מבזקים
דף הבית / סקירה מהעבר / סקירה על מבצע אופרה בשני פרקים 7.6.1981

סקירה על מבצע אופרה בשני פרקים 7.6.1981

מאת אלי ששון

פרק ראשון
הפעילות הגרעינית בעיראק החלה בשנת 1959, עם חתימתה על הסכם שיתוף פעולה גרעיני עם ברית המועצות, בעקבותיו הוקם כור גרעיני במרחק של 10 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדד. 16 שנים מאוחר יותר, הרחיבה עיראק את התעניינותה בתחום הגרעין, הפעם בסיוע צרפתי. במסגרת הסכם שנחתם בין שתי המדינות, סיפקה צרפת לעיראק כור מחקר מסוים, שהיה ידוע כמתקדם ביותר ביחס לכורי מחקר דומים. הכור הורכב משני מבנים: "תמוז 1", הכור הראשי שבו יוצר אורניום, ו"תמוז2".

בשנת 1979 הוקם פרויקט גרעיני משותף לעיראק ואיטליה, ובמסגרתו הוקמו מתקנים רבים. בסוף אותה שנה הופנה המאמץ העיראקי לרכישת כור איטלקי בעל הספק גבוה בייצור פלוטוניום צבאי, ששדרג את עוצמתו של הכור הקיים.

מעקב אחר התגרענות עיראק

בעקבות מגמה מדאיגה זו של התחזקותה הגרעינית של עיראק, עקבו שלטונות ישראל בדריכות אחר הפעילות העיראקית להשגת מרכיבים גרעיניים. ההערכות המצב של המערכת הביטחונית הטילו ספק בכוונת עיראק להפעיל את הכור לצרכים אזרחיים. ספק זה קיבל חיזוק נוסף בהערכת מצב של אמ"ן ומדוחות מודיעיניים שפרסם, בהם התקבלה המסקנה שהפעילות המאומצת של עיראק להשגת חומר בקיע, מהווה סכנה ברורה ומוחשית לקיומה של ישראל, ושעל מדינת ישראל לפעול להריסת הכור העיראקי.

השאלה הייתה עיתוי הפעולה ושיטת ביצועה. לפי ההערכות, לאחר ספטמבר 1981 יהיה הכור מוכן להטענה בדלק גרעיני, ולהפצתו תהיה השפעה רדיואקטיבית על תושבי בגדד. לכן הוחלט לתקוף את הכור מוקדם ככל האפשר. בינתיים החלה התפתחות בלתי צפויה במפרץ הפרסי. ב-21 בספטמבר 1980 פתחה עיראק במתקפה על איראן. תשעה ימים לאחר מכן, תקפו שני מטוסי "פאנטום" איראניים את הכור העיראקי. אף שנגרם נזק בשווי של כמה מיליוני דולרים, התברר כי המתקנים החיוניים לא נפגעו. שליט עיראק, סדאם חוסיין, יצא בהצהרה לעם האיראני שאל לו לחשוש, וכי הכור הגרעיני מכוון כלפי ישראל. בינואר 1981 שבו המומחים הצרפתים והאיטלקים לעיראק וחידשו את עבודתם.

חלפה כשנה מאז נתקבלה ההחלטה העקרונית כי לא יהיה מנוס מהריסת הכור העיראקי, למרות הקשיים והסכנות הנובעות מכך. סכנות אלה מתגמדות, לעומת הסכנות האיומות בפניהם עלולה לעמוד ישראל. באוקטובר 1980 נפלה בוועדת השרים לענייני ביטחון החלטה להטיל על צה"ל את הריסת הכור העיראקי במועד שיקבע. מלכתחילה היה ברור כי השיטה הבטוחה והיעילה ביותר תהיה באמצעות חיל האוויר.

