מבזקים

חוק משפט וכלכלה ביחסים בין בני זוג

תוכן עניינים

האם רכוש שהתקבל בנסיבות אישיות כגון: ירושה או הסכם מתנה, לא יחשב לרכוש משותף ויישאר בבעלות אישית של אותו בן זוג?

היבטים  כלכליים ביחסים זוגיים מבוססים על חוק משפט וכלכלה, טיב ואופי  מערכת היחסים בין בני הזוג, האם בני הזוג  נשואים, ידועים בציבור, האם התחתנו בנשואים אזרחים, אופי הרכוש הנצבר, האם התקבל בירושה על פי צוואה, או לחלופין במתנה.

במדינת ישראל כשליש מהזוגות הנשואים מסיימים את הקשר הזוגי ביניהם ועולה השאלה של הזכויות והחובות בנושאים הכלכליים במקרה של פרידה. מהם הזכויות והחובות? מה קורה במקרה מוות חס וחלילה?

בקליפת אגוז, על מנת לענות על שאלות אלה ואחרות, יש להתייחס למערכת החוקים במדינת ישראל כדוגמת חוק יחסי ממון ופסיקות בתי המשפט כדוגמת בג"ץ 1000/92. בבלי, נקבע כי על בית הדין הרבני לפסוק לפי החקיקה האזרחית בענייני רכוש.

החוק קובע שכל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג לאחר הנישואין, הנו רכוש משותף, בלי קשר לזהות הצד שעל שמו הרכוש נרשם. רכוש שנצבר על ידי מי מבני הזוג, טרום הנישואין, או רכוש שהתקבל בנסיבות אישיות, לאחר מכן, כמו ירושה, לא יחשב לרכוש משותף ויישאר בבעלות אישית של אותו בן זוג למעט חריגים.

רכוש, קניין או נכס הוא מונח המגדיר דבר השייך לאדם מסוים. זיקת שייכות זו מוגדרת בדרך כלל כבעלות על קניין כדוגמת עסקים, כספים בבנקים, תכניות חיסכון, הלוואות, ביטוח פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, קופות גמל, עסקים, מוניטין עסקי, מוניטין אישי.

חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי, ענייני נישואין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים.

ידועים בציבור הנם בני זוג אשר מעולם לא התחתנו כדת משה וישראל, אולם הם חיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף.

שני תנאים הכרחיים נקבעו בפסיקה לקיומו של הסדר הידועים בציבור. יחסים אינטימיים בן הגבר לאישה המושתתים על חובה, אהבה, נאמנות וניהול משק בית משותף. על ידועים בציבור כמו גם על זוגות שנישאו לפני 1974 חלה חזקת השיתוף, שהינה חזקה משפטית אשר פותחה על ידי הפסיקה.

החזקה מניחה שכל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים שייך לשניהם בחלקים שווים. ללא קשר אם הרכוש רשום רק על אחד מבני הזוג.
חזקת השיתוף ניתנת לסתירה, אולם כאשר מדובר בידועים בציבור נטל ההוכחה יהיה קשה מאד.

נישואים אזרחיים ככלל אינם מוכרים בישראל, לצורך שינוי המעמד האישי במרשם האוכלוסין. נישואין הנערכים בחו"ל ותקפים במדינה שבה נערכו, נישואין כאלה מוכרים בישראל גם אם הם נערכו בטקס אזרחי וגם אם הם נישואין מעורבים, כלומר בין לא-יהודי ליהודי.

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 מסמיך את רושם הנישואין, בנוסף לכל נוטריון, לתת תוקף להסכמים (של ממון ואחרים) בין בני הזוג, אם החליטו לערכם. הסכם שייערך לאחר הנישואין ידרוש חתימה בפני שופט, או דיין.

בהסכם ממון מגדירים הצדדים את הרכוש האישי של כל אחד מהם. את הזכויות של כל אחד מהם וכיצד הוא יחולק במקרה של פרידה, או גירושין. ההסכם אינו תקף במקרה של פטירה של אחד הצדדים. בצוואה, מגדיר כל אחד את רצונו ביחס לרכושו וכיצד הוא מעוניין לחלקו, בין יורשיו, החוקיים או בין יורשים שלולא קיומה של צוואה לא היו יורשים אותו בהעדר קרבה משפחתית.

הערה: יובהר בזאת כי האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי כלשהוא פרטני ומקצועי ולא נועד להחליף את ההתייעצות עם עורך הדין, המאמר אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כלשהם או להימנע מהם- כל מקרה ונסיבותיו האישיות.

מאת: עו"ד שבתאי גרוטס נוטריון ומגשר
הכותב הנו עו"ד ונוטריון מגשר בתחום דיני משפחה/מעמד אישי בוגר תואר שני אוניברסיטת חיפה .LL.M במשפטים בעל משרד עו"ד

עו"ד שבתאי גרוטס
עו"ד שבתאי גרוטס

 

 

לאיזה תוכן תרצו לחזור:
הירשמו לניוזלטר שלנו לעדכונים מיידים: