קנאביס ליגליזציה ומה שביניהם

בשנים האחרונות, זה לא סוד שכל נושא הליגליזציה הגיע לקדמת הבמה. מה שבעבר היה חלומם הרטוב של אלפי מעשנים ורצון שבספק כי יתממש, הופך במשך הזמן למציאות ממשית. זה אולי יקח עוד שנה, עוד שנתיים ואולי עשר, אבל גלגלי הליגליזציה כבר התחילו לנוע, וכנראה שלא רחוק היום בו המלחמה תוכרע והמנצחים, כאות לניצחון במאבק, ירימו ג'וינט באוויר ויחגגו את הרגע.

האירוניה שבדבר היא שדווקא המעשנים, אלו שלפי הסטיגמות נתפסים כ״סטלנים״, אדישים, עצלנים וכאלו שלא ממהרים להילחם, כי למה מלחמה כשאפשר לשבת ולעשן? יהיו אלו שיגברו על הממסד המיושן ועל התאגידים הגדולים.

מי נגד מי

על מנת לעשות סדר ולהבין את ההתקדמות האדירה שתהליך הליגליזציה עובר, חשוב קודם כל להבין את עברו. קנאביס, במשך שנים ארוכות, נחשב כסם מסוכן. כן כן, אותו צמח שגורם לכם לרצות לנשנש קצת במבה ובעיקר לשבת בבית ולשמוע שירים של בוב מארלי, היה (ובעיני רבים עדיין), נחשב כסם מסוכן.

"סם המעבר" כינו (ועדיין מכנים) אותו, כדרך ליצור סביבו הילה שלילית. הסם הראשון שאדם צורך בדרך לחיים של סמים קשים. הרי מתישהו, לטענתם של המתנגדים, ההתרגשות מהשפעות הג׳וינט תחלוף, ומשם הדרך לחפש ריגושים חדשים בדמות הרואין או סמים אחרים היא קצרה.

אין ספור מחקרים נעשו סביב צמח הקנאביס במרוצת השנים. חלק מאותם מחקרים נועדו למצוא השפעות שליליות בעוד חלק אחר של המחקרים הגיעו עם אג׳נדה לחשוף כי אין כל סכנה באותו צמח.

מה השתנה?

השאלה המעניינת היא מתי החלה נקודת המפנה ביחס של הציבור ואף הממסד כלפי הקנאביס. התשובה, סביר להניח, משתנה ממדינה למדינה.

הרי אם ניקח את הולנד ואמסטרדם למשל, שם צריכת קנאביס היא חוקית, ונשווה אותו ליחס לקנאביס בישראל נגלה הבדלים של שמים וארץ. כאן יהיה מעניין לשאול: למה? האם בהולנד יודעים משהו שאנחנו לא יודעים? תומכי הליגליזציה, שמנסים פעם אחר פעם (וגם די מצליחים למען האמת) להוכיח כי אין שום דבר מסוכן בקנאביס, יהיו הראשונים להגיד שכולנו נתונים בעצם לחסדי חברת התרופות. הרי אם יש דבר אחד שכן הוכח, הוא שכאשר משתמשים בקנאביס כתרופה למגוון רחב של מחלות, התוצאות טובות וטבעיות יותר מכל תרופה אחרת.

אממה, אם הקנאביס הוא תרופת פלא, אז לחברות התרופות אין שום הצדקה למכור את אין ספור התרופות שהן מייצרות. מבחינתם של מרבית תומכי הליגליזציה, כל נסיונות ההפחדה על ההשלכות של שימוש בקנאביס הם לא יותר מתרגיל מלוכלך של חברות תרופות עשירות שמחזיקות בצי של לוביסטים על מנת לשמר את כוחם ואת הרווחים האדירים שלהם. יחד עם זאת, ללחץ הציבורי בכל זאת יש יכולת להניע דברים.

מודלים לחיקוי סוחפים אחריהם את ההמונים

נבחן לרגע את ארצות הברית. אי שם בשנות ה-90 כשמוזיקת ההיפ הופ עשתה את צעדיה הראשונים לתוך המיינסטרים, המוזיקאים שעסקו במלאכה, היו נתפסים ברובם כאלימים, פרחחים וכאלו שצריך להוקיע מתוך החברה. הם כמובן, היו מדברים בכל הזדמנות על חיבתם למרחיאונה וסוחפים אחריהם את קהל המעריצים שלהם.

