מבזקים
דף הבית / יהדות וקהילה / ליקוטים להילולת הצדיק רבי אליעזר פאפו זיע"א

ליקוטים להילולת הצדיק רבי אליעזר פאפו זיע"א

לרגל הילולת הצדיק רבי אליעזר פאפו זיע"א ליקוטים מספרו 'פלא יועץ' שהובאו בספריו האחרונים של כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

א. אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי (תהילים מ, ח). כאשר עומד אדם או תלמיד חכם ורוצה להוכיח את המון העם, אם מוכיח ויש בו מאותו עוון שהוא מדבר עליו, אין דבריו מתקבלים. ולא עוד, אלא שגורמים קטרוג גדול על המוכיח, וחורבן גדול ביותר. והעצה היעוצה למוכיח, שיעמוד וידבר ויכוון על עצמו את דבריו, ויחשוב שנותן מוסר לעצמו. וכך מצאנו ברבנו בעל ה"פלא יועץ" שאמר, שכל מוסר שכתב, כתב לעצמו. ועל ידי שחושב על עצמו, דבריו יעשו רושם עליו ועל כל השומעים, ויבנו מסילות בלבבם. וזה מה שאומר דוד המלך "אז אמרתי" כשרוצה להגיד דבר ה' דברי חכמה ומוסר "כתוב עלי" שאמר הדברים על עצמו. "לעשות רצונך אלוקי חפצתי" (שם, ט) להוכיח את עצמו על מעשיו "בישרתי צדק בקהל רב" וכו' ה' אתה ידעת" (שם, י).‏ וכאשר כך האדם מוכיח, וזה מה שחושב בשעת אמירת המוסר, משפיע שפע גדול שפע אשר מתגלגל ועושה רושם בכל העולמות. כי הנה עניין לקרב אנשים בתשובה בשעה שאתה פגום, גורם נזק לעצמו ולמתקרבים בתשובה כי תשובתם נבראת פגומה, ועם הזמן קשיים רבים עולים להם באמונה ובעבודת ה'. לכן היסוד חייב להיות יסוד אמיתי ושל אמת, וכאשר מוכיח עצמו ואחרים יחד מתחזקים, חסד עשה עם עצמו ועם העולם. (ספר תהילים – רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך).

ב. שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ (תהילים עג, ט). מובא בספר הקדוש "פלא יועץ" (בערך נבלות פה) לרבנו אליעזר פאפו זצוק"ל, אשר נפשי נכספה וגם כלתה לתורתו ולהנהגותיו, ומצפה ומקוה שאזכה להשתטח על קברו ולינוק מקדושתו הרמה ובא לציון גואל. מעשה שאירע בימינו בבדחן שהיה מרבה שחוק וקלות ראש, ודיבר נבלות הפה כדי להביא קלות ראש לריקים והפוחזים, וכשבא הזמן להיפטר מן העולם שכב מתעלף כמה ימים. ופעם אחת בלילה, הרים עיניו והתחיל לצעוק אוי ויי אוי ויי ראו מה בא עלי, ואלו שעמדו שם אחזם רעדה ולא ראו כלום. אמר אתם לא רואים שעומדים לנגדי דמות של אנשים שחורים עם צורות משונות, ויד אצלם נאדות של אש ורוצים לתת בפי בשביל שדיברתי דברי שחוק וקלות ראש, ודברי נבלות. ועומדים מוכן בשלשלאות של ברזל שרוצים לקשור אותי, וכי לא רואים אתם מה שקרה. וכך צעק זמן מרובה, עד שבאו כל אנשי העיר לשמוע מה שאמר. וכל מי שנכנס אמר אותם הדברים, וכשבאו חבריו שדיבר עימם ניבול פה מקודם אמר, אתה באת לכאן תדע שגם עליך יעבור מה שעובר עלי, ואתה זוכר שביום ההוא דברנו כך וכך, ושמעת ולא הרמת נעל להכות אותי ועוד צחקת איתי, גם עליך יעבור כוס. וככה צעק שלושה ימים ושלושה לילות עד שפתח פיו בידו ואמר אין לי עוד כח, תשימו מה שאתם רוצים וככה נפטר. וכל מי שהיה שם נתעורר מאוד בתשובה עכ"ל. וצריך מאוד להיזהר בדיבור, ובכל עת וזמן ישים את הקב"ה מול עיניו בגדר של "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים טז ח). וזה עומק דברי דוד המלך "שתו בשמים פיהם" הפה של האדם שניבל את פיו והוציא דברי נבלה, יפתח למזיקים בשביל לשונם שהתהלכה בארץ, ועשתה קלות ראש וחורבן בנשמות ישראל. ויזהר האדם בכל כוחו מדברים ריקים ופוחזים, ודברי לעג וקלס וערעור יסודות היהדות על ידי דברים בטלים, ומאבד עולם הבא על ידי דברים ריקים. ואף ננעלת בפניו כל דלת של פרנסה, ועניות מנת חלקם של עושי קלות ראש. (ספר תהילים – רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך).

