מבזקים
דף הבית / כללי / שבתאי גרוטס: משפט צבאי

שבתאי גרוטס: משפט צבאי

משפט צבאי הוא המשפט החל על פעולתו של הצבא ועל המשרתים בו. כמו כן חל המשפט הצבאי באופן חלקי על תושבים הנמצאים במצב של ממשל/משטר צבאי, או במצב של כיבוש.
מערכת משפט צבאי נפרדת מהמשפט האזרחי הרגיל קיימת בכמעט כל מדינות העולם, כאשר חריג בולט היאגרמניה בה בוטל המשפט הצבאי בעקבות מלחמת העולם השניה.
לרוב המשפט הצבאי מתחלק למשפט צבאי פלילי (בו מועמדים לדין החיילים על עבירות "רגילות") ולמשפט משמעתי בו נשפטים החיילים על עבירות משמעת שלרוב אינם מהוות עבירות במשפט האזרחי.
 במדינת ישראל
במדינת ישראל חל על המשרתים בצה"ל "חוק השיפוט הצבאי" (תשט"ו, 1955), המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, ככל טריבונל המתמחה בנושא מסוים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצין שהינו משפטן, כפי שבבית הדין לעבודה יושבים נציגי ציבור וכן שופט שהינו משפטן בהשכלתו.
להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות נמוכות יותר בפני קציני שיפוט. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפצ"ר, או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר – עד דרגת סרן) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר – מדרגת רב-סרן ואילך).
קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, נזיפה, קנס, נזיפה חמורה או ימי מחבוש (מאסר).
חייל רשאי להודיע במהלך הדין המשמעתי כי אינו מעוניין להישפט בפני הקצין. במידה וסירב, יועבר החייל לשיפוט אצל קצין בדרגה גבוהה יותר מהקצין שרצה לשפוט אותו. בדרך כלל אצל מפקדו הישיר של אותו הקצין. כמו כן רשאי החייל לדרוש העברת המקרה לבית משפט צבאי (דבר הדורש אישורו של הפרקליט צבאי הראשי).
חיילת לעומת זאת רשאית לסרב להישפט פעמיים – בפעם הראשונה היא רשאית לסרב להישפט בפני אותו קצין בדיוק כמו שחייל מסרב. במקרה שהיא מסרבת להישפט ועולה למשפט אצל קצין בדרגה בכירה יותר אבל אותו הקצין הוא ממין זכר רשאית החיילת לסרב להישפט אצלו – עקב מינו. היא רשאית לדרוש להישפט בפני קצינה בדרגה המקבילה לו. ללא קשר יכולה חיילת גם בפעם הראשונה לסרב להישפט בפני קצין ממין זכר ולהישפט על ידי קצינה. לחייל לא קיימת האפשרות לסרב להישפט בפני קצינה.
קצין שיפוט זוטר רשאי לשפוט חיילים עד לדרגת רס"ל. קצין שיפוט בכיר רשאי לשפוט חיילים וקצינים, אך חובה שיהיו לפחות בדרגה אחת פחותה ממנו. הקצין היחיד שאינו יכול להישפט בפני קצין הוא הרמטכ"ל – בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל (רב-אלוף) במקרה של עבירה חמורה של הרמטכ"ל – שר הבטחון יכול לנזוף בו, לכתוב הערה בתיקו האישי או לפטר אותו מתפקידו. נהוג שקצינים בדרגה גבוהה (תת-אלוף ואלופים) אינם נשפטים בדין משמעתי אלא נשפטים בבית דין צבאי במקרה של עבירה חמורה. קצין שיפוט זוטר רשאי לשפוט חייל לעד שבעה ימי מחבוש. קצין שיפוט בכיר – עד 35 ימי מחבוש, בהתאם לדרגתו. לאחרונה התבצעו רפורמות שונות לפיהן הוגבלו סמכויות קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש גם לפי דרגתם (כאשר קיימת הבחנה בין מספר דרגות ולא רק בין קצין שיפוט זוטר לקצין שיפוט בכיר), וכמו כן, גם בהתאם למהות העבירה.
