הרשות הפלסטינית מפעילה אמצעי שכנוע בחברה הישראלית

בנאומו בפני ועידת הפת"ח, חשף יו"ר הרשות הפלסטינית את אסטרטגיית ההתשה מול ישראל: "אנחנו מפעילים אמצעי שכנוע פסיכולוגיים בתוך החברה הישראלית. ההשתתפות שלי בהלוויה של פרס והסיוע בשרפה בחיפה הם חלק מהמאבק הפוליטי", אמר.

בנאום ארוך במיוחד שנשא בפני הוועידה השביעית של הפת"ח ב-29 בנובמבר (יום החלטת החלוקה), ושנמשך כשלוש שעות, פרס יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן את האסטרטגיה של הפלסטינים לקראת המשך העימות עם ישראל בשלל החזיתות. ציטוטיו של אבו־מאזן המובאים כאן הם פרי תרגומו של המזרחן ד"ר ראובן ברקו, ואנו מודים לו על הרשות להשתמש בתרגום זה.

בנאומו בפני חברי וועידת הפת"ח, הודה יו"ר הרשות הפלסטינית כי לא ניתן לגבור על ישראל בנוק־אאוט, אלא רק "בצעדים מצטברים" ובשיטת "לבנה אחר לבנה, צעד אחר צעד". יו"ר הרשות הציג למשל את החלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מיהודה ושומרון ומרמת הגולן, כמו גם את ההחלטה האחרונה של אונסק"ו המכחישה את הקשר הייחודי של היהודים לירושלים, כהישגים דיפלומטיים של הפלסטינים.

אבו־מאזן הכריז באוזני שומעיו כי 2017 תהיה "שנת סוף הכיבוש", וכי בסופו של דבר "נעיף את ההתנחלויות" מיהודה ושומרון, "כמו שהם פינו את המתנחלים מסיני ומעזה". יו"ר הרשות הוסיף כי "הכיבוש ייצא מקודשי הארץ, מכפרינו, מערינו ומחופינו". לנוכח העובדה כי ישראל פינתה את חופי עזה עד אחרון תושביה וחייליה לפני למעלה מעשור, תוהה ד"ר ברקו האם אבו־מאזן "חשף את כוונותיו האמתיות: סילוק ה'כיבוש' לא רק מיהודה ושומרון, אלא גם מחופי תל אביב, חיפה ועכו".

בינתיים, עד שהישראלים יתנדבו לעזוב את חופי הארץ לטובת הפלסטינים, אבו־מאזן ואנשיו מקדישים מאמץ ניכר בניסיון לחדור ללבבותיהם של אזרחי ישראל. "אני מאמין בהפעלת מאמצים אסטרטגיים, חברתיים ופסיכולוגיים, כדי להידבר ישירות עם החברה הישראלית, יהודים וערבים", אמר אבו־מאזן, והוסיף כי הוא חותר "לשנות ולגייס את התודעה של האוכלוסייה בישראל בצדקת העניין הפלסטיני".

בתגובה לביקורת חריפה שהוטחה נגדו מקרב הציבור הפלסטיני על נרמול לכאורה של היחסים עם ישראל, טען יו"ר הרשות כי הסיוע לישראל בשרפה האחרונה בחיפה והשתתפותו בהלוויית הנשיא המנוח שמעון פרס ז"ל היו הכרחיים מבחינה אסטרטגית. "זו לא בגידה בעקרונות הפלסטינים אלא חלק ממאבק פוליטי", הסביר. "האסטרטגיה שלנו נושאת פירות, ולכן גם ליברמן כינה אותי 'טרוריסט דיפלומטי' – כי זה מצליח".

"הרשתות החברתיות עוזרות לנו מאוד"
יו"ר הרשות ציין את המרחב הווירטואלי ככלי מרכזי שהפלסטינים עושים בו שימוש כדי לנסות לקיים דיאלוג ישיר עם אזרחי ישראל. "אנחנו לא רוצים שהחברה הישראלית תקבל את המידע שלה על הפלסטינים באופן חד־צדדי", אמר. "חשוב לנו שבישראל יבינו שאנחנו רוצים שלום, ושהממשלה שלהם (של הישראלים – ג"צ) היא זו שמונעת את השלום. הרשתות החברתיות עוזרות לנו מאוד, ואנחנו מתכוונים להמשיך לפעול דרכן כדי להגיע לישראלים". במקביל הכחיש אבו־מאזן את טענות ישראל כי הפלסטינים משתמשים ברשתות החברתיות כדי להסית לרצח ישראלים.