באותה תקופה, אומנים אלו, עדיין היו מצטיירים כאנשים שהם לא בדיוק מודל לחיקוי. ככל שהזמן עבר, ותעשיית ההיפ הופ הפכה לחלק מוביל ואינטגרלי מתעשיית הבידור, הגיע דור חדש של ראפרים, שהשתלטו על המצעדים וגם הם לא הסתירו לרגע את אהבתם לצמח. מכיוון שהם כבר נתפסו כמובילי דעה, מוזיקאים שחורכים את המצעדים ומתחזקים פרופילים ברשתות החברתיות עם מיליוני מעריצים שמחקים אותם (גם בכל מה שקשור לעישון קאנביס) זה כבר הפך להיות חלק מהנורמה.

כוכבים רבים מהוליווד הצטרפו למגמה ולא פחדו לחשוף כי הם מעשנים מריחאונה. מבחינתם מדובר בדבר בסיסי לחלוטין. כלומר ככל שהזמן עבר, זה נהיה פחות סוד. אנשים מפורסמים כאלו שמהווים מודל לחיקוי מספרים בגאווה כי הם משתמשים במריחואנה ולכן זה לא פלא שבמקום להסתכל על הקנאביס כסם מסוכן, השימוש בו נתפס כ״חפיף״.

תוסיפו לכך את העובדה כי גם ברק אובאמה נשיא ארצות הברית לשעבר לא בדיוק שש להילחם בסם ״המסוכן״ ותבינו מדוע במדינת קולרדו, הסם מותר לשימוש ומכירה. אגב, התומכים הגדולים טענו כבר מזמן כי הממשלה רק יכולה להרוויח מליגליזציה שכן ברגע שרכישת קנאביס תהיה חוקית, רשויות המס יהנו מתזרים מטורף של הכנסות – מה שכמובן מוכיח את עצמו בקולרדו, עם רווחים מפלצתיים מדי שנה שמעשירים את קופת המדינה.

ומה בבית?

אז לאחרונה היינו עדים כי גם בישראל התקדמנו עוד צעד עד ליום בו אפשר יהיה לעשן חופשי. חוק אי ההפללה, גם אם הוא עדיין לא משנה חיים מקצה לקצה, הוא סנונית ראשונה – אמנם במאבק עיקש אבל כזה שכבר צובר הצלחות קטנות.

שלב נוסף שכאשר יגיע יטיב עם כולם הוא נושא הגידול הביתי. בקליפורניה למשל, מותר לגדל עד 6 עציצים לבית. קנדה, צ׳ילה, דרום אפריקה, ג׳מייקה, ספרד, גרמניה, אורוגאווי, ומדינות נוספות מאפשרות את גידולו של הקאנביס בבית. אמנם בחלק מהמדינות הגידול מותר לחלוטין ובחלק הוא מותנה בסעיפים שונים כמו גידול של X צמחים לבית, או גידול למטרות מחקר למשל, אבל הנקודה היא ברורה.

הדרך בה העולם (וגם בישראל) מסתכל על קנאביס משתנה. בחלק מהמקומות זה תהליך שהולך מהר יותר ובחלק לאט יותר, אבל המגמה היא חד משמעית: העולם צועד לכיוון ליגלזציה. הציבור כבר לא מאמין לכל אותן סיסמאות ריקות מתוכן, בעיקר כיוון שחלק גדול מהציבור עישן או מעשן בעצמו ומעולם לא הרגיש את הצורך לעבור לסם הבא. לכן, כל אותם חסרונות שבמשך שנים ניסו לעצב איתם את דעת הקהל מתחילות לחלוף להן מהעולם ומפנות מקום ליתרונות האמיתיים שצמח הקנאביס מביא עמו.

התחקיר באדיבות חברת הידרו גארדן שהינה מתמחה, מייבאת ומשווקת כבר למעלה מעשור בתחום ההידרו והגידול הביתי.