ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשע"ז

לרבי החמישי של חב"ד, רבי שלום דב בער היה אח מבוגר יותר, בשם זלמן אהרון, האח המבוגר יותר היה יותר נמוך משלום דב בער. יום אחד בהיותם בחצר, פנה האח הגדול לאחיו הצעיר ואמר לו "כנס לבור וכך אני אהיה יותר גבוה ממך כי אני יותר מבוגר" ראה זאת אביהם הרבי הרביעי קרא לבנו הגדול ואמר לו "אף פעם אל תגביה את עצמיך על חשבון הנמכת הזולת, אם אתה רוצה להיות גבוה יותר תעלה אתה על כסא".

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שהקב"ה אומר למשה למנות את שבעים הזקנים ואומר לו "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" אומרים חז"ל "למה משה דומה… לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא חיסר אורו כלום"

באופן טבעי משה רבנו היה אמור להרגיש שנלקחה ממנו הבכורה, מעכשיו יהיו ביחד איתו עוד שבעים איש שינהלו את העם אבל משה רבנו מבין שהאור הרוחני שיש בתוכנו הוא אין סופי ונתינה לזולת היא כמו להדליק עוד נרות שהאור לא רק שלא נחלש אלא הולך ומתגבר.

זו גם הסיבה שכשבאים ואומרים למשה שישנם שני אנשים במחנה שמתנבאים, משה אומר "מי יתן כל עם ה' נביאים" ומלמד אותנו שדווקא הגבהת הזולת היא זו שתגביה אותנו.

יהי רצון שנזכה לסייע אחד לשני לגבוה ולהתעלות ובזכות זה נזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש.
שבת שלום

מכל הלב והנשמה