ג. ימים יוצרו ולו אחד בהם (תהילים קלט, טז). וברש"י הראהו ימים העתידים להבראות, ולחלקו בירר אחד את יום השבת ע"כ. והנה כח שבת קודש גדול ביותר, ולכן כל יהודי חייב לקדש את השבת ולהשתדל לנצל יום זה בכל כוחו. וכל רגע כל מצוה הבאה לידו חייב לקיימה, כל תפילה, כל קריאת תהילים, כל ריבוי אהבת חינם בעולם נותנת כח. והשבת, היא התמצית לכל השבוע כולו, ומיום השבת אפשר לדעת איך יראה כל השבוע. והנה מצאנו אצל קין אחרי שהרג את הבל אחיו, אמר לפני ה' "‏גדול עווני מנשוא. הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי יהרגני. ויאמר לו ה'" וגו' "שבעתיים יוקם. וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו" (בראשית ד, יג-טו) ואפשר לבאר על פי דברי רבותינו שטענת קין לפני ה' שהתוצאות מעוונו גדולים ביותר, עד שאי אפשר לאדם לשאת את עוונותיו. וכל ההשגות שהיו לו איבד אותם, ואין לו הארת הדעת עד כי "הייתי נע ונד" טרוד ומבולבל בענייני ארציות וחומריות. אם כן "והיה כל מוצאני יהרגני" כל תאווה שתפגע בי תכלה אותי ותעקור אותי לגמרי מן השורש, ותהרוג את נפשי מבלי שתהיה לה תקוה "וישם ה' לקין אות". ומובא במדרש (תנחומא בראשית ד, י) "שבת" זו האות שנתן הקב"ה לקין, וזה "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" (שמות לא, יז) ע"כ. הקב"ה נתן לו את השבת, אשר בה ישוב למדרגתו וינצל מן היצר הרע. אם כן, תשובת הקב"ה כן אמת, כל מה שאמרת שיקרה לך אחרי שחטאת. אות סגולה אות להינצל מכל מה שאמרת זה שבת, וכח השבת להרים אותך חזרה למדרגתך. וזה מה שאמר לו הקב"ה "שבעתיים יוקם קין". "שבעתיים" מלשון שבת, השבת תחייה אותך ותרומם אותך. וזה מה שנאמר בדוד המלך "ימים יוצרו ולו אחד בהם" ורש"י פירש הראהו ימים העתידים להבראות, ולחלקו בירר אחד את יום השבת ע"כ. ואפשר לבאר "ימים יוצרו" מהימים החומריים יוכל לעשות מהם ימים של צורה, והעצה לזה היא "ולו אחד בהם" יבחר לחלק יום אחד, הוא יום השבת קודש להקדישו להקב"ה, ואז ישתנו אצלו גם ימות החול ויקבלו צורה. ולכן נשתדל בכל כוחנו לקדש את יום השבת בקדושה גדולה, לקבל שבת לפני הזמן, ובכניסת שבת יעשה האדם חשבון נפש עמוק על כל ימי השבוע, ויהרהר בתשובה וידמיין בנפשו שמוסר עצמו על קידוש ה'. ובליל שבת על שולחן שבת, ישתדל בכל כוח ללמוד מהספר הקדוש "אור החיים" אפילו כמה דקות, כך משפיע שפע ממרום על כל ימות השבוע ובונה "ימים יוצרו ולו אחד בהם" זו השבת. ובשבת בבוקר ישתדל ללמוד מהספר הקדוש "פלא יועץ" כשמו כן הוא, וכך יזכה שבעל ה"פלא יועץ" יהיה מליץ יושר עליו בשמים, לקראת השבוע הבא עליו לטובה. ועם שני המאורות הגדולים "אור החיים" ו"פלא יועץ" יאירו לו שבת של קודש, ויזכה לשפע מרובה בכל העולמות בשבוע הבא עליו לטובה ולברכה. (ספר תהילים – רחש ליבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך).

