האם חוצנים פוגעים באופן נוראי בבעלי חיים?

לאחרונה אנו מוצפים בסרטוני פרסומת משעשעים המכילים מוטיבים "חוצניים" ועב"מים חינניים ודומה כי מה שנראה פעם כמוטיב מבריח לקוחות, מושך היום יותר ויותר צופים.

אלא שבמציאות, בתחום הזה של חקר עב"מים, ישנה תופעה מטילת אימה אף על טובי המומחים והחוקרים אשר כאשר הם נתקלים בה, לבם מחסיר פעימה ואין לאיש מהם פיתרון לתעלומה.

מזה שנים רבות מאד מתרחשים מדי שנה אלפי אירועים זהים, בכל רחבי העולם, הקשורים לבעלי חי מסוגים שונים: סוסים, פרות, חמורים, כבשים, ואפילו לכלבים ולחתולים. המשותף לכל האירועים הללו הן כמה עובדות מצמררות: איברים שלמים מוצאים מגופם של בעלי החי האומללים ומקום הוצאתם נראה בשוליו כעבודה מושלמת של כלי רפואי שאינו קיים על פני האדמה. מקום החיתוך איננו מדמם ולעיתים רבות גופות בעלי החי כלל לא נרקבות.

גם בארצנו הקטנה פגעה הזוועה מספר פעמים.

המקרה הידוע הראשון התרחש בחודש ינואר 1995 במושב פורת בשרון.

סימונה גואטה, בעלת אחד המשקים במושב, הקיצה משנת הישרים שלה, על מנת לצאת ולהאכיל את התרנגולות שלה כארבעים במספר, ואת שלושת הכבשים שלה, וציפתה כי את פניה יקבל כלבה החביב בכשכוש זנב מלא שמחה. אך מה רב היה הזעזוע כשמצאה אותו לא הרחק מהדיר, רועד כולו ושוכב על צידו. כשהפכה אותו, גילתה כי אישוניו נעקרו וגופו חורר במספר מקומות.

בעודה קפואה מאימה וחרדה, הבחינה כי כל העופות והכבשים מתים, כשלחיי הכבשים מחוררות בחור עמוק מצד אל צד, חור סימטרי ועגול.

הווטרינר שהוזעק למקום שלל פגיעת טורף כלשהו. ולא ידע את סיבת הפגיעות. על מנת להוסיף מבוכה וסימני שאלה, הגיעו בימים שלפני האירוע דיווחים מתושבי האזור על צפייה בעצמים בלתי מזוהים ואף התגלו סימנים משונים על פני הקרקע שלא ברור עד היום כיצד נוצרו.

באותה השנה בחודש מאי נכנס אבנר גלאם לדיר הכבשים של משפחתו במושב שדה עוזיה. לעיניו התגלה מחזה נורא: ראשיהן של שש הכבשים, אחת מהן עדיין חיה ומפרפרת, הושחתו לחלוטין. הן היו מחוררות בראשיהן, מצד אחד עד לצד השני.

שוטרי משטרת קרית מלאכי, יחד עם עבדכם הנאמן, הגיעו למקום ופתחו אירוע ביומן המבצעים שמספרו 13 וגבו עדויות מהשכנים. גם השוטרים הנבוכים אמרו שאין כל היגיון במה שהתרחש.

גם כאן כבאירוע פורת נצפו על ידי עמוס גלאם ולינדה אשתו כחמישה עצמים בלתי מזוהים כמה ימים קודם לכן. העצמים היו עגולים וזוהרים ולא השמיעו צליל כלשהו, הם טסו הלוך ושוב במהירות כאשר לפתע מאחד מהם נורתה אלומת אור חזקה מאד שפגעה בפניה של לינדה, אך לא נגרם לה כל נזק מלבד בהלה עצומה. היא רצה פנימה אל תוך הבית מבועתת כולה. למחרת היום לפנות בוקר נשמע מחוץ לבית רעש מוזר וחזק, מעין ציוץ דק, מטריד וממושך. כעבור כשעה מזריחת החמה הגיע אבנר גיסה אל הבית, חיוור כמת ודיווח להם כי דבר נורא ואיום קרה לכבשים שהיו סגורות בדיר: "יצאתי איתו" מספרת לינדה, "אל הדיר וכאשר ראיתי מה קרה לכבשים, קיבלתי פיק ברכיים וצלצלתי מיד למשטרה."

אבנר גלאם הסתכל לתוך הדיר שוב ולדבריו "היה לו חושך בעיניים". "הכבשים חוררו באופן מדויק והחור חלף גם באזור האף שלהן. אף אדם או חיה לא היו מסוגלים לעשות זאת." על העשבייה בסמוך לדיר נמצא עשב רמוס ועליו גרגירים של חומר כסוף שמעולם לא ראה כמותו. הוא תהה להיכן נעלם כל הדם של הכבשים.

למשפחת גלאם אח שלישי, תושב המקום, העובד במפעל צבאי גדול שבו משתמשים בלייזר לחיתוך פלדות והוא מתמצא בזה היטב: "מה שראיתי על הכבשים דומה לירי של קרן לייזר מדויקת בעלת עוצמה אדירה ללא תנודות. הכל נעשה גם באותו העומק, אין סיכוי שבעולם שהפגיעות בכבשים נעשו בלייזר הארצי בדיוק באותם המקומות."

הווטרינר שהוזמן ד"ר בק יוש כתב בדו"ח שמילא כך:"ביצעתי בדיקה מקיפה והסתבר שכל הכבשים סבלו מפגיעה חריפה באזור הפנים. ביצעתי ניתוח שלאחר המוות והממצאים הראו שלא הייתה סיבה ברורה למוות מלבד ההלם. אין לי הערכה לגבי הסיבה הברורה למוות."

יצוין כי שנתיים לפני כן, אירע בדיר של משפחת צרור במושב אירוע דומה: שבע עשרה כבשים מתו בדיוק באותה הצורה בתוך דיר מגודר, מרושת, ונעול. האיברים הפנימיים של הכבשים כאילו נשאבו החוצה.

לאחר כיומיים ביום ראשון מסר לי עמוס גלאם כי אחת הכבשים המתות נעלמה מהדיר הנעול מבלי להותיר עקבות או סימני גרירה ודם. כל הכבשים היו בדיר מליל שישי בערב ואיש לא העז להתקרב למקום.

בכתבה הבאה: הסיפור המלא והנורא על פרשת החמורים המנותחים במושב קלחים, כולל צילומים מזעזעים.

מאת: דוד רונן

דובר העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ ארציים

וידאו: טעימה מעבודתו של דוד רונן בתקשורת