מה שמגיע לנו על פי קביעת ממשלה. לא מדובר כאן בכספי הטבה וגם לא בתרומות או בהטבה. אנחנו מבקשים את התוספת שמגיעה לנו בעקבות תוספת בשכרם של גמלאי הצבא. מה שהאוצר עושה זה עוול משווע. זה גרם לנו להתאגד ולפעול באופן נחרץ להקים ועד לשוטרים שייצג אותנו גם בנושא זה. כדי שנוכל להתמודד גם לעתיד לבוא".

דוד סיטון: "ביום ראשון הקרוב מנשה קרני מארגן הפגנת ענק מול משרד ראש הממשלה, בזמן שתיערך שם ישיבת ממשלה בעניינינו, בהשתתפות המפכ"ל. אנחנו מתכוונים לתמוך במפכ"ל ולהמשיך לפעול בקו שלנו. אנו דורשים מראש הממשלה ליישם במיידי את החלטת בית במשפט הלכה למעשה".

עופר אשקורי: "למשטרת ישראל יש 32 אלף שוטרים ו- 19 אלף גמלאים וזאת לפי הנתונים שנמצאים בידינו. כ- 8 אלף גמלאים מקבלים שכר חודשי מתחת לשכר המינימום".

דוד סיטון: "זה קורה ויכול לקרות רק בגלל שאין אבא ואימא. אני רואה את זה כהתעללות בחסרי ישע. לכן קמנו ועשינו מעשה. אנחנו מכריזים עד כאן. יותר לא יקרה."

חברי מטה המאבק הם: דוד סיטון, עופר אשקורי, מנשה קרני, שלומי תמם ואושרה אסף

מאת: רות קרייתי ויהודית רימון