ד. רבנו בעל "הפלא יועץ" כתב, שגם בגד הלילה ראוי שיהיה מיוחד לשבת, ולא ילבש בליל שבת בגד של חול. (סידור ליום השבת – מזמור שיר ליום השבת אענה חלקי גם אני).

ה. מובא ברבנו ה"פלא יועץ" (ערך ר"ה) וז"ל, ראש השנה הוא יום הדין הגדול, אשר מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כט, ד), וכל בני עולם עוברים לפניו כבני מרון, ועל המדינות בו יאמר וכו' ובריות בו יפקדו וכו', כמו שאנו אומרים במוסף ראש השנה. ואפילו אשר לא שת לבו ליראה את השם איום ונורא בשאר הימים, מי לא ירא כהיום הזה, וכמאמר הכתוב "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג, ו). וכו', ואין לך אדם מישראל שלא יהא מרגיש יראה ופחד, כל אחד לפי בחינתו ולפי הכנתו שעשה מקודם, ולפי פתיחת עיניו. יש ירא יראת העונש ואימות מוות, ויש ירא יראת הרוממות, ויש ירא יראה מועטת, ויש ירא יראה גדולה, ויש יותר ויותר גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם. ולפי השפע והארה שמקבל בראש השנה, כך נמשך עליו ונשאר הרושם לכל השנה וכו'. הנה כי כן, לו בכח יגבר איש בראש השנה, להיות לבו מלא יראה ורתת וזיע מפחד השם ומהדר גאונו. ואף על פי שאמרנו שתלוי בהכנות של אדם, מכל מקום מאחר ששערי יראה פתוחים, בהתעורר אדם עצמו ימצא עזר כנגדו ומצא כדי גאולתו וחיתה נפשו לכל השנה כולה, ובלבד שלא יסיח דעתו, כי אם כל היום יהיה רק עסוק, להעמיק ולהתמיד במחשבתו ליראה את השם הנכבד והנורא יראת הרוממות, בדין דאיהו רב ושליט, עיקרא ושרשא דכל עלמין, וכולא קמיה כלא חשיב עכ"ל. (מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך).

ו. רבנו "הפלא יועץ" זצוק"ל (ערך ראש השנה) כתב, מצות היום להתעורר מאוד בהרהורי תשובה ובפרט בשעת התקיעות, שאז מלך יושב על כסא דין, ואפילו מלאכי מרום יאחזמו רעד. וראוי בכל קהל ישראל שיעמוד הזקן שבהם לפני התיבה קודם התקיעות, ויאמר להם דברי כיבושין בכתב או בעל פה. ויקרא בגרון כשופר ירים קולו, להודיע לרבים מה נעשה כהיום הזה, כמה כוחה של תשובה וכדומה לפי צחות לשונו למען יזכרו וישובו. ואחר הדרשה יאמר "קדיש" ויענו העם בכוונה ובכל כוחם, שהוא מסוגל מאוד לכפרת עוונות והשעה צריכה לכך ואחר כך יתחילו סדר "עת שערי רצון" וכו' בהכנעה רבה, כי ההכנעה הוא עיקר גדול לכפרה ולקיבול תפילות עכ"ל. (מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך).

ז. רבנו בעל "הפלא יועץ" (ערך ר"ה) זצוק"ל כתב, טעם מצות השופר הוא, לעורר לבבות הישנים, כמו שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג, ה"ד) אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועילו ולא יצילו, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרככם ומעלליכם, יעזוב כל אחד דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה, ויתחרט על ביטול תורה ומיעוט מצוה ומעשים טובים, ועל אשר לא טוב עשה, ולא על מעשיו של שנה שעברה לבד, אלא על מעשיו של כל ימי שני חייו גם על כל גלגוליו שעברו, על הכל יביא האלוהים במשפט עכ"ל. (מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך).

