מבזקים
דף הבית / חדשות / שרת המשפטים איילת שקד שטחה טענותיה נגד שיטת הסניוריטי

שרת המשפטים איילת שקד שטחה טענותיה נגד שיטת הסניוריטי

שרת המשפטים איילת שקד בדיון בוועדת החוקה על שיטת הסניוריטי: "כיו"ר הוועדה אני מרגישה שכבלו את ידיי והפקיעו את הסמכות החוקית מידי הוועדה"

שרת המשפטים איילת שקד השתתפה היום בוועדת החוקה ואמרה: "ההחלטה על מינויו של נשיא מתקבלת עשרים שנים מראש, לפני שהמועמד צבר יום אחד של ניסיון בבית המשפט העליון. כיצד ניתן לקבל זאת?!"

"מבקשת כי לתפקיד הרם של העומד בראש הרשות השופטת יבחר האדם המתאים, על פי שיקול דעתה של הוועדה מכוח החוק..זוהי חובתה של הוועדה לבחירת שופטים."

שרת המשפטים איילת שקד יזמה דיון על שיטת בחירת נשיא/ה לביהמ"ש העליון במטרה לבחון מחדש את הנוהג לבחירת נשיא/ת העליון. הדיון התקיים היום בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי ונערך בהשתתפות נשיאת ביהמ"ש העליון, שופטים, שרים, חברי כנסת ובכירים מעולם המשפט.

השרה פתחה את דבריה ואמרה: "אפתח בכך שאני רואה חשיבות היסטורית בדיון זה. לראשונה, החלטנו להניח את שיטת הסניוריטי על שולחן הניתוחים, ולדון ביתרונותיה וחסרונותיה. לא באמצעות כותרות כאלו או אחרות, אלא מתוך כוונה אמתית לנתח את אופן הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון במדינת ישראל, ולבחון מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. זהו תהליך עבודה בריא המובן מאליו בכל ארגון ובכל גוף, ואינני מבינה מדוע לא נעשה עד כה".

השרה הבהירה: " הדיון הוא עקרוני פומבי ולא לגופו של אדם בשום צורה שהיא. כשעומד נושא כזה על הפרק רלוונטי יותר לעשות דיון כזה…  מערכת המשפט שלנו עצמאית וחזקה ואני לא חושבת שהדיון הזה מחליש מחוזקה או עצמאותה כפי ששמעתי כמה חכים שאומרים.

החוק מקנה בידי חברי הוועדה את הסמכות לבחור נשיא לביה"מש העליון. זה נכון שמקום המדינה הייתה מסורת שהשופט הוותיק ביותר הוא זה שנבחר אבל אי אפשר להתעלם מהחוק. אני כיור הוועדה מרגישה שכבלו את ידיי והפקיעו את הסמכות מדיי הוועדה. שופטי העליון לא מעוניינים ולא מגישים מועמדות. למעשה אין בפני הוועדה אפשרות אמיתית לבחור מי יהיה נשיא".

לאחר מכן שטחה השרה את טענותיה כנגד שיטת הסניוריטי הנוהגת במספר דרכים:

"אינני מכירה אף חברה, ארגון או גוף כלשהו, קטן כגדול, שהעומד בראשו מתמנה בשל שיקולים טכניים, כגון ותק, ולא על פי יכולותיו, כישרונותיו והתאמתו לתפקיד. בית המשפט, בבואו לבחון קבלת החלטות בעת ביקורת שיפוטית, בוחן בין היתר את סבירות ההחלטה. האם בית המשפט היה מגדיר  החלטת דירקטוריון למנות מנכ"ל אך ורק בשל העובדה שהוא הוותיק בקרב העובדים הבכירים, כהחלטה סבירה? אני בספק".

נניח ששר הביטחון יחליט להמליץ לממשלה מעתה לבחור לרמטכ"ל את האלוף הוותיק ביותר   במטה  הכללי. האם דעת הקהל תהיה נוחה ביחס להחלטה מעין זו ? האם הציבור ירגיש כי העומד בראש הצבא הוא האדם המתאים ביותר? אינני בטוחה שלאחר החלטה כזאת הציבור ישן טוב בלילה.."

