מאת – יוסי מלמן.

שומרי שמיים : הצצה נדירה לאחת היחידות המסווגות ביותר של חיל האוויר.

על רקע הכאוס בסוריה ואי־הוודאות האזורית נאלץ להק מודיעין להמציא את עצמו מחדש. ומדוע בלתי סביר שהחדירה לדאעש המיוחסת לישראל התבצעה באמצעות סוכן שטח.

השבוע מיהרו בצה"ל להשבית את השמחה של איראן. חיל הטילים של משמרות המהפכה שיגר שבעה טילים לעבר "יעדים" של דאעש בסוריה והתפאר בפגיעות מדויקות, אך גורמים בכירים בצה"ל טרחו מיד לתקן את העובדות: רק שני טילים פגעו בשטח שבשליטת "המדינה האסלאמית" במזרח סוריה, שלושה לא הגיעו כלל לסוריה, ושניים נחתו במרחק קילומטרים מהיעד.

זה לא יהיה בבחינת גילוי סודות לומר כי צה"ל עוקב אחר איראן ואחר הנעשה בסוריה, שבה המצב רק הולך ומסתבך. ארה"ב הפילה מטוס קרב סורי שתקף מורדים פרו־מערביים, ורוסיה הגיבה באיום להפיל מטוסים של הקואליציה. בתוך הלבה הרותחת והמתפרצת הזו מנסה ישראל לפעול בשקט ומתחת לרדאר כדי לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה – מניעת העברת נשק מתקדם לחיזבאללה ומניעת נוכחות איראנית בגבול ברמת הגולן. וכל זאת תוך מאמץ למנוע תקריות בין חיל האוויר לטייסים רוסים.

"בינינו לבין הרוסים אין מנגנון תיאום", מפתיע קצין בכיר בחיל האוויר בשיחה עם "מעריב־סופהשבוע", "יש רק צעדי זהירות שננקטים כדי למנוע תקריות. אבל אנחנו לא מדווחים להם מראש ולא מתאמים איתם את הפעילות שלנו". לדבריו, "אנו לא מבחינים בגיחות של מטוסים רוסיים לעבר ישראל למטרות איסוף מודיעין. הם לא רואים בנו אויב ואנו לא רואים בהם אויב".

האחריות הכוללת על המעקב המודיעיני במרחב האווירי בסוריה ובאיראן היא בראש ובראשונה של אגף המודיעין (אמ"ן), אך לצדה פועלת סוכנות ביון קטנה ופחות מוכרת שמתרחקת מחשיפה – למד"ן (ראשי תיבות של "להק מודיעין"). על היחידה מפקד זה כשנתיים תת־אלוף א'.

השיחה עם הקצין הבכיר מאפשרת גם הצצה לפעילות של למד"ן, יחידה די גדולה בחיל האוויר, שמהווה חלק בלתי נפרד מקהילת המודיעין ומקיימת יחסים הדוקים ודו־שיח קדחתני עם שאר שלושת הגופים: אמ"ן, המוסד ושב"כ. סמכותה היא על כל סוגיות המודיעין בממד האווירי של ישראל. לפי קצין בכיר בחיל האוויר, היא אחראית לשלושה נושאים: לספק התרעה לפני שיופעלו הצופרים על חדירת כלי טיס ושיגור טילים לישראל; לספק מודיעין שעל פיו ניתן יהיה לייצר מטרות לתקיפות מהאוויר של מטוסי החיל; ולספק מידע על אודות האיומים הנשקפים לטייסים באוויר ומהיבשה בעת פעילותם המבצעית.

תוך כדי הפגישה מקבל הקצין הבכיר הודעות המגיעות ממרכז השליטה והפיקוד של חיל אוויר. מפקד חיל האוויר, ראש למד"ן וכמה בכירים נוספים בחיל מקבלים דיווח על כל כלי טיס צבאי או אזרחי שמתקרב למרחב האווירי של ישראל. והמרחב הזה, "התווך" בלשונו של הקצין, "רוגש ורועש". בחדרו תלויה מפה של המזרח התיכון, הים התיכון וחלק של אירופה. "אבל המפה", הוא מדגיש, "לא מספרת את כל הסיפור. קשה להבין ממנה מה קורה בסוריה".

ההתפרקות של השלטון המרכזי בסוריה, יחד עם תהליכים דומים שעוברים על מדינות נוספות במזרח התיכון כמו תימן ולוב, והקשיים של עיראק לתפקד כמדינה, חידדו בכל קהילת המודיעין הישראלית את התובנה שמוטב להם לעסוק ביכולות של האויבים ופחות בכוונות שלהם. בקיצור, המודיעין הישראלי מפגין צניעות בהכירו כי קשה לו להבין תהליכים חברתיים, מניעים וכוונות של אלה שהוא עוקב אחריהם.