ח. עוד הביא (שם) בעל ה"פלא יועץ" זצוק"ל, כל עיקר תיקון השופר למעלה תלוי בתשובה, והכרח גדול הוא התעוררות הלב בתשובה כהיום הזה, כי אין קול השופר פועל למעלה, אם לא שעולה הקול בהתעוררות הלב בתשובה, ואם לאו הוא כנגן המנגן. ואפילו אם יש בידו של אדם חטא מהחטאים המעכבים את התשובה, כגון שהיה סיבה להחטיא את חברו בהתעוררות תשובה, ביום הזה גורם לפתוח לו שערי תשובה, כי שערי תשובה פתוחים, והתעוררות תשובה מעט היום הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר. (מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך).

ט. מובא ברבנו בעל ה"פלא יועץ" זצוק"ל (ערך ר"ה), בשם הרש"ש זצוק"ל וז"ל, ולכן עת לחננה ושעת רצון להתחרט חרטה גמורה, על כל אשר נואלנו ואשר חטאנו בכלל ובפרט, ולקבל כל אחד ממנו לשוב מאיזה עוון שבידו, ואל יפחות כל אחד ממנו מלשוב מאיזה חטא קל או חמור, כי בזה זוכה להיות צדיק בעל תשובה, ומכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. וכתבו הראשונים שמי שלא שב בתשובה באותם הימים שקודם ראש השנה, ונכתב ונחתם בראש השנה בין הרשעים, שאם הרהר בתשובה באותו היום בציבור, יקרע רוע גזר דינו ויכתב בספר החיים, יען ששערי תשובה פתוחים כדכתיב "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיה נה, ו). (מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך).

י. מובא ברבנו בעל ה"פלא יועץ" זצוק"ל (ערך סליחות) וז"ל, ואפילו מי שהוא עם הארץ ואינו יודע מה שמוציא מפיו, על כל פנים יאמר הסליחות אות באות תיבה בתיבה, בקול בכי, קול תחינה, ביודעו הכוונה שהוא מבקש לפני המלך ה' צבאות על אשר חטא על הנפש וחרדה ילבש. ואם כה יעשה, יבטח בשם אלוקיו כי אל רחום וחנון הוא, ומרבה לסלוח ולא יחפוץ במות המת, ואינו בא בטרוניא עם בריותיו, רק שיעשה אשר בכוחו לעשות ומודה ועוזב ירוחם. (מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך).

יא. רבנו בעל "הפלא יועץ" זצוק"ל כתב (בערך זוהר), לימוד ספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש הנפש, ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה, הוא חשוב לפני הקב"ה. (מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך)

יב. רבנו בעל "הפלא יועץ" (ערך ברכות) מבאר על הפסוק "טוב עין הוא יבורך" (משלי כב, ט) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה לח:), אל תקרי יבורך אלא יברך, כי מי שהוא טוב לעולם יברך, והמברך את ישראל הוא גם כן מתברך כדכתיב "ואברכה מברכך" (בראשית יב, ג). כל קבל דנא המקלל לישראל נפשו הוא חובל דכתיב "ומקללך אאר" (שם), ומאחר דכתיב "אל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל ידך לעשות" (משלי ג, כז) ראוי להשתדל לעולם לברך את ישראל, אולי יהיה בשעת רצון ויעשו דבריו פירות, ולכן גם המתברך הוא יברך ויאמר "וכן למר", ונמצא שאם ברכתו עשתה פירות הרי הוא גומל חסד עם חבירו, ועל כל פנים עושה נחת רוח ליוצרו, "כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל" (במדבר כד, א) ולמצוה תחשב לו. (מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך).

יג. רבנו ה"פלא יועץ" (ערך ספר) כתב בענין העליה לתורה בכל השנה וז"ל, וראוי לאדם להשתדל לעלות לספר תורה, וישמח שמחה גדולה כשעולה לספר תורה. וכתבו שבזה קונה הארה בנפשו, ולא יקפיד על מקום העליה אשר לפי דעתו אינה לפי כבודו וכו'. ועל כל פנים ישתדל לשלם העליה ולא יאבד טובה הרבה עכ"ל.(מחזור לראש השנה – תכין ליבם תקשיב אזנך).