אחת הדוגמאות הבולטת לאסטרטגיית 'השיח הישיר' של הרשות הפלסטינית עם הישראלים היא דף הפייסבוק 'פלסטין בעברית', שנפתח בשנה החולפת ומהדהד את התעמולה הפלסטינית לקוראי עברית. הדף מנוהל בידי גוף נוסף שהקים אבו־מאזן כדי להטמיע את מסריו בקרב אזרחי ישראל – "הוועדה לאינטראקציה עם החברה הישראלית מטעם אש"ף".

חברי ועדת האינטראקציה מקיימים מפגשים עם אנשי ציבור ישראלים ובהם אנשי אקדמיה, עיתונאים ופוליטיקאים, הבולטת שבהן חברת הכנסת קסניה סבטלובה. היום (שני), לדוגמא, נכח סגן יו"ר הוועדה, אליאס זנאנירי, בכנס של העיתון 'גלובס' והתלונן בפני שרת המשפטים, איילת שקד, על נושא עמונה וחוק ההסדרה. בתגובה, השיבה לו שקד: "תבטלו את החוק הגזעני והמביש של פסק דין מוות למוכרי קרקעות ליהודים".

בראשות ועדת האינטראקציה הפלסטינית עומד מקורבו של אבו מאזן, מוחמד אל־מדני. ביוני האחרון, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד שר הביטחון, החליט אביגדור ליברמן לאסור את כניסתו של אל־מדני לישראל בטענה כי הוא מנסה להקים בתוך ישראל "כוח פוליטי" בשליחותו של אבו־מאזן.
בעקבות החלטת ליברמן זכה אל־מדני לכתבות אוהדות בתקשורת הישראלית – ב'ידיעות אחרונות' וב'מעריב'. “מדוע מדינת ישראל כל כך חוששת כשאנחנו רוצים לדבר עם ישראלים על השלום?", אמר אל־מדני לעיתונאים הישראלים. "איפה הפשע שעשינו כשקראנו לישראלים, יהודים וערבים, לפעול ביחד איתנו למען השלום?… האם הקריאה שלנו לכל רובדי החברה הישראלית להצטרף אלינו ולעבוד למען השלום היא פשע?"

אל־מדני נעזר בח"כ ג'מאל זחאלקה ובח"כ לשעבר טאלב א־סאנע בארגון המפגשים עם הישראלים. הסיוע הפעיל שמגישים חברי כנסת ערבים לאבו־מאזן משתלב היטב עם נאומו האחרון של יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, בוועידת הפת"ח. "הקמנו את הרשימה המשותפת כדי שנוכל להפעיל את כל כובד משקלנו בסיוע לעם הפלסטיני", הצהיר עודה, והביע את מחויבותו "להוריד את נתניהו ולסיים את הכיבוש נגד עמנו". יו"ר הרשימה המשותפת, שכינה את אבו־מאזן "אחי הגדול", הבהיר כי חברי הכנסת הערבים רואים ביו"ר הרשות את מנהיגם. "אנחנו לא לבדנו, נמצאת איתנו הנהגה לאומית עמוקה שאבו־מאזן מייצג אותה", אמר.

זכות השיבה כבר כאן
במהלך נאומו בפני חברי ועידת הפת"ח השמיע אבו־מאזן אמירות אמביוולנטיות בנוגע לשימוש באלימות. מצד אחד הוא טען כי תנועת הפת"ח "מתנגדת לאלימות", ואף הגדיר את עצמו כממשיכו של עיסאם סרטאווי, מראשי הפת"ח לשעבר שנרצח ב־1983 על ידי ארגונו של אבו־נידאל לאחר שהשמיע דעות מתונות במיוחד כמו תמיכה בהכרה של אש"ף בזכותם של היהודים על ארץ ישראל. מנגד הזכיר אבו־מאזן בטון נוסטלגי את האינתיפאדה הראשונה שאותה כינה "אינתיפאדת הפאר", הביע תמיכה נלהבת ב"התנגדות עממית", ואף הלין על ההיענות הנמוכה, לטענתו, של הפלסטינים לאותה "התנגדות".