 

"מדוע מושכלות יסוד הברורות כשמש בכל מקום אחר ובכל תחום אחר אינן רלוונטיות למינוי נשיא בית המשפט העליון? האם הוותק מהווה ערובה לכך שתמיד, אבל תמיד, יבחר אדם עם יכולות ניהול ברמה גבוהה? האם הוותק מהווה ערובה לכך שתמיד יבחר שופט בעל יכולות משפטיות המהוות דוגמה לשאר השופטים? ודאי שלא. אין כל ערובה לכך.

ישנה טענה ולפיה שיטת הסניוריטי מהווה מחסום בפני התגוששות פנימית בעליון מחד, ולובי אצל פוליטיקאים מאידך. תרשו לי לכפור בטענה זו. אם הייתה מחזיקה מים, היא הייתה נכונה גם בערכאות הנמוכות יותר, ולא היא. אינני רואה מאבקים וניסיונות השפעה אל מחוץ למערכת המשפטית בתהליך מינוי נשיא לבתי משפט השלום והמחוזי. להיפך – אני רואה התמודדויות המכבדות אחת את השניה, כשהקו המנחה הוא שהטוב ביותר ימונה. ואכן מונו בקדנציה הזו נשיאים מצוינים, שלא בהכרח היו הוותיקים בקרב המועמדים. מונו המתאימים ביותר, והדבר מוכיח את עצמו. אני מזכירה שבעבר נהג הסניוריטי באופן דומיננטי גם בשלום ובמחוזי, אך המנהג עבר מהעולם, וטוב שכך.

טענה נוספת ששמעתי כנגד ביטול שיטת הסניוריטי, היא כי שופטי בית המשפט העליון "יתקרנפו" ויפסקו לרוח הפוליטיקאים על מנת למצוא חן בעיניהם לצורך התמודדות עתידית על הנשיאות. ואני שואלת – ברצינות? עד כדי כך לזלזל בשופטי בית המשפט העליון? שופטי בית המשפט העליון הם עצמאיים, מקצועיים, ופוסקים בהתאם לדין ולצו מצפונם. אינני מאמינה ששופט בית המשפט העליון יפסוק דין שאינו דין אמת על מנת למצוא חן. עצם העלאת טענה זו מהווה עלבון לשופטים.

מהיכרותי עם השופטים מדובר באנשים ישרים כמו סרגל. השופטים שיושבים בביהמש העליון הם מקצועיים ופוסקים לפי הידע והבסיס המשפטי וגם לפי השקפת עולם וערכים וזה לגמרי לגיטימי בעיניי. לא חושבת ששופט ייטה את פסק דינו מתוך רצון להתחנף לפוליטקאים.

האם שופטי בית המשפט המחוזי פוסקים בעניינים מנהליים או פליליים על מנת למצוא חן ולהתקדם? ודאי שלא.

בנוסף, לפי טענה זו, רוב שופטי בית המשפט העליון בעולם המערבי הם מושחתים. הרי ברוב מדינות העולם המערבי נשיא בית המשפט העליון אינו נבחר על בסיס וותק, אלא בהתאם ליכולותיו וכישרונותיו. הייתי אומרת שזו עזות מצב לטעון ששופטי בית המשפט העליון בארצות הברית ובגרמניה למשל הם מושחתים בהגדרה.

אינני מקבלת את הטענה שעדיף לא להעמיד לבחירה את תפקיד נשיא בית המשפט העליון.. הוועדה לבחירת שופטים אינה בוחרת שופטים לבית המשפט העליון תוך התעלמות משנות הוותק הצפויות וההשלכות על נשיאות עתידית בהתאם לכך. נושא הוותק הצפוי מונח על השולחן. כך שזו היתממות לומר שעדיף לא לבחור. בין בחירת שופט לכהונת נשיא בית המשפט העליון 20 שנים קודם לכן, ללא כל אפשרות לצפות את תפקודו כשופט בבית המשפט העליון, את יחסיו החברתיים שם ואת יכולות הניהול שלו, לבין בחירה בסמוך לכהונה כנשיא, תוך התבוננות בתפקודו לאחר מעשה, אני בוחרת באפשרות השניה.אין אח ורע בישראל לרשות מנהלית שבוחרת 20 שנה קדימה. זה לא היה עומד בשום כלל.