יד. מובא ברבנו ה"פלא יועץ" זצוק"ל (ערך כיפור) וז"ל, כיפור הוא יום אדיר בימי שנה, ואשריהם ישראל כולם מתעוררים בימים האדירים ובפרט ביום הכיפורים, כי ה' משמים השקיף על בני אדם, ונותן בלבם פחד הדין הגדול והנורא והתעוררות תשובה, ומי יתן והיה לבבם זה להם כל הימים, אבל כבר אמרו (ברכות לג:), שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, רק בחמלת ה' את עמו ישראל, עם קרובו, יאר פניו להם בימים האדירים האלה, באור היראה והפחד, ומזיו שפעתם של הימים האלה, ימשך לאדם לכל השנה. ולפי מה שיתעורר בימים האדירים האלה, ויתחזק ליראה את ה' ויעשה גדרים וסייגים לעצמו, ויקבל עליו להתנהג גם אחר יום הכיפורים בדרכי התשובה, כך ימצא עזר כנגדו לכל השנה ליראה את ה', ויראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים יט, י), ויעלה במעלות, עד אשר יטהר מטומאתו ומצא כדי גאולתו. (מחזור ליום הכיפורים – יהיו לרצון אמרי פי).

טו. כתב רבנו ה"פלא יועץ" זצוק"ל (ערך כיפור), ורבים מיראי ה' נוהגים ללקות ארבע מלקויות עכ"ל. (מחזור ליום הכיפורים – יהיו לרצון אמרי פי).

טז. כתב ‏רבנו ה"פלא יועץ" זצוק"ל (ערך כיפור), ואף כי טוב מאוד לענות אדם נפשו בקרב הימים האלה כאשר יוכל שאת, כי השעה צריכה לכך, מכל מקום בהגיע ערב יום הכיפורים, מצות היום להרבות באכילה ושתיה כל אשר יוכל ביראה ואהבה ושמחה רבה, באשר החי יתן אל לבו, מה נעשה בשמים ממעל על ידי אכילתנו ביום הזה, שהוא דבר העומד ברומו של עולם ובונה בשמים עליותיו, וכל הנעשה על ידינו בין האכילה ביום הזה, בין העינויים והתפילות של יום הכיפורים, הכל הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. והדברים עתיקים, אשרי ילוד אשה שזוכה לכך, אשריו שעושה נחת רוח ליוצרו, מלך רם ונישא עכ"ל. (מחזור ליום הכיפורים – יהיו לרצון אמרי פי).

יז. מובא ברבנו בעל ה"פלא יועץ" זצוק"ל (ערך סליחות) וז"ל, ואפילו מי שהוא עם הארץ ואינו יודע מה שמוציא מפיו, על כל פנים יאמר הסליחות אות באות תיבה בתיבה, בקול בכי קול תחינה, ביודעו הכוונה שהוא מבקש לפני המלך ה' צבאות על אשר חטא על הנפש, וחרדה ילבש. ואם כה יעשה, יבטח בשם אלוקיו כי אל רחום וחנון הוא ומרבה לסלוח, ולא יחפוץ במות המת, ואינו בא בטרוניא עם בריותיו, רק שיעשה אשר בכוחו לעשות ומודה ועוזב ירוחם. (מחזור ליום הכיפורים – יהיו לרצון אמרי פי).

יח. מובא ב"פלא יועץ" (ערך סוכה) וז"ל, לו חכמו ישכילו כמה חביבה מצוה זו בין לפי הפשט והיא העומדת לאדם לכפר במקום גלות, ובין לפי הסוד גבהו סודותיה, ומעט אשר השיגה ידיעתינו הוא שהשכינה פורשת כנפיה עלינו והאם רובצת על האפרוחים, ושבעה אושפיזין עלאין אור ניצוצי נשמתם שוכנים שם, אשר מטעם זה גדלה. (מחזור לסוכות – סוכת רחמים ושלום).

יט. ב"פלא יועץ" (ערך סוכה) איתא וז"ל, ובשמחתו לו יתערב לשמח לב עניים ואביונים, וזו מצות כל החגים והמועדים, דאי איהו חדי ולא חדי למסכני (שאם הוא שמח ואינו משמח לעניים), עליה כתיב (מלאכי ב, ג) "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם", וכל שכן בחג הקדוש הזה דחיובא רמיא ליתן לעניים חלק האושפיזין, שאם אינו נותן מקללין אותו קללות נמרצות האושפיזין, ואם יתן ישא רב ברכות מהם כמפורש בזוהר הקדוש (אמור קד א). אי לזאת יחרד האיש וילפת, ויהא חפץ בברכה ולא יגרע מלהזמין על שולחנו איזה עני. ואם לא יוכל לעשות זאת, לפחות יפריש ממונו לצדקה בערב הרגל על כל סעודה, ויאמר בפה מלא "זה אני נותן לצדקה בשביל חלק אברהם אושפיזא קדישא, וזה אני נותן בשביל חלק יצחק אושפיזא קדישא מסעודתי" וכן על זה הדרך. או ישלח מאכל לעני קודם כל סעודה, ובזה ישא ברכה ורב טוב. (מחזור לסוכות – סוכת רחמים ושלום).