יו"ר הרשות גם חזר על התנגדותו להכרה בישראל כמדינה יהודית, תוך שהוא מתכחש לזהותה הלאומית של היהדות. "הישראלים רוצים מדינה יהודית דתית, אז שילכו לאו"ם וישנו את שמם", הציע. עמדה כזו נתפסת בעיני הישראלים כהוכחה לכך שגם הסכם חתום עם הפלסטינים לא ישים סוף לניסיונותיהם לחתור תחת הרוב הדמוגרפי של היהודים בתוככי הקו הירוק. סירובו של אבו־מאזן מציב אותו בעמדה נצית אף יותר מקודמו ערפאת, שבסרטון נדיר משנת 1988, המופיע למטה, אומר כי המועצה הלאומית הפלסטינית החליטה להכיר ב"מדינה יהודית" לצד זו הפלסטינית.

אבו־מאזן, שמונע את קיומן של בחירות לתפקיד יו"ר הרשות זה למעלה משבע שנים, שלח מסר אזהרה לראשי מדינות ערב המראות סימני התקרבות לישראל, דוגמת ערב הסעודית ומצרים, על רקע האינטרס המשותף בבלימת ההתפשטות האיראנית. לדברי יו"ר הרשות, "הישראלים מתחכמים לחשוב שהם יקבלו שלום לפני נסיגה", אך לדבריו, נורמליזציה בין ישראל לשכנותיה תתקיים רק עם "סיום הכיבוש" ויציאת צה"ל מיהודה ושומרון. בנוגע לעזה, שממנה נזרקו אבו־מאזן והפת"ח על ידי חמאס לפני כעשור, הצהיר יו"ר הרשות כי "אין מדינה פלסטינית ואין שלום כולל בלי עזה".

כשפירט מהו אותו "שלום כולל" הבהיר יו"ר הרשות כי על הפלסטינים לקבל לידיהם את כל מזרח ירושלים, וכי רק דגל אש"ף יונף מעל הר הבית וחומות העיר העתיקה. עד אז, לדבריו, הוואקף הירדני שומר את מסגד אל־אקצה כפיקדון עבור הפלסטינים.

אבו־מאזן גם הגן בנאומו על הסכמי אוסלו שעליהם הוא חתום, וציין שהם כבר אפשרו את "שיבתם" של 600 אלף פלסטינים, לצד 54 אלף נוספים המתגוררים כיום בשטחי הגדה המערבית על תקן "מבקרים". מדובר בנתון דרמטי, העולה על 600 אלף הפליטים הערבים שעזבו את בתיהם במהלך מלחמת העצמאות. לדברי המזרחן ד"ר ראובן ברקו, "אם אבו־מאזן באמת היה רוצה להגיע לשלום תוך פתרון צודק לבעיית הפליטים, הוא היה יכול לומר לעם שלו שכבר עכשיו שבו לפלסטין יותר פלסטינים מאשר עזבו אותה ב־48'.

"אבל אבו־מאזן", אומר ד"ר ברקו, "יודע שרק 650 אלף איש לא יצליחו לחסל את רעיון המדינה היהודית, וכי התקווה הזו יכולה להתממש רק אם כל אותם מיליוני 'פליטים' פלסטינים הפזורים ברחבי העולם ישובו לישראל. מבחינתו ומבחינת העם הפלסטיני זו הדרך היחידה שיושג פה שלום. הוא קורא לזה 'שיבה מוסכמת', אנחנו צריכים לקרוא לזה 'התאבדות לאומית' וכמובן אסור לנו להסכים לזה".

כתב: גלעד צוויק

הביא לפרסום בישראל ניוז: עופר תמיר

צילום: פלאש 90