בחיל האוויר החלו ההכנות. שתי בעיות מרכזיות עמדו על הפרק, הבעיה המודיעינית ובעיית הטווח ונתיב הטיסה. משימה כזו מחייבת מידע מודיעיני מדויק ביותר בנושאים מגוונים ורבים, כמו: ממה מורכבת הגנת ה-נ.מ. באזור הכור האטומי, ומהם החלקים הרגישים והחיוניים בכור שהפגיעה

פרק שני

הגנת ה-נ.מ. באזור הכור האטומי, ומהם החלקים הרגישים והחיוניים בכור שהפגיעה בהם תשבש כליל את הסיכוי לשקמו. זרועות המודיעין השונות נרתמו למשימה, ומלאכתם השתרעה על פני ארצות שונות.

אחד מהנושאים העיקריים שבהם עסק תכנון המבצע, היה בחירת נתיבי הטיסה. האילוצים- המרחק הגדול (כ-1100 ק"מ לכל כיוון), המעבר מעל מדינות עוינות והכמות המוגבלת של הדלק- הכתיבו, למעשה, את בחירת הנתיב.

בטייסות התאמנו בטיסות ארוכות טווח על תדלוקים באוויר, שבסופן תקפו מטרות. למבצע התקיפה נבחרו שמונה מטוסי F-16, שנקלטו בחיל האוויר פחות משנה קודם כן. אל המטוסים התוקפים תוכננו להצטרף שישה מטוסי F-15 לליווי.

המבצע תוכנן ליום ראשון, 7 ביוני 1981, בעיקר להימנע מפגיעה בטכנאים הצרפתים שעבדו בכור, שעבורם יום ראשון הוא יום מנוחה. גם שעת השי"ן בקפידה: 30 דקות לפני השקיעה באזור המטרה. ואכן, בשעה חמש שלושים וחמש לפנות ערב לפי שעון ישראל, הגיחו לפתע מספר מטוסי F-16 ישראליים ממערב לנהר החידקל שליד בגדד. ההפתעה הייתה מוחלטת.

מערכת המכ"ם העיראקית לא חשה בסכנה המתקרבת, על אף שמזה מספר חודשים הייתה דרוכה ביותר בגלל המלחמה שבין עיראק לאיראן. סוללות הטילים נגד מטוסים לא פעלו בזמן וגם טייסות היירוט קפאו. הפצצות החלו ליפול על מטרתן, הדי ההתפוצצויות הראשונות נשמעו למרחקים, ורק אז החלה הגנת ה-נ.מ. באזור הכור לפעול. היו אלה פצצות כבדות מתוצרת התעשייה הצבאית, שהקלה שבהן הייתה במשקל של טונה. אחת מהן פגעה במרכזה של כיפת הכור.

הבניין, שגובהו 20 מטר וקוטרו 32 מטר, החל לקרוס. פצצות נוספות נחתו בבניין. המטרה הייתה להרוס לא רק את המבנה, שבו מצוי ציוד רב, החל במחשבים וכלה במעבדות וצנרת עדינה, אלא לחדור ולפגוע בליבת הכור. זו מצויה במבנה תת-קרקעי כשהיא מוקפת בבריכת מים בעומק של כ-11 מטרים. ואכן, יסודות הבניין נפגעו, ומי תהום חדרו למבנה. תוך שתיים עד שלוש דקות מאז החלה ההתקפה, הכור היה הרוס כולו.

כך בא הקץ לכור העיראקי "תמוז 1". הכור הקטן והמחקרי, "תמוז 2", הצמוד לכור הגדול, נשאר שלם. מטוסי צה"ל עשו פנייה מערבה, לעבר הבית. בכך הוסר מעל ישראל איום הגרעין העיראקי ותם אחד המבצעים הגדולים והחשובים של חיל האוויר הישראלי מאז הקמתו.

בדרך לבגדד- מטוסי הטייסת בדרך לתקיפת הכור העיראקי. 7.6.1981
בדרך לבגדד- מטוסי הטייסת בדרך לתקיפת הכור העיראקי. 7.6.1981

 

הכור שהופצץ
הכור שהופצץ

 

קטע עיתונות
קטע עיתונות

בדוק גם

היטלר בפראג

סקירה מהעבר: מעט רקע ומהלכים מתחילת מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה החלה בפועל בתאריך 1/9/1939 אך למעשה היא החלה לפני, כאשר אדולף היטלר …