כ. כתב רבנו ה"פלא יועץ" זצוק"ל (ערך סוכה) וז"ל, עוד נלוה בחג הקדוש הזה מצות שמחה של מצוה. ואם בכל הרגלים מצוה לשמוח, על אחת כמה וכמה בחג הקדוש הזה אשר הוא זמן שמחתנו כאשר אנו אומרים בתפילה, ועליה כתיב ( דברים טז יד-טו) "ושמחת בחגיך וגו' והיית אך שמח". אמנם לא ציוונו יוצרנו אלא על שמחת הלב שיהיה שבע רצון ומלא שמחה של מצוה, כאשר החי יתן אל ליבו מה אנו ומה חיינו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו אשר בחר בנו יוצרנו ולא זז מחבבנו, וחיבה יתירה נודעת לנו עד אין חקר ועד מקום שאין יד שכלנו מגעת, ומעט אשר עינינו הן הרואות שיעצנו עצה טובה ונתן לנו ראש השנה ויום הכפורים לכפר בהם עונותינו ובאהבתו וחמלתו כאב את בן ירצה רצה לשמחנו מיגוננו ומצערינו שנצטערנו בימי התשובה, ונתן לנו תיכף את חג הסוכות וציוונו לשמוח, וקובע לנו שכר טוב על שמחתנו, היש חיך מתוק מזה. ורצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, ונתן לנו מצות סוכה לפרוס סוכת שלומו עלינו, ומצות ארבעה מינים שבלולב אשר הם סימן טוב לישראל והרמת נס להורות דדידן ניצח, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה במדרש (ויקרא רבה ל, ב) משל לשניים שנכנסו לדין וכו'. וציונו לשמוח שמחה של מצוה והוא סימן טוב לכל השנה, שכתבו גורי האר"י ז"ל שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח. (מחזור לסוכות – סוכת רחמים ושלום).

כא. כל יהודי יעשה השתדלות גדולה ביותר שיהיו לו ארבעת המינים משלו ומובחרים ביותר. וידועים דברי רבנו הפלא יועץ‏ זצוק"ל (ערך סוכות) וז"ל, האיש הירא את ה' במצוותיו חפץ מאוד, ישתדל בכל כוחו ובכל מאודו להיות לו לולב לעצמו מן המובחר, ויתן דעתו על זה מראשית השנה לשלוח למרחקים לכמה מקומות באופן שלא יחסר מהיות לו לולב ואתרוג, כי היא מצוה חביבה וסימנא טבא לכל השנה, ולא ימנע מעשות הנענועים והקפות התיבה, ואף אם לא תשיג ידו להיות לו לולב לעצמו ישתדל לעשות הנענועים והקפות התיבה בלולב של שכנו היושב אצלו, ואל יחוש ללעג השאננים שהרי אם היה מוצא להרויח אלף אלפים דינרי זהב לא היה מניח מלהרויחם מפני לעג השאננים, כל שכן לעשות רצון אבינו שבשמים המשלם שכר טוב לעושי רצונו, זה כלל גדול בתורה "אם תבקשנה ככסף", אז "תבין יראת ה'" (משלי ב, ד-ה). (מחזור לסוכות – סוכת רחמים ושלום).

 

מאת: בן ציון עטיה
מאת: בן ציון עטיה

 

 

 

 

 

 

 

 

כבוד האדמו"ר פינטו
כבוד האדמו"ר פינטו

 

אודות Israel-News

בדוק גם

WhatsApp Image 2017-09-05 at 21.38.22

גן ילדים לקהילת שובה ישראל נפתח בלאס וגאס

גן ילדים קהילתי נפתח לאחר הקמתה של ישיבת שובה ישראל"בלאס וגאס בשדרת רמפארט (Rampart Blvd). הישיבה …

שינוי גודל גופנים
ניגודיות