על רקע התהפוכות האלה החליט מפקד למד"ן, וקיבל על כך כבר את אישור מפקד החיל, לבצע שינוי ארגוני ביחידתו, שתכליתו להפוך אותה ואת אנשיה ליעילים יותר. הפיילוט, שמטרתו למצות מודיעין בצורה טובה יותר, כבר יצא לדרך.

בלמד"ן פועלות שלוש מחלקות. האחת היא מחלקת מחקר שעוסקת באיומים הנשקפים מהאויבים (סוגי המטוסים, זהות הטייסים ויכולותיהם, המערכות במטוסים וכו') ומחולקת (כמו באמ"ן) לפי זירות (צפון, מזרח, דרום). מחלקה נוספת היא למשימות ומבצעים (מל"ם), שאוספת מידע למשימות חיל האוויר – תקיפות במלחמה, מבצעים מיוחדים וסיוע לכוחות הקרקע – כלומר להרכיב מבעוד מועד יעדים ומטרות לתקיפה, שהם נשמת אפו של חיל האוויר. כך לדוגמה, כבר לאחר ימים אחדים במלחמת לבנון השנייה ב־2006 הפציץ חיל האוויר את מרבית המטרות שהוכנו מראש, ובשאר ימי המלחמה שהתארכה מצא עצמו ללא תעסוקה או מאלתר מטרות. המחלקה השלישית היא של הפעלה, שעניינה הוצאה לפועל של משימות האיסוף המודיעיני.

השינוי המתבצע נובע גם ממהפכת המחשוב. בעבר הרחוק הפרטים והמידע נכתבו בתיקים (פנקסים) או סומנו בסיכות על מפות. כשהיה צורך להשתמש בהם, עסקו יותר מדי אנשי מודיעין בארגון החומר ובהנגשתו. לדוגמה, בעבר נדרש זמן רב לתכנן ולארגן משימה של שלושה מסוקי יסעור למבצע מיוחד בלבנון. לא מעט אנשים עסקו בשאלה מי עושה מה.

הנה עוד דוגמה. בעבר, מספר הקצין הבכיר, "כשהתאמנתי כדי למצוא סוללת טילי נ"מ של האויב, המודיעין שסופק לי היה 'אלינט' – קליטת האותות האלקטרוניים של הסוללה, והוא היה מביא אותי לקרבת היעד. שם כבר הייתי צריך לחפש את הסוללה על משגריה. מאותו רגע איסוף המודיעין היה באחריותי ושל הנווט, ולא תמיד גילינו אותה".

כיום הטייס מגיע לקרבת המטרה מצויד במידע מדויק שלא דורש ממנו להפעיל את עיניו. המידע נגיש לפני המשימה מבעוד מועד ונשלף בעזרת הקלקה אחת במחשב. "בעשר דקות אפשר כיום לקבל דף מטרה", מדגיש הקצין הבכיר. דף המטרה כולל את כל הפרטים הדרושים למשימה – מספר המטוסים, נתיבי הטיסה, האיומים של האויב או סוג החימוש הדרוש למטרה.

השינוי הארגוני יאפשר לקציני מודיעין לעסוק בעיקר: הכנת מטרות ומשימות, ופחות בניהול של החומר לקראתן. בעגה המקצועית קוראים לכך "היתוך מידע". תרומה חשובה לכך תורם, לדברי הקצין, מטוס ה"חמקן" F-35 שרכשה ישראל מארה"ב. עד היום נמסרו לחיל האוויר חמישה מטוסים ועד ל־2025 יהיו לחיל האוויר 50 מטוסים.

"ה־F-35 משחרר את הטייס מניהול המטוס ומניהול המשימה", אומר הקצין הבכיר, שמדגיש כי עם זאת, "אסור לשגות באשליות. ה־F-35, עם כל היכולות הטכנולוגיות שלו, לא נותן ביטחון מלא שאתה מוגן". כמובן שה־F-35 מסוגל להגיע לכל יעד של האויבים – ואלה, למעט חיזבאללה ואיראן, הולכים ונעלמים מהאופק. אבל חשיבותו היא לא בטווח אלא "ביכולות שלו להתמודד עם איומים ולהגיע במהירות ובעוצמה עם חימוש מדויק למקום הנכון".