המבקשים להתמיד בשיטת הסניוריטי למעשה מבקשים מהוועדה לבחירת שופטים להתפרק משיקול דעתה לקבל החלטה בזמן אמת… לפי הלכת האיסור להתפרק משיקול הדעת, גוף מנהלי אינו יכול לייצר נורמה שאין לו סמכות לפעול לפיה. כללי המשפט המנהלי מטילים על הוועדה חובה להפעיל שיקול דעת ולבחור את האדם המתאים ביותר לתפקיד.

אצטט את דבריו של השופט שמגר בהלכת ברגר, היפים לענייננו: "בעל הסמכות עלול להיחשב למי שחוטא לחובתו, אם הוא מותיר את הסמכות, שהוקנתה לו, כאבן שאין לה הופכין במובן זה שאינו נותן דעתו עליה מטוב ועד רע" (בג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים (1983))…. החובה להפעיל שיקול דעת כוללת גם את החובה לקבל את ההחלטה במועד הרלוונטי העדכני ביותר. כפי שהראיתי, משמעותה של שיטת הסניוריטי היא שההחלטה על מינויו של נשיא מתקבלת עשרים שנים מראש, לפני שהמועמד צבר יום אחד של ניסיון בבית המשפט העליון. כיצד ניתן לקבל זאת?!"

"אם אכנס היום את הועדה לבחירת שופטים ונחליט עכשיו מה הם המינויים שתצטרך לבצע הקדנציה הבאה בבוא העת, האם מישהו יקבל זאת? ואני שואלת, אם הוועדות הקודמות לא רשאיות להחליט עבור הועדות העתידיות גם בהחלטה מפורשת שלהן, כיצד ניתן לקבוע כי הן רשאיות לעשות זאת באמצעות החלטה שהיא אולי משתמעת במנהג? כיצד ניתן לקבל שהועדה הנוכחית תתפרק משיקול דעתה רק בגלל שוועדות קודמות קיבלו החלטות מסוימות בנסיבות מסוימות?

באשר לטענה שאם המנגנון הוכיח את עצמו ואינו מקולקל אז מדוע יש צורך בתיקון – תסלחו לי, אך מדובר בטענה לא רצינית… איננו יכולים לדעת האם עמיתיהם של הנשיאים שמונו בסופו של דבר היו ממלאים את התפקיד באופן טוב יותר. אנו כן יכולים לדעת, שמעולם לא נבחנו ברצינות יכולותיהם הניהוליות של שאר השופטים – לא של המיועד לנשיאות מכוח הוותק, ולא של יתר השופטים בבית המשפט העליון.

לסיום דבריה אמרה השרה: "איני מבקשת לשנות את המצב החוקי. לתפקיד ראש הרשות השופטת צריך להתמנות האדם המתאים ביותר מבחינה מקצועית מנהיגותית ומבחינה ניהולית. אני אשמח לשמוע את הדעות של כולם. שמים את זה פעם 1 על השולחן בצורה כזו חדה וברורה מראה על חוזקה של הדמוקרטיה שלנו על הרשות השופטת והכנסת".

 

מאת: בן ציון עטיה
מאת: בן ציון עטיה

 

השרה איילת שקד בוועדה
השרה איילת שקד בוועדה

 

אודות Israel-News

בדוק גם

צילום: האקדמית נתניה

כרישים בקורס יזמות באקדמית נתניה סומנו כפוטנציאל להשקעה עתידית 

סטודנטים מהאקדמית נתניה הלומדים בקורס יזמות מעשית במסגרתו הם מפתחים סטארט-אפ, זכו למפגש עם משקיעים …