צה"ל/סדיר/ מילואים//נפקדות /עריקות/ משתמט חו"ל /בקשה להסדרת מעמד
סעיף 94 מגדיר עברת היעדרות מן השירות ללא היתר. החוק מגדיר כי העונש המרבי לאדם אשר יורשע בעברת היעדרות מן השירות שלא ברשות הינו עד שלוש שנות מאסר. סעיף 94א מגדיר עברת ניתוק קשר, זוהי עברה ייחודית לחיילי מילואים אשר מגדירה כי חייל מילואים שלא יצור קשר עם דינו מאסר שישה חודשים.
חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955, קובע סדרת עבירות צבאיות. עריקה שהנה עבירה חמורה יותר מוגדרת בסעיף 92 לחוק.
החוק קובע כי חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור דינו מאסר חמש עשרה שנה.
לעניין זה מגדיר החוק חזקה סעיף 93 וקובע כי חייל אשר נעדר מן השירות ללא היתר למשך 21 ימים רצופים פקודת מטכ"ל 31.0513 "היעדרות משירות סדיר, והק"א הוראת קבע אכ"א 31.05.13 "היעדרות משירות סדיר".
הפקודות הגדירו מחדש את מניין הימים לעברת העריקות ונקבע כי חייל בשירות סדיר יוכרז על ידי רשויות הצבא כעריק לאחר 21 ימים ולא 45 ימים כפי שהיה נהוג בעדכון האחרון של הפקודות בשנת 2006.רואים בו כמי שערק מתוך כוונה שלא לחזור אלא אם יוכח היפוכו של דבר.
העונש המרבי בגין ביצוע עבירה של היעדרות מהשירות שלא ברשות הינו 3 שנות מאסר, ואילו העונש המרבי בגין עבירה של עריקה הינו 15 שנות מאסר.
הרשעה בעבירה עריקות במסגרת בית הדין הצבאי תגרור גם רישום פלילי במשטרת ישראל.
שיפוט בעבירה זו יכול להיעשות במסגרת הליך שיפוט דין משמעתי ועונשו יכול להגיע ל-35 ימי מחבוש.
מ
שתמטי/משתמט חו"ל על-פי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי וזאת על-פי סעיף 35(א) לחוק שירות ביטחון אשר מגדיר כי לעניין חוק השיפוט הצבאי, מועמד לשירות ביטחון החייב להתייצב לשירות סדיר רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל החל מן הזמן שנקבע בהתייצבות. לאור זאת, תחולת חוק השיפוט הצבאי חלה גם על משתמטים וניתן להעמידם לדין בבית הדין הצבאי. שבהם החייל היה במצב שירות לא תקין. לעתים, אם החייל משפר התנהגותו, לקראת השחרור ניתן להגיש בקשה לקיצור התב"ן השלילי. כנגד עריק מופעלת פקודת מעצר ומוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. העריק עתיד להיעצר על ידי רשויות החוק השונות בנוסף למשטרה הצבאית כמו כן, עריק השוהה בחו"ל אינו זכאי לשירות קונסולרי המגיע לכל אזרח על-פי חוק הדרכונים.
בקשה להסדרת מעמד משתמט חו"ל או עריק חייל בסדיר ובמילואים, השוהים בארץ או בחו"ל, יכולים להסדיר את מעמדם מול שלטונות הצבא/ גורמי מיטב בשילוב מקרפ"ר במידת הצורך מבלי להיעצר על ידי משמר הגבול וגורמי משטרה צבאית בביקורת הגבולות לתקופה קצובה בה מבורר עניינם.
מאת: שבתאי גרוטס
מאת: שבתאי גרוטס
הכותב הוא עורך דין, נוטריון ומגשר

אודות Israel-News

בדוק גם

צילום: דוברות המשטרה

רכבי שטח שהוסלקו מתחת לגשר תעלת מים באילת הוחרמו והועברו לגריסה

משטרת ישראל תפסה והחרימה רכבי שטח מאולתרים (באגי) שהוסלקו תחת גשר בתעלות מעבר